נריה גוטל

**נריה גוטל**
לידה	26 ביולי 1960 (בן 63); ג' באב תש"ך; שדה אליהו, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	ישיבת קול תורה לצעירים, ישיבת ירושלים לצעירים, ישיבת מרכז הרב, מכון "מרחבים"
השתייכות	ציונות דתית
תחומי עיסוק	תלמוד, הלכה, תנ"ך, אמונה
תפקידים נוספים	רב, חוקר
רבותיו	הרב שאול ישראלי,; הרב אברהם שפירא
פרסים והוקרה	פרס הרב קוק לספרות תורנית (1997); פרס ירושלים (ערוץ 7) (2014); פרס עמינח ;

הרב פרופ' נריה משה גוטל (נולד בג' באב תש"ך, 26 ביולי 1960) הוא ראש מערך המחקר במרכז תורה ומדינה^[1] בניצן, ורב בית הכנסת רדליך בשכונת גבעת שאול (ירושלים). כיהן כנשיא מכללת אורות ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוריו עלו מצרפת בשנות ה-60 ושבו אליה כזוג נשוי לשליחות קצרה. בעת לידתו התגוררו בקיבוץ שדה אליהו וכעבור שלושה חודשים עברו לשכונת גבעת מרדכי בירושלים. אמו עבדה כמנהלת אולפן. אביו, הרב ד"ר שלמה גוטל, תלמיד של הרב שלמה זלמן אוירבך, שלמד שנים בישיבות כרם ביבנה, מרכז הרב ובמכון הארי פישל, ולימד במכללה ירושלים. אחותו תמר נרצחה בפיגוע בקו 12 ב-1978 שבוצע בידי אש"ף, בגיל 15. מלבדה יש לו חמש אחיות.

למד שנתיים בישיבת קול תורה לצעירים, ושנתיים נוספות בישיבת ירושלים לצעירים. בשנת התיכון האחרונה החל ללמוד בישיבת מרכז הרב והמשיך ללמוד בה שתים עשרה שנה. שירת בחיל התותחנים וברבנות הצבאית, שימש במילואים כרב אוגדה, בדרגת רס"ן. סמוך לנישואיו בגיל 23 הצטרף למכון "מרחבים" כתלמיד וחוקר, שם רכש תעודת הוראה.

הרב גוטל היה ר"מ בישיבת ירושלים לצעירים כארבע שנים, ועמית במכון מנדל כשנתיים. לימד באוניברסיטת בר-אילן; בבית הספר לחינוך ובמדרשה לבנות, שבמסגרתה ייסד ועמד בראש תוכנית דוקטורנטיות מצטיינות. כמו כן, לימד במכללות הרצוג, ליפשיץ ואפרתה; בבית הספר לסיעוד שערי צדק; ובמקומות נוספים.

הרב גוטל "דילג" באישור מיוחד של האוניברסיטה העברית על לימודי התואר הראשון, בשל הכרה בכמות ואיכות מחקריו ובשל המלצות ייחודיות. ספרו "מכותבי ראיה" הוכר כשווה ערך לתואר שני מחקרי. עבודת הדוקטורט שלו, "שיקולים הלכתיים ומטא-הלכתיים בפסיקתו של הרב קוק", נכתבה במסגרת החוג לתלמוד באוניברסיטה, בהנחיית פרופ' ישראל מ' תא-שמע, וזכתה בשנת 2001 בציון "מעולה". דרגת פרופסור הוענקה לו על-ידי המועצה להשכלה גבוהה, בשנת 2006.

פרסם שבעה ספרים שזכו לפרסים ומאות מאמרים תורניים ואקדמיים, רבים מהם עוסקים בהלכות מדינה ובמחשבת הציונות הדתית.

בשנת 2004 פנה אליו הרב ד"ר יהודה פליקס, מייסד וראש מכללת אורות ישראל באלקנה, וביקש ממנו להחליפו בתפקיד. הרב גוטל כיהן כנשיא המכללה בין השנים 2004–2016. הוא איחד את המכללה עם מכללת מורשת יעקב ברחובות והגדיל משמעותית את כמות התלמידים.

כיום הוא משמש כרב בית הכנסת "רדליך" בשכונת גבעת שאול בירושלים; חבר במועצת הרבנים של ארגון 'צהר'; ועומד בראש מערך המחקר במרכז תורה ומדינה. עוסק בעריכת ספריהם וכתביהם של רבותיו – הרב שאול ישראלי, הרב אברהם שפירא והרב שלמה זלמן מן-ההר.

רב גוטל הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת סא"ל ומשרת ברבנות הצבאית. בעקבות מתקפת הפתע על ישראל עסק בזיהוי חללי המתקפה במחנה שורה.^[2] הוא שימש כראש צוות חליטה (דיין (הלכה), משפטן, רופא שיניים, איש חקירות וזיהוי חללים, ומזכיר) הקובע באופן סופי וחלוט^[א] את זהותו של המת.^[3]

נשוי לרותי, מנהלת פדגוגית של אולפנת צביה בירושלים ובתו של הרב ד"ר אברהם בארי, ואב לארבעה. גיסם של הרב ד"ר משה בארי; הרב יוסף הורוביץ ועוד.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס הרב קוק לספרות תורנית
פרס עמינח למחשבת הציונות הדתית
פרס ויילר של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן
פרס ירושלים (ערוץ 7) לשנת 2014^[4]
פרס א"א אורבך להצטיינות יתירה בעבודת הדוקטור

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

השתנות הטבעים בהלכה, הוצאת יחדיו (תשנ"ה) – ריכוז וניתוח דברי חכמים מחז"ל ועד היום "לבירור דרכה של הלכה במציאות מתחלפת ובמצבים משתנים"; מהדורה מורחבת, הכוללת קונטרס גדול של הרב זלמן נחמיה גולדברג, יצאה לאור בתשנ"ח. הספר זכה להסכמותיהם של הרב עובדיה יוסף, הרב מרדכי אליהו, הרב שאול ישראלי, הרב אברהם אלקנה שפירא, הרב אביגדר נבנצל ועוד.
מכותבי ראיה, הוצאת מכון הרצי"ה שליד ישיבת מרכז הרב (תש"ס)
חדשים גם ישנים: בנתיבי משנתו ההלכתית-הגותית של הרב קוק, הוצאת מאגנס (תשס"ה - כולל מהדורה מתוקנת)
שלמי שמחה: עיוני מועדים וזמנים, הוצאת מוסד הרב קוק (תשע"ו)
אור יקרות: פרקי חינוך - הגות והלכה, הוצאת מכללת אורות ישראל (תשע"ו)
ממשפטי המלוכה: אחריות לאומית כשיקול פסיקה, הוצאת מרכז תורה ומדינה (תשפ"א)
רש"י צריך עיון, הוצאת מרכז תורה ומדינה (תשפ"ג)