עקיבא הכהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עקיבא הכהן
Akiba ha-Kohen
לידה המאה ה־15 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1496
פראג, ממלכת בוהמיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עקיבא בן מנחם הכהןהונגרית: Akiba ha-Kohen ? - פראג, 1496) היה הרב הראשון בעיר בודה שמוזכר ברשומות.[1] כיהן גם כראש ישיבה בפראג. בכתבי בני דורו הוא מכונה "ראש לכל גולה".[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקיבא בן מנחם הכהן מילא תפקיד חשוב לצד הפרפקט היהודי יעקב מנדל כעוזרו הנאמן והחשוב בעיר בודה בעת מלכותו של מתיאש הראשון, מלך הונגריה. עקיבא הכהן היה איש משמעותי בקהילה היהודית הן בשל אדיקותו וידענותו, הן בשל עושרו האישי והן בשל מעשי הצדקה וגמילות החסדים שלו. הוא היה פופולרי מאוד בקהילה וכונה ה"נשיא". עקיבא הכהן מילא תפקיד גם בחצר המלוכה, אך עושרו והשפעתו עוררו טינה בקרב האצילים ההונגרים שהכפישו אותו בפני המלך מתיאש. אין ידוע אם המלך גירש אותו או שעזב את ממלכת הונגריה מרצונו החופשי, אך במהרה הוא הפך לראש ישיבה שהקים בפראג, בה גם לימד. גם שם חתרו נגדו ולכן היה עליו לברוח שלוש פעמים מאויביו. כהבעת תודה לבורא עולם על הצלחתו לברוח שלש פעמים, העניק לשלושה מבתי הכנסת בפראג פרוכות יקרות לארון הקודש, אחת לאלטשול, אחת לאלטנוישול ואחת לבית הכנסת פינחס.

מנישואיו נולדו לו שנים עשר בנים ושלוש עשרה בנות, ושתים עשרה מהן התחתנו עם כהנים. מסופר, כי כאשר כל בני המשפחה עלו לברכת כהנים, המליצו על בני המשפחה, 25 במספר, את הפסוק "כה תברכו" ('כה' בגימטריה הוא 25).[2] החתן ה-13, בעל בתו יוכבד, היה הרב שבתי בן ישעיה הורביץ, רב ודיין ממנהיגי קהילת פראג במחצית המאה ה-16 ואביו של רבי אברהם הורוביץ. על מצבת חתנו בבית הקברות היהודי העתיק בפראג נכתב שהוא היה "חתנא דנשיאה עקיבא שהיה ראש לכל גולה".[3] מענף זה של המשפחה יצאו מספר רבנים, ביניהם הרב שמואל אליעזר הלוי איידלסמהרש"א). עקיבא נקבר בבית הקברות היהודי העתיק בפראג והיה לו מוניטין של סמכות הלכתית עד סוף ימיו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Frumkin, Eben Shemuel, pp. 111 et seq.;
  • Ha-Nesher, iv. 110 et seq. Concerning Akiba's descendants, see Meir Perels, Megillat Yuḥasin.
  • S. Kohn, A zsidók története Magyarországon (1884), 227–8;
  • S. Bűchler, A zsidók története Budapesten (1901), 57–58; idem, in: Magyar-Zsidó Szemle, 27 (1910), 82–83; B. Mandl, in: Mult és Jövő, 25 (1935), 316; mhj, 2 (1937), 537–8;
  • A. Schreiber, Hebraeische Kodexueberreste in ungarlaendischen Einbandstafeln (1969), 122.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Budapest". Jewish Virtual Library.
  2. ^ 1 2 Scheiber, Alexander (2007). "Akiva ben Menahem ha-Kohen of Ofen". Encyclopaedia Judaica.
  3. ^ קלמן ליעבן, גל עד, פראג ה'תרט"ז, מס' 77, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).