ספר התדיר
ספר התדיר הוא חיבור שכתב רבי משה בן יקותיאל מרומה, כפי שעולה מחתימתו בסוף הספר. חי בסוף המאה ה-15, בן למשפחת האדומים[1].
שם הספר ותוכנו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהקדמתו לספר כתב שקרא את ספרו בשם התדיר, מאחר שהוא עוסק בענייני ברכות ומצוות תדירות, וכן על מנת שיעמוד תדיר בבית הכנסת על מנת שיוכלו להיעזר בו בעת הצורך:
על כן העירני לבבי ללקט לקט מדברי הקדמונים הראשונים והאחרונים סדר הברכות ומצות התדירות, שיהיו נמצאים במאמר קצר אם יסכים לידי אשר ממנו מזימה לא יבצר. וקראתי שם הספר הזה ספר התדיר, על היותו מיוסד על מצות תדירות, וגם שיעמוד תדיר בבית הכנסת, נמצא לכל מבקשיו, מזומן לדורשיו
חידושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספרו נזכרים חידושים שונים, ביניהם:
- מצוות שלוש סעודות, הוא על מנת להשלים למאה ברכות, והפסוקים מהם לומד התלמוד את המצווה, הן אסמכתא בלבד.
- תיקנו לומר תהילה לדוד שלוש פעמים בכל יום, על מנת שאף אם ישכח מלאומרו בחלק מהפעמים, לפחות יאמרו פעם אחת ביום.
- על אף שכיום אין סיבה לומר קדיש בלשון ארמית, השאירו את התקנה במקומה על מנת שלא ישתכחו הניסים.
- בדיעבד אם קרא קריאת שמע של ערבית מפלג המנחה, יצא ידי חובה.
- אין נוהגים לומר תחנון ביום שישי מחמת הצורך בהכנות לשבת.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהודה נלו פבונצ'לו, "ספר תדיר": קובץ דינים ומנהגים לרבי משה מן האדומים, רב ופייטן ברומא במאה הי"ד, סיני סא, תשכ"ז, עמ' 25-29 (מידע בקטלוג רמב"י)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה יהודה בלוי (מהדיר), ספר התדיר, ניו יורק, תשנ"ב, באתר היברובוקס
- מידע על ספר התדיר בקטלוג הספרייה הלאומית