סמל ונקובר

סמל ונקובר

פרטים
המחזיק בסמל	ונקובר
תאריך אימוץ	31 במרץ 1969

סמל ונקובר הוענק לעיר ונקובר שבפרובינציית קולומביה הבריטית שבקנדה על ידי "מכללת שלטי האבירים" ב-31 במרץ 1969.

תיאור הסמל

במרכז הסמל מופיע שלט אצולה שבחלקו העליון, משמאל ומימין, שני פרחי מורן המסמלים את הפרובינציה (ומופיעים גם על סמל קולומביה הבריטית). במרכז שלט האצולה מופיע משולש ירוק המסמל את היערות הרבים שסביב העיר, ובמרכזו עמוד טוטם המסמל את תרבות האינדיאנים המקומית. משני צידי המשולש הירוק מצוירים גלים בכחול ולבן המסמלים את האוקיינוס השקט ואת הנהרות שסביב העיר.

מעל שלט האצולה מופיע ציצה שעליה מופיע כתר המסמל את העיר עצמה וספינה המסמלת את חשיבות הסחר הימים לכללת העיר והיות הסחר הימי והנמל הטבעי הסיבה להקמת העיר.

לשלט האצולה שני תומכים - חוטב עצים ודייג המסמלים את שני ענפי הכלכלה המסורתיים העיקריים עליהם התבססה כלכלת העיר. מתחת לשלט האצולה מופיע המוטו של העיר: "בים, ביבשה ובאוויר אנו משגשגים" (באנגלית: By Sea Land and Air We Prosper).

היסטוריה

סמל זה הוא השלישי מבין הסמלים של העיר ונקובר. הסמל הראשון של העיר היה בשימוש בין השנים 1886–1903. סמל זה הוחלף בשנת 1903 בסמל שהיה בשימוש עד שנת 1969 הדומה לסמל בו נעשה שימוש כיום בהבדלים הבאים: המשולש במרכז שלט האצולה היה צבוע באדום במקום בירוק, במקום עמוד הטוטם היה מצויר מטה הרמס, לא הייתה לסמל ציצה ופרחים, ומוטו העיר לא כלל את המילה "אוויר". בשנת 1928 נעשה ניסיון לרשום את סמל העיר ברישומי מכללת האבירים, אולם התברר שהסמל אינו תואם את כללי ההרלדיקה^{[דרושה הבהרה]} ולא ניתן לרושמו. ועדה שהוקמה על מנת לפתור בעיה זו דנה בבעיה ארבע שנים ולא מצאה פתרון. בשנת 1962 הוקמה ועדה נוספת ברשות מזכיר העירייה. לוועדה הכינה ארבע סקיצות לדגל אשר נדנו על ידי מועצת העיר. בשנת 1964 הגישה המועצה את העיצוב הנוכחי למכללת האבירים, אשר אישרה את הסמל וכן את "תג" (Badge) העיר הכולל כתר ובו משוט וגרזן המסמלים את העיר וענפי כלכלתה העיקריים. התג מופיע על דגל העיר.

ראו גם

• דגל ונקובר

קישורים חיצוניים

• תיאור סמל העיר באתר העירייה