עפרה תכבס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עָפְרָה תְּכַבֵּס

עָפְרָה תְּכַבֵּס אֶת בְּגָדֶיהָ בְּמֵי
דִּמְעִי, וְתִשְׁטָחֵם לְשֶׁמֶשׁ זָהֳרָהּ
לֹא שָׁאֲלָה מֵי הָעֲיָנוֹת עִם שְׁתֵּי
עֵינַי, וְלֹא שֶׁמֶשׁ לְיֹפִי תָאֳרָהּ.

עפרה תכבס הוא שיר אהבה קצר מאת רבי יהודה הלוי.

המשורר מתאר כיצד אהובתו היפה[1] תכבס בגדיה בדמעותיו, ותייבשם בזוהר יופייה. היא אינה נזקקת למי מעיינות לכביסה, ואינה נזקקת לשמש כדי לייבש את הכבסים.

ניתוח ספרותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שהשיר קצר מאוד, מופיעים בו מוטיבים אחדים שאופייניים לשירי אהבה:

  • יופייה של האהובה מושווה לשמש
  • האוהב המתייסר מזיל דמעות כמים
  • האהובה מתעלמת מייסורי האוהב, ואף משפילה אותו בנצלה את דמעותיו למטרה בנלית ככביסה.

רינה צדקה רואה בשיר פארודיה על שירי אהבה, ומציינת ששילוב המוטיבים הסנטימנטליים עם פעולה יומיומית ככביסת הבגדים וייבושם, מבליט את הגוזמה והמלאכותיות שבהם. "במקום עולם 'פיוטי'-פתטי שנשתגר לעייפה, מתקבלת כך התפייטות הומוריסטית שובבה המשתעשעת לרגע בדפוסיו השחוקים".

לשיר ישנה גם גרסה נוספת - "יפה תכבס..."[2].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המילה "עפרה" בשיר זה אינה שם פרטי, אלא תיאור ליופי, בדומה לאמור בשיר השירים: ”דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי, אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים”.
  2. ^ ישראל דוידזון, אוצר השירה והפיוט, ח"א עמוד 334, פריט 881 בהערה; ומילואים לח"ד פריט 306.
השיר "עפרה תכבס" בשביל הליכה לאורך הירקון