פוליאוריאה
פוליאוריאה היא ציפוי אלסטומרי אשר ייחודו בא לידי ביטוי בשילוב תכונותיו הפיזיקליות אשר משלב שני מרכיבים על בסיס אמינים היוצרים ריאקציה מהירה ללא צורך במדללים וזרזים.
פוליאוריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפוליאוריאה בולטת יותר מכל ציפוי פולימרי אחר במידת הגיוון שלה עקב היותה פורמולה פתוחה הניתנת לשינוי לפי דרישה. הפוליאוריאה היא חומר חזק, עמיד בשחיקה, חוזק קריעה, עמיד בכימיקלים ונגיפה אבל מנגד חומר אלסטומרי, קרי בעל יכולות גישור על פני סדיקה. שילוב של חוזק מכני מצד אחד וגמישות ממצב את הפוליאוריאה כחומר היחידי שעונה על הקריטריון של חומר הגנתי וגם חומר איטומי. בנוסף, לפוליאריאה תכונה נוספת אשר מבדלת אותה משאר הציפויים והיא העובדה כי היא מיושמת בהתזה חמה ומשמעות הדבר שהחומר מתייבש בשניות. מיד בסיום העבודה ניתן ללכת עליו, למלא מים וכדומה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טכנולוגיית התזת פוליאוריאה הוצגה לשוק בתחילת שנות ה-80 והוצגה כטכנולוגיה לחומר מהיר ייבוש ולישום בטמפרטורות נמוכות למגוון רחב של יישומים. מאז ועד היום הטכנולוגיה התפתחה הן ברמת חומרי הגלם והן ברמת המיכון ליישום. התפתחות השוק התחילה בארצות הברית, ואחריו אסיה, עם צמיחה חזקה מאוד במהלך המחצית השנייה של 1990. בשלב ראשון, פוליאוריאה שמש מגן שכבה על קצפים פוליאוריטן בתעשיית הבידוד ועם התפתחותה המהירה של הטכנולוגיה היישומים התרחבו לאפליקציות שונות ומגוונות.
שיטת יישום[עריכת קוד מקור | עריכה]
את הפוליאוריאה מיישמים על ידי מכונה מיוחדת אשר קרויה אייר לס דו ראשי אשר מחממת את החומר לפני תחילת הביצוע ולאורך כל העבודה.
החומר הדו רכיבי מובל בשני צינורות אשר מובילים לאקדח ההתזה. רק באקדח ההתזה החומרים מתערבבים בדיזת ערבוב ייחודית בטמפרטורה של 80 מעלות.
הפוליאוריאה מותזת בלחץ של 170 אטמוספירות ( 2500PSI) והיחס בין חלק A לחלק B תמיד יהיה 1:1.
תכונות הפוליאוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זמן תגובה מהיר: לפוליאוריאה זמן תגובה מהיר בין 15–45 שניות המאפשר מגע וזאת עקב הריאקציה שבין החומרים וטמפרטורת ההתזה וזאת ללא זרזים ומדללים.
- חוסר רגישות ללחות: הפוליאוריאה עולה על כל מוצר אחר הקיים בשוק בחוסר רגישות ללחות באוויר וזאת עקב הריאקציה המהירה של מרכיב A ומרכיב B (פוליאמינים) עד שתגובת לחות לא יכולה להשפיע על החומר.
- גמישות: גמישות הפוליאוריאה יכולה להגיע עד 1000% התארכות וזאת לפי הפורמולציה הנדרשת. עיקר המוצרים שבהם משתמשים כיום מתאפיינים ב-400 - 450 אחוז התארכות. הגמישות מאפשר יכולות גישור על פני סדיקה עד 2 מילימטר לעובי של 2 מילימטר. גמישות זו הופכת את החומר בהגדרתו לחומר איטומי
- אדהזיה (הדבקות): את הפוליאוריאה אפשר ליישם כמעט על כל בסיס - בטון, מתכת, בד, עץ, קצף, אספלט וכו’. לפוליאוריאה כושר הדבקה גבוה במיוחד לכל סוגי התשתיות.
לבטון בין 1.5-3 MPA תלוי בחוזק הבטון. וברוב המקרים הכשל יהיה בבטון ולא בציפוי. למתכת בין 8.5-12.5 MPA. ערכים הדבקה איכותיים מתקבלים כאשר מבצעים את כל השלבים המקדימים כראוי: הכנת שטח ויסוד מתאים.
- חוזק טנסילי (עמידות בקריעה): לפוליאוריאה חוזק קריעה עד 3,500 PSI נותן לפוליאוריאה את אחד המרכיבים הטובים לאיטום ואפשרות לגישור על פני סדקים עד 3 מ”מ בבטון.
- עמידות בשחיקה: לפוליאוריאה עמידות גבוה בשחיקה פוליאוריאה בבדיקות לפי תקן 4060 D ASTM בדסקית שחיקה אגרסיבית 18H בין 5–10 מ”ג וזאת כאשר הציפוי נשאר גמיש ולא שביר ועמיד בשחיקה. כהמחשה יותר פשוטה ניתן לומר כי ניקוי חול לא מצליח לשחוק פוליאוריאה בהשוואה לציפוים אחרים.
- עמידות לחום ואש: לפוליאוריאה עמידות בחום מ 40- C עד 170+ C וכן קיימות גרסאות/פורמולאציות אשר עמידות ללהבה ישירה עם תוספים מעכבי בערה עד שעתיים. פליטה מעטה של עשן כמעט ללא גזים. הפוליאוריאה חומר כבה מאליו כאשר מרחיקים ממנה את הלהבה.
- 100% מוצקים: עצם הייתה חומר בעל 100% מוצקים קרי ללא VOC (מדללים אורגנים), ללא זרזים, הפוליאוריאה נחשבת לחומר ידידותי יחסית לסביבה, אין כל פליטה של גזים בזמן הריאקציה. בנוסף לכך ניתן לבנות עוביים ללא הגבלה גם על משטחים אנכיים.
שימושים לפוליאוריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איטום מבנים הידראולים מכל הסוגים כולל מאגרי מים לשתייה עם אישור מכון תקנים ישראלי, אמריקאי ואירופאי.
- מפעלי מזון (מאושר למגע עם מזון ע”י FDA).
- בריכות שחיה עם אפשרות לריצוף אריחים מכל הסוגים על פני הציפוי.
- מתקנים לטיהור שפכים.
- איטום חניונים עיליים ורמפות אשר כלי רכב נוסעים עליהם.
- ארגזי מתכת למשאיות וקרונות רכבת.
- אוניות וסיפוני אוניות (אדישות מוחלטת למלחים).
- מאצרות לכימיקלים ודלקים.
- מיגון בעולם הביטחוני.
- הגנה מפני קורוזיה על מתכות בסביבות אגרסיביות.
- ציפוי צנרות דלקים ומים.
- ציפוי שוחות ביוב.
- תוספות לסוגי פולירזין שונות