ספריית דוד ששון
 | |
| מיקום |
152, Mahatma Gandhi Road, Kala Ghoda, Fort, Mumbai, Maharashtra 400001  |
|---|---|
| קואורדינטות | 18°55′41″N 72°49′52″E / 18.927976°N 72.831105°E |
|
(למפת מומבאי רגילה)   ספריית דוד ששון | |
  | |
ספריית דוד ששון היא ספרייה מפורסמת ואתר מורשת במומבאי, הודו, בשורת ראמפרט, ממול לקאלה גהודה. בספרייה כ-70,000 ספרים, אוסף גדול של ספרים עתיקים נדירים מאוד, ובה נכתבה הטיוטה הסופית של החוקה ההודית בידי ד"ר ב. ר. אמבדקאר. מיקומה של הספרייה, במרכזו של רובע עסקים, הופך אותה אטרקטיבית לסטודנטים העובדים באזור.
הרעיון של ספריה הממוקמת במרכז העיר נולד במחשבותיו של אלברט ששון, בנו של הפילנתרופ היהודי הבגדדי הנודע דוד ששון.[1] הבניין עוצב על ידי הארכיטקטים ג'יי קמפבל וג'י אי גוסלינג עבור משרד סקוט מקללאנד ושות' במחיר 125,000 רופיות. דוד ששון תרם 60,000 רופיות, והשאר סופק על ידי ממשלת נשיאות בומביי.[2]
הבניין[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבניין, אשר בנייתו הסתיימה ב-1870, בנוי מאבן מלד צהובה, בדומה לקולג' אלפינסטון, לבנייני הצבא והצי ולמלון ווטסון הסמוכים, ומעוצב בסגנון גותי ונציאני. מעל לאכסדרת הכניסה ישנו פסל-ראש של דוד ששון. פסל שיש זה היה מודל העבודה של האמן תומאס וולנר לפסלו של ששון העומד בחזית המדרגות של ספריית דוד ששון. הפסל בחזית המדרגות, שהושלם ב-1865, הוזמן על ידי סר הנרי ברטל פריר, מושל בומביי וחבר אישי של הפסל וולנר. תרומות הגיעו מן הקהילה היהודית, מסוחרים ומחברים באנגליה.[3]
בבניין פועלת גם חנות האופטיקאים לונד ובלוקלי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילתה של הספרייה בעובדים האירופיים שעבדו במטבעה ובמספנה הממשלתיות אשר פתחו מוסד למכונאות ב-1847 על מנת לספק חינוך טכני למבוגרים וכדי לארגן הרצאות. כאשר רצו לבנות מוזיאון וספריה ב-1863, התגייס דוד ששון, בנקאי מוביל במומבאי, למימון המבנה. הם עבדו בשטחים מושכרים עד שעברו לבניין משלהם תודות לנדיבותו של סר דוד ששון. הבניין קיבל את השם הספרייה וחדר הקריאה על שם דוד ששון.[4]
מצב הספרייה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1996, במסגרת אירוע 150 שנה לספרייה, בוצע גיוס כספים נרחב למימון עבודת טיפול בנזקים שנגרמו לבניין. ב-2004, לאחר שמונה שנים, הסתבר שגם באזורים בהם לא אותרו נזקים ישנו צורך בטיפול דחוף, וגישת השיפוץ השתנתה מתיקונים נקודתיים לטיפול כולל במבנה. לשם כך נדרש תקציב גדול מזה שגויס.[5] ביולי 2016 הייתה הספרייה עדיין במצב מבני מדורדר, עד כדי טפטוף מים מן התקרה, ועדיין זקוקה לתקציב לשם עבודות שיקום. הספרייה מתקיימת מתרומות ציבור ומדמי חבר, אולם הסכומים אינם מספיקים לשיפוץ. בנוסף לזה קטן לאחרונה מספרם של המנויים-לכל החיים, ונשיא הספרייה, ויוקאנאנד אג'גאונקר התפטר ממשרתו לאחר 25 שנים בתפקיד, לאחר שהוועדה המנהלת של הספרייה דחתה את הצעתו לצרף את עמותת קאלה גהודה למאמץ גיוס הכספים מאחר שזו רצתה לקיים במבנה פסטיבל מטעמה. הבניין שופץ לאחרונה ב-2011[6]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Sneeha Nair (17 January 2011), "Let Colaba Charm you", Hindustan Times; Retrieved on 25 January 2011.
- ^ TIFR Mumbai pages sourced from article by Kaumudi Marathe of Times of India, 12 November 1995.
- ^ Steggles, Mary Ann; Barnes, Richard (2011). British Sculpture in India: New Views and Old Memories. Norfolk: Frontier. p. 206. ISBN 978-1-872914-41-1.
- ^ Narayan, Govind (2009). Govind Narayan's Mumbai: An Urban Biography From 1863. Anthem Press. p. 366. ISBN 9781843313052.
- ^ http://www.davidsassoonlibrary.com/index.php?action=history
- ^ http://indianexpress.com/article/cities/mumbai/mumbai-150-year-old-landmark-david-sassoon-library-lacks-funds-for-its-restoration-2890442/