סנא פרח-בשארה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סנא פרח-בשארה
سناء فـرح – بشـارة
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1964 (בת 60 בערך)
נצרת, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
תחום יצירה פיסול עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס הרמן שטרוק (2007) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.sanabishara.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סנא פרח-בשארה (נולדה ב-1964) היא פסלת ערבייה-ישראלית. היא מפסלת בברונזה בעיקר דמויות נשים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנא פרח-בשארה נולדה בנצרת. היא בוגרת המרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה ע"ש נרי בלומפילד. בעלת תואר ראשון באמנות, יצירה וסוציולוגיה, מאוניברסיטת חיפה. בוגרת לימודי מוזיאולוגיה, אוניברסיטת חיפה. סיימה תואר שני במכללת אורנים .M.Ed. בתוכנית הרב תחומי במדעי הרוח והאמנויות, התמחות מחקר מבוסס יצירה.

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודות הפיסול של סנא התפתחו מעיסוק בחלל ובצורות מופשטות לשלב של חיתוכים וקיטוע, הנושא בחובו את תפישת בחלל כמושג, כשם שהחלל טומן בחובו את התמורות ואת הסתירות במרקם. פסליה של סנא עומדים, שוכבים ומסתובבים.[1]

פסלי הנשים של סנא פרח-בשארה מציגים נשים חושניות, בטוחות בעצמן, עצמאיות וגאות. הדמויות הנשיות שלה אינן נושאות סימני זיהוי כלשהן: הן אינן בעלות מקצוע או מעמד חברתי מסוים; הן לא בעלות לאום או מוצא עדתי מסוים; הן חסרות דת, גיל, מצב משפחתי, ואפילו חסרות תווי פנים אינדיבידואליים.[1] דמות האישה שלה הוא אוניברסלי. דמות שהיא למעשה סמל. פניהן של הנשים בפסליה מוסתרות או מוסוות ולא ניתן לדעת עליהן דבר.

תהליך העבודה של סנא מתחיל מהחימר. לאחר מכן היא יוצקת בברונזה. השלבים הללו בפיסול מאפשרים לפרח-בשארה לעשות הבחנה בחומר בין חלק למגע לבין זה המחוספס. היא יוצרת מרקם חלק אל מול מצולק, עדינות מול עוצמה.

הפסלים שיוצרת סנא הם מודולריות. היא עובדת על מספר אלמנטים במקביל, וכל חלק עומד בפני עצמו וביחד הם יוצרים שלם. מבחינתה הצופה הוא חלק מהפסל. פרח-בשארה אומרת כי "חשוב לי שהצופה בפסליי יחווה את התנועה והזרימה האצורים והנאגרים בתוך הפסל."

סנא מעידה על עצמה כמי שמתבוננת בעולם הסובב אותה, והיא מביעה ביצירותיה את התרגום שלה למה שעיניה רואות ואת חוויותיה: "אינני אדם פוליטי. הגישה שלי לאמנות היא חסרת לאום, צבע, דת או גבולות. האמנות בעיניי אמורה לייצג את אופן ההתבוננות שלי בעולם, התבוננות של אדם רגיש."[1]

המיצב 48' שהוצג בתערוכה "צעקה שקטה" בגלריה לאמנות אום אל-פחם, הוא חוליה נוספת ברצף עשייתה האמנותית של פרח־בשארה. מקורו בפסל קטן שיצרה לפני שנים לא - מעטות, שצורתו המתומצתת והצנועה, ביטאה כאב כלוא ומושתק. ההחלטה לראות בו כעת אב-טיפוס המשכפל את עצמו היא תוצאה של חשבון נפש ותהליך פנימי ממושך, שהבשילו לאמירה ברורה הנוקטת מהלך אמיץ ומעמידה במרכז את מה שאין מדברים בו, את מה שמסתירים ומפחדים מפניו, בדמותן של נשים שאיבדו את מאפייניהן הגופניים הנשיים והמיניים והפכו לרוחות רפאים.[2]

סנא הציגה פסלים בתערוכה בגן התעשייה בנצרת.

אחת מהעבודות שלה נמצאות ברחבת בית המשפט העליון בירושלים.

עבודותיה הוצגו במספר תערוכות כמו גלריית G.D בחיפה ובית האמנים בחיפה, בית האמנים בירושלים, גלריית אום אל פחם ורוזנפלד בתל אביב ועוד.

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2000 - "נעימות הגוף", אגודת הציירים והפסלים, חיפה והצפון
  • 2003 - "שפת גוף", גלריה ג'י. או. לאמנות
  • 2010 - "השלם על כל חלקיו", גלריית מרכז מחמוד דרוויש, נצרת
  • 2018 - "צעקה שקטה", הגלריה לאמנות אום אל-פחם.

תערוכות קבוצתיות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1997 - "נשים יוצרות", הגלריה לאמנות, אום אל-פחם
  • 1997 - "מקצבים מזרחיים", גלריה לאמנות, תרחישא.
  • 1998 - תערוכה ארצית של אמנים ערביים, המרכז לתרבות צרפת, נצרת
  • 1999 - "אדמה אדם", בית האמנים, ירושלים
  • 2002 - "תערוכת האומניות היוצרות", במסגרת פסטיבל האישה, התיאטרון הערבי-עברי יפו
  • 2002 - "רוח החומר חומר הרוח", הגלריה לאמנות אום אל-פחם
  • 2002 - "האמיני יום יבוא", הגלריה לאמנות, אום אל-פחם וגלריה רוזנפלד, תל אביב
  • 2002 - "פימינה", גלריה חמוד אל-קרא, דלית אל כרמל
  • 2003 - "אמנות בעימות", גלריה עין הוד
  • 2006 - "עירוני או כפרי", בית הגפן, חיפה
  • 2007 - "פייאטה במשרד", גלריה משרד בתל אביב.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2000 - פרס יקיר אמן חיפה.
  • 2007 - כלת פרס ע"ש הרמן שטרוק, עיריית חיפה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשארה נשואה לד"ר בשארה בשארה, רופא כירורג במרכז הרפואי רמב"ם. יש להם שלושה ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 סנא פרח-בשארה פסלים 1994–2007 (קטלוג), סנא פרח-בשארה,  חיפה: סטודיו שריף ואכד, שם עמ' 42
  2. ^ "סנא פרח-בשארה: צעקה קטנה", אוצרת: רותי חינסקי-אמיתי, אום אל פחם: הגלריה לאמנות אום אל-פחם, 2018