סאיקלון מוצרי תעופה

**אלביט מערכות - סאיקלון בע"מ**
	מנחת ציקלון שהוקם על ידי החברה (מפעלי החברה ממוקמים בפינה הימנית העליונה של התמונה)
נתונים כלליים
סוג	חברה פרטית
מייסדים	יואש צידון
תקופת הפעילות	1970–הווה (כ־54 שנים)
חברת אם	אלביט מערכות
משרד ראשי	פארק תעשיות בר-לב
ענפי תעשייה	תעשייה ביטחונית; תעשייה אווירית
מוצרים עיקריים	פיתוח וייצור מבנים תעופתיים לשוק האזרחי והצבאי
עובדים	500

סאיקלון מוצרי תעופה היא חברה ישראלית בבעלות אלביט מערכות. החברה מתמחה בתכנון, פיתוח וייצור מבנים תעופתיים לשוק האזרחי והצבאי. מפעל החברה ממוקם בפארק תעשיות בר-לב, ממערב לכרמיאל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה הוקמה בשנת 1970 בשם "ציקלון מוצרי תעופה" ביוזמתו של יואש צידון, שהחזיק 10% ממניות החברה, ושתי חברות: חברה בבעלות מילה ברנר ויעקב מרידור, שהחזיקה 45% מהמניות וחברת "עץ לבוד תעשיות והשקעות" שגם החזיקה 45% מהמניות^[1], במטרה לבנות מטוסים קלים. החברה הייתה במשא ומתן להקים קו ייצור להרכבת גרסה תלת-מנועית, של מטוס ה"בריטן נורמן איילנדר" (ה"טרילנדר"), מטוס נוסעים קל מתוצרת חברת בריטן נורמן^[2]. יחד עם המפעל נבנה מנחת ציקלון, שנועד לאפשר למפעל להטיס בתחומו את המטוסים הקלים שיצאו מקו הייצור. הסכם ייצור לבסוף לא נחתם, והמפעל התמחה בייצור תת-מרכבים של מטוסים ובשיפוץ מסוקים. המפעל שימש כקבלן משנה של התעשייה האווירית לישראל, ייצר והרכיב מכלולי גוף למטוס הנשר והכפיר בשנות ה-70 של המאה ה-20^[3]. ב-1974 מכר יואש צידון את חלקו במפעל.

עזר ויצמן שימש כיו"ר החברה במשך מספר שנים בשנות ה-70^[4].

בשנות ה-80 שוב נעשה ניסיון, שלא יצא לפועל, להרכיב מטוסים קלים במפעל^[5].

בשנת 1982, החל המפעל לייצר חלקים למטוס ה-F-16, במסגרת הסכם רכש גומלין עם יצרנית המטוס חברת ג'נרל דיינמיקס^[6]. לצורך כך הקימה החברה מפעל חדש בשם "כרכום", שעסק עוסק בייצור חומרים מורכבים^[7]. החברה גם הייתה אמורה לספק חלקים לפרויקט הלביא^[8], אך הפרויקט בוטל באוגוסט 1987^[9].

בשנת 1999, רכשה חברת אלביט מערכות את המפעל^[10]. בשנת 2004, רכשה סאיקלון את מפעל "תעופה" בטירת כרמל מתע"ש^[11].

בשנת 2009, נחתם הסכם עם חברת בומברדייה איירוספייס מקבוצת בומברדייה, לאספקת חלקי מטוסים. זאת, במסגרת הסכם רכש גומלין עם הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי, לאחר שבומברדייה זכתה במכרז ממשלתי של רכבת ישראל לרכישת קרונות והייתה מחייבת ברכישות גומלין מהתעשייה הישראלית בשיעור של כ-35% מהיקף המכרז^[12].

בשנת 2015, זכתה במכרז לרכישה ותחזוקה של 6 מסוקי היחידה האווירית של משטרת ישראל מדגם איירבוס H125 ואיירבוס H145^[13].

תחומי פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה מפתחת מוצרים ומערכות ומספקת שירותים בתחומים הבאים:

תכנון וייצור של מבנים תעופתיים ממתכת ואו מחומרי מרוכבים ושילוב ביניהם.
ייצור חלקי מבנה תעופתיים למטוסים אזרחיים, צבאיים ומל"טים.
השבחת כלי טיס צבאיים ואזרחיים.
שירותי אחזקת מטוסים לבית ספר לטיסה של חיל האוויר - טייסות סייפן, צפע, סנונית ועפרוני.
שירותי תחזוקה ליחידה האווירית של משטרת ישראל.

מפעל בגיאורגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2018 חנכה סאיקלון מפעל חדש בטביליסי בירת גיאורגיה, המפעל שמעסיק כ-300 עובדים מספק חלקי מטוסים שעשויים מחומרים מרוכבים לתעשיות התעופה האזרחיות, בעיקר לחברת בואינג. בהקמת המפעל הושקעו כ-90 מיליון דולר והוא מאפשר גישה נוחה לכוח אדם בשכר נמוך יחסית לזה שהחברה משלמת בישראל^[14].

פרויקט מטוס "הגמביט"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 החליטה החברה לנסות וגוון את מקורות ההכנסה שלה ולפתח מוצרים חדשים וייחודיים. לאחר מחקר שוק ובחינה של מספר רעיונות הוחלט לפתח מטוס אז"מ - אווירון זעיר ממדים (אולטראלייט). באותן שנים התפתח התחום על ידי חובבי תעופה בעיקר בארצות הברית שבנו את המטוסים בעצמם והיו מקרים רבים של התרסקויות מטוסים. סאיקלון זיהתה את ההזדמנות לפתח אז"מ איכותי שיעמוד בתקני בטיחות^[15]. לשם ייזום וקידום הפרויקט הוקמה חברת "סייקרפט", חברה בת של סאיקלון, ובראש הפרויקט עמד המהנדס ברוך לבנון, שעבד קודם במחלקת הפיתוח בתעשייה האווירית. תצורת המטוס שנבחרה הייתה מסוג "קנרד" ( בצרפתית: "ברווז") מטוס בעל סט כנפיים כפול. האב טיפוס הראשון נבנה בעיקר מאלומיניום, כשבקצהו הקדמי זוג כנפוני קנרד ובקצהו האחורי, המוגבה, מנוע בוכנה קטן. בכנפיים הראשיות הותקן כנפון קצה-כנף. תא הטייס, שהיה פתוח בחלקו, מיקם את הטייס במרכז. האב טיפוס הראשון נבחן במשך כמה שבועות על המסלול במנחת ציקלון וטיסת הבכורה שלו נערכה ב-23 ביוני 1985, היא נמשכה כחצי שעה והתבצעה על ידי ברוך לבנון^[16].

האב טיפוס השני נבנה מחומרים מרוכבים, ותצורת תא הטייס שונתה לזו של מושב בצד מושב. טיסת המבחן הראשונה שלו נערכה ביוני 1986, שלאחריה בוצעו בו כארבעים טיסות מבחן נוספות במתארים שונים. הגרסה הסופית של הגמביט, שקיבל את הרישום 4X-HAN, טסה לראשונה ב-13 בינואר 1987 וכמה שבועות אחר כך הוא נחשף לראשונה לציבור באירוע השקה שנערך במנחת מגידו^[16]. באותה שנה המטוס הוצג ב"תערוכת אושקוש", תצוגת המטוסים השנתית בעיר אושקוש שבמדינת ויסקונסין בצפון ארצות הברית, הנחשבת לאירוע התעופה הגדולה ביותר בעולם מבחינת מספר כלי-הטיס וקהל המבקרים. המטוס נמכר תמורת 20,000 דולר לגרסה הבסיסית ו-25,000 דולר עם מנוע חזק יותר, בתערוכה התקבלו 23 הזמנות^[15].

ב-1988 המנכ"ל החדש שמונה לחברת סאיקלון, החליט לבטל את הפרויקט ולא להשקיע בו תקציבים נוספים, ברוך לבנון נאלץ לחפש משקיעים חדשים, אך לאחר שמצא משקיעים מארצות הברית, שהיו מוכנים לממן את הפרויקט תמורת מלוא הבעלות בחברת "סייקרפט", סירבה חברת סאיקלון לוותר על הבעלות לאחר שהשקיע בו כספים רבים במהלך השנים. הפרויקט נסגר סופית ב-1989, המטוס שיוצר מוצג במדשאה שלפני משרדי הנהלת החברה^[15].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנחת ציקלון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ אבי קרטין, המלחמה על בטון תדיר, חדשות, 17 בספטמבר 1984
^ פרטים על "ציקלון", מעריב, 19 באוקטובר 1971
^ ציקלון נוסק לשנות ה-2000, מעריב, 30 במאי 1984
^ סטלה קורין-ליבר, ‏נץ ויונה, באתר גלובס, 25 באפריל 2005
^ מימוש הרווחים התרחב לחופשיות, מעריב, 25 ביולי 1985
^ רכישות גומלין ב־300 מיליון דולר עומדות להחתם בקרוב, דבר, 25 במאי 1982
^ מאיר הראובני, "כרכום" בכרמיאל הוא מיפעל חדש בבעלות חברת "ציקלון" ועוסק בייצור חומרים מורכבים, מעריב, 20 בנובמבר 1984
^ ברק ליבאי, גם ציקלון בלביא!, מעריב, 15 בפברואר 1987
^ אבי קרטין, צו ההסברה, חדשות, 30 באוקטובר 1987
^ שי שלו, ‏אלביט יודעת גם לקנות: אלביט מערכות תרכוש את סאיקלון ב-%75 מעל מחיר השוק, באתר גלובס, 10 במרץ 1999
^ אלי דניאל, אלביט מערכות רוכשת פעילות עסקית מתעש ב-7.5 מ' ד', באתר הארץ, 4 בינואר 2004
^ אורה קורן, סייקלון תמכור לבומברדיה חלקי מטוס ב-53 מיליון יורו, באתר TheMarker‏, 9 בפברואר 2009
^ ערן אזרן, אלביט מערכות זכתה בפרויקט מסוקים של משטרת ישראל בסך 115 מיליון דולר ל-20 שנה, באתר TheMarker‏, 27 באוגוסט 2015
^ יובל אזולאי, ‏למה חגג אלי כהן פתיחה של מפעל ישראלי בחו"ל?, באתר גלובס, 31 במאי 2018
^ ¹ ² ³ רן לוי, עושים עסקים - הגמביט שנכשל: ברוך לבנון על המטוס הקל של סיאקלון, באתר "עושים היסטוריה" (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו), 29 במרץ 2018
^ ¹ ² המראתו והתרסקותו של הגמביט / טל בן יוסף, באתר אגודת התעופה הכללית בישראל, 7 במאי 2014

[1] אבי קרטין, המלחמה על בטון תדיר, חדשות, 17 בספטמבר 1984

[2] פרטים על "ציקלון", מעריב, 19 באוקטובר 1971

[3] ציקלון נוסק לשנות ה-2000, מעריב, 30 במאי 1984

[4] סטלה קורין-ליבר, ‏נץ ויונה, באתר גלובס, 25 באפריל 2005

[5] מימוש הרווחים התרחב לחופשיות, מעריב, 25 ביולי 1985

[6] רכישות גומלין ב־300 מיליון דולר עומדות להחתם בקרוב, דבר, 25 במאי 1982

[7] מאיר הראובני, "כרכום" בכרמיאל הוא מיפעל חדש בבעלות חברת "ציקלון" ועוסק בייצור חומרים מורכבים, מעריב, 20 בנובמבר 1984

[8] ברק ליבאי, גם ציקלון בלביא!, מעריב, 15 בפברואר 1987

[9] אבי קרטין, צו ההסברה, חדשות, 30 באוקטובר 1987

[10] שי שלו, ‏אלביט יודעת גם לקנות: אלביט מערכות תרכוש את סאיקלון ב-%75 מעל מחיר השוק, באתר גלובס, 10 במרץ 1999

[11] אלי דניאל, אלביט מערכות רוכשת פעילות עסקית מתעש ב-7.5 מ' ד', באתר הארץ, 4 בינואר 2004

[12] אורה קורן, סייקלון תמכור לבומברדיה חלקי מטוס ב-53 מיליון יורו, באתר TheMarker‏, 9 בפברואר 2009

[13] ערן אזרן, אלביט מערכות זכתה בפרויקט מסוקים של משטרת ישראל בסך 115 מיליון דולר ל-20 שנה, באתר TheMarker‏, 27 באוגוסט 2015

[14] יובל אזולאי, ‏למה חגג אלי כהן פתיחה של מפעל ישראלי בחו"ל?, באתר גלובס, 31 במאי 2018

[עושיםהיסטוריה-15] ¹ ² ³ רן לוי, עושים עסקים - הגמביט שנכשל: ברוך לבנון על המטוס הקל של סיאקלון, באתר "עושים היסטוריה" (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו), 29 במרץ 2018

[בןיוסף-16] ¹ ² המראתו והתרסקותו של הגמביט / טל בן יוסף, באתר אגודת התעופה הכללית בישראל, 7 במאי 2014

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]