עזריאל בן יחיאל
הרב עזריאל בן יחיאל (1270 לערך – 1340 לערך) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב עזריאל היה תלמיד של המהר"ם מרוטנברג, ושל רבינו פרץ מקורביל. היה דיין ברוטנבורג על הטאובר, ככל הנראה עוד בחיי המהר"ם. אחר לאחר מות המהר"ם היה לכתובת לשאלות ותשובות של חכמי אשכנז, שבדבריהם כינו אותו בתואר "מורי"[1]. הרא"ש כותב עליו: "כבר קיימתי דברי מרי הר' עזריאל"[2]. באחת מתשובותיו הוא מזכיר את ספר המרדכי דבר המעיד שהספר כבר היה לפניו.
רק מעט מכתביו שרדו. הוא כתב פירוש בדרך הפשט על מסכת נזיר שהובא בשיטה מקובצת. קטעים מפירוש זה נמצאו בכתב יד של ספריית קרקוב. שרדו גם תשובות של הרב עזריאל, רובם בדיני ממונות. תשובותיו מוזכרות על ידי מהרי"ל ומהרי"ק. כמה מתשובותיו הוכנסו לתוך ספר המרדכי ובמיוחד לאחד מכתבי היד של המרדכי שמכיל הגהות רבות שנלקחו מתשובות של הרב עזריאל[3].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב - חלק ז', ערך רבנו עזריאל, עמ' שטז, באתר היברובוקס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אברהם יוסף חבצלת, תשובות רבינו עזריאל ב״ר יחיאל, צפונות א, תשמ"ט, עמ' ה', באתר היברובוקס
- ^ יהודה בו הרא"ש, זכרון יהודה, סימן צב, באתר היברובוקס
- ^ יהודה ליב בילר, מן הגנזים, 4. המרדכי, עמ' 33-42, באתר היברובוקס. הספר באתר הפוך.
