ננסי נווינס

**ננסי נווינס**
**Nancy Nevins**
	אין תמונה חופשית
לידה	26 ביולי 1918; צ'יטגונג, בנגלדש
פטירה	25 בינואר 2012 (בגיל 93); ווקינגהם, הממלכה המאוחדת
מוקד פעילות	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1967 – 1969 ; 1975 ; 1999
מקום לימודים	האקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה
עיסוק	זמרת
זרם	ילדי הפרחים
סוגה	רוק פסיכדלי
שפה מועדפת	אנגלית
	פרופיל ב-IMDb

ננסי נוויס (באנגלית: Nancy Nevins‏; 1943 - 25 בינואר 2012) הייתה זמרת רוק פסיכדלי אמריקאית, סולנית להקת "Sweetwater", עמה הופיעה בפסטיבל וודסטוק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נווינס נולדה בשנת בצ'יטגונג שבבנגלדש הבריטית למשפחה נוצרית. היא למדה בבית ספר תיכון עירוני בעיר.

בשנות העשרים לחייה היגרה לבריטניה ועברה ללמוד באקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה שבלונדון, אנגליה. שם היא קיבלה תואר ראשון במשחק ודרמה.

לאחר כמה שנים היגרה שוב, הפעם לארצות הברית, ושם חיה עד לשנותיה האחרונות.

ננסי הכירה את שאר חברי להקת Sweetwater בבית קפה מקומי בלוס אנג'לס. היא, מתופף הלהקה ובסיסט הלהקה החלו להופיע בבתי קפה ברחבי העיר עם חומר מקומי. הלהקה צברה פופולריות, ועוד ועוד נגנים הצטרפו.

הכיוון המוזיקלי של הלהקה הלך והפך מרוק אנד רול ורית'ם אנד בלוז לכיוון של רוק פסיכדלי, ככל שהמנגינות שהרכיבו הפכו מורכבות יותר, ססגוניות יותר ועממיות יותר. את הטקסטים של שירי הלהקה כתבה נווינס יחד עם בסיסט הלהקה פרד הררה. ננסי הייתה נגנית הגיטרה הראשית של הלהקה.

לאחר כמה הופעות מוצלחות הוחתמו חברי הלהקה ובראשם ננסי עם הלייבל Reprise Records שיחד איתו הוציאו את האלבום היחיד של ננסי עם הלהקה. בשנת 1968 יצא האלבום, תחת הכותרת Sweetwater.

וודסטוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1969 הוזמנה הלהקה על ידי מארגני פסטיבל וודסטוק להופיע. ניסוח ההודעה היה בעייתי: כל אחד מהמופיעים בוודסטוק קיבל מכתב ובו כתוב "חוואי, בעל חוות חזירים בצפון מדינת ניו יורק, מעוניין שהלהקה תופיע בשדה השייך לו" (מאותה הסיבה בחרו להקת "טומי ג'יימס אנד דה שונדלס" לא להגיע לפסטיבל). עם זאת, חברי הלהקה חתמו על הופעה בפסטיבל, בטענה שזה יהווה מקור פרסום לאלבומם החדש. בדרך לוודסטוק, רכבם של חברי הלהקה (כמו של אמנים אחרים נוספים) נתקע באחד מפקקי התנועה הרבים שהקיפו את אזור ההופעות. מכיוון שהיו אמורים להופיע ראשונים, היה מוטל עליהם לחץ רב. בזמן הזה הזמר ריצ'י הייבנס ששהה מאחורי הקלעים בזמן ההופעה, עלה להופיע במקומם.

כשהגיעו לפסטיבל היו ללהקה הראשונה שהופיעה. בהתחשב בכך שעד אז הופיעו רק במקומות קטנים בלוס אנג'לס, ההופעה בוודסטוק הייתה (על פי תיאורו של סולן להקת קוויל, שהופעתם בוודסטוק הייתה הופעתם השנייה בפני קהל אי פעם) מפחידה ביותר. אף על פי כן, הלהקה ניגנה היטב והייתה לפופולרית בפסטיבל. שירה, In A Rainbow, היה ללהיט בקרב התנועה ההיפית הרבה שנים.

התאונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 1969, ממש מעט לאחר שהופיעו בוודסטוק, היו אמורים הלהקה להוציא אלבום חדש, בשם "Just for You" (שאר הלהקה הוציאו את האלבום בלי ננסי ב-1970). בעת שנסעה נווינס במכוניתה לכיוון אולפני ההקלטות של הלייבל Reprise Records כדי להמשיך בהקלטות, נפגע רכבה ממכונית חולפת. התאונה הייתה קטלנית, ונווינס נפגעה בראשה, ידייה, רגליה ובטנה.

היא נכנסה לתרדמת כתוצאה ככל הנראה מזעזוע מוח כלשהו, ובזמן הזה המשיכה להקתה להופיעה ולהקליט בלעדיה. כעבור כ-8 חודשים יצאה לבסוף נווינס מהתרדמת, אך עדיין הייתה פצועה מדי בשביל לשיר, ובטח שלא להופיע.

רופאיה המשיכו לנסות לשכנע אותה כי לעולם לא תצליח לשיר שוב, אך היא התעקשה להמשיך. עד שנת 1973 עוד הייתה בבית החולים למטרות שיקום, לפני ששוחררה חזרה לביתה, כשהיא על כיסא גלגלים וחבושה.

ניסיון ההקלטה ב-1975[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בשנת 1975 ממנה לעצמה אלבום סולו בשם "ננסי נווינס", אך היכולות הווקאליות שלה היו פגועות מדי בשביל לשיר כמו לפני התאונה, והאלבום היה לכישלון חרוץ.

הסרט והאיחוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999, שלושים שנה לאחר הופעתם בוודסטוק, רשת vh1 האמריקאית חזרה אל סיפורם של להקות "נשכחות" שהופיעו בוודסטוק. תוך כך הרשת חשפה מספר קטעי ארכיון לגבי סיפורה של הלהקה. נוצר עניין ציבורי גדול יחסית בעקבות ציון שלושים השנים לפסטיבל, והרשת החליטה להוציא סרט תיעודי על סיפורה של הלהקה ושל ננסי נווינס בפרט. הסרט, שיצא באותה שנה, נקרא "Sweetwater, A True Rock Story" בעקבות ההצלחה של הסרט ותקופת השיקום הממושכת של נווינס, הצליחו חברי הלהקה לקיים מופע איחוד, שצולם והוקלט, ובו נווינס שרה במלוא עוצמת קולה. בראיון עמה אמרה כי זוהי מעיין "נקמה" על כך שרופאיה נהגו להסביר לה כי לא תוכל לשיר יותר. מאז היא המשיכה לשמש כסולנית הלהקה למספר הופעות, ואז הלהקה התפזרה סופית.