ניסן זלדס
| |
| לידה |
9 בספטמבר 1926 ירושלים, ארץ ישראל המנדטורית   |
|---|---|
| פטירה |
16 באפריל 2014 (בגיל 87) ירושלים, ישראל  |
| עיסוק | פיזיקאי |
| מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מנחה לדוקטורט | יואל רקח |
| מוסדות | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| תרומות עיקריות | |
| חקר מסות גרעיניות | |
  | |
ניסן זֶלדֶס (9 בספטמבר 1926 – 16 באפריל 2014) היה פיזיקאי ישראלי ופרופסור במכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, תלמידו המובהק של יואל רקח. מלוחמי העיר העתיקה בתש"ח.
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניסן זלדס נולד בירושלים, בנם של נתן זלדס וחיה לבית שמעוני, אח לאורה. דודו היה המשורר והסופר דוד שמעוני.[1]
גדל בשכונת רחביה. למד בבית הספר תחכמוני ולאחר מכן בגימנסיה העברית רחביה.
במלחמת העצמאות לחם כמפקד בשורות ההגנה, בגדוד מוריה של חטיבת עציוני. לחם בין היתר בקרב על הרובע היהודי כסגן מפקד קטע, ואף נפצע מכדור שפגע בירכו. ביוני 1948 נפל זלדס בשבי הירדני[2] ושהה במחנה אום אל ג'מאל (בסמוך לעיר מפרק). הוא שוחרר במרץ 1949.[3]
אביו, נתן זלדס, שבצעירותו היה ממגיני תל חי ובמלחמה זו התנדב לחיל המשמר, נהרג מירי צלף בראשית ההפוגה השנייה, תוך כדי תקופת השבי של בנו. לניסן נודע על נפילת האב רק לקראת חזרתו מהשבי.
פועלו המדעי[עריכת קוד מקור | עריכה]
עוד לפני המלחמה החל זלדס את לימודי הפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובהיותו בשבי אף לימד מתמטיקה ופיזיקה (יחד עם חברו יעקב בורדה, לימים פרופסור). השניים הסתמכו על ספרים שנשלחו להם על ידי משפחת זלדס וע"י מורם, פרופ' יואל רקח.
ב-1956 השלים זלדס את לימודי הדוקטורט בהנחיית רקח. עבודת הדוקטורט שלו נשאה את הכותרת "התחרות בין הקלפות הגרעיניות לפי המודל של מאייר".[4] עם סיום הדוקטורט נסע לאוניברסיטת ברמינגהאם ושימש כעמית פוסט-דוקטורט של פרופ' רודולף פיירלס (אנ').
עם חזרתו לישראל ב-1959 החל לשמש כאסיסטנט וכמדריך לפיזיקה עיונית באוניברסיטה.[5] ב-1964 הועלה לדרגת מרצה,[6] ב-1969 התמנה לפרופסור חבר[7] וב-1978 לפרופסור מן המניין.
לאורך הקריירה המחקרית שלו, היה זלדס מומחה לחקר מסות גרעיניות, תחום שהתפתח שנים אחדות לפני ראשית לימודיו, ובכך היה לאחד מראשוני הפיזיקאים הגרעיניים העיוניים בישראל.
את פרסומו בקהיליית פיזיקאי הגרעין בעולם קנה בזכות שורה של עבודות העוסקות בחישובים מפורטים ומבוססים של כל המסות הגרעיניות, ממימן ועד מייטנריום. באחרית ימיו כתב מאמר רחב ומקיף, על ראשית החוג לפיזיקה באוניברסיטה העברית.
עם תלמידיו לאורך השנים נמנים הפרופסורים פליקס דותן, שלמה ניר ושמואל אליצור מהאוניברסיטה העברית, פרופ' יאיר זרמי מהמכונים לחקר המדבר, פרופ' יוסף אורג מהקריה למחקר גרעיני, ופרופ' מיכאל (מיכה) בר מהמרכז למחקר גרעיני שורק.
שהה בשבתונים ובביקורי עבודה בין היתר במכון נילס בוהר בקופנהגן, באוניברסיטת פריז-סאקלה, באוניברסיטת מישיגן, באוניברסיטה הטכנית של דרשמטאדט ובאוניברסיטה הלאומית של מקסיקו (אנ').
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
זלדס היה נשוי לקרלה לבית לוי, ילידת פירנצה, ונולדו להם שלושה בנים. גיסו היה פרופ' שאול יציב.[8]
התגורר בשכונת ניות. נפטר באפריל 2014 ונטמן בהר המנוחות.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ניסן זלדס, יואל רקח והפיזיקה העיונית בירושלים, בתוך: חגית לבסקי (עורכת), תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים, כרך ג: "התעצמות אקדמית תוך מאבק לאומי", ירושלים: מאגנס, תשס"ט 2009, עמ' 279–300. (הספר בקטלוג ULI)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דוד שמעוני (1891 - 1956), באתר geni
- ^ רשימת השבויים בעבר-הירדן, באתר על המשמר, 23 ביוני 1948
- ^ אחרוני הפדויים שבים, באתר דבר, 4 במרץ 1949
- ^ ניסן זלדס, התחרות בין הקלפות הגרעיניות לפי המודל של Mayer, באתר האוניברסיטה העברית בירושלים, תשט"ז 1956
- ^ מינויים באוניברסיטה העברית, באתר למרחב, 7 ביוני 1959
- ^ העלאות באוניברסיטה העברית בירושלים, באתר הצופה, 8 ביולי 1964
- ^ האוניברסיטה העברית בירושלים מודיעה על ההעלאות והמינויים הבאים, באתר על המשמר, 30 באפריל 1969
- ^ חיה זלדס ז"ל, באתר מעריב, 23 ביולי 1979