נוצרים ברצועת עזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כנסיית המשפחה הקדושה בעזה
כנסיית פורפיריוס הקדוש בעזה

פלסטינים נוצרים ברצועת עזה הם מיעוט קטן מהאוכלוסייה ברצועת עזה. הנצרות הגיעה לרצועת עזה במאה ה-5, יחסית מאוחר לשאר ארץ ישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנצרות הובאה לעזה על ידי פיליפוס המבשר, שהטביל בה אישיות מחצר המלוכה האתיופית[1], אך התקדמותה בעיר הייתה איטית, ועזה וסביבתה היו מאחרוני מעוזי הפגאניות בארץ ישראל[2]. הנוצרים בעזה נרדפו, ובשנת 285 הוצא להורג הבישוף סילבנוס. בשנת 293 התחדשו הרדיפות ואלו נמשכו עד מעבר הקיסר[דרושה הבהרה] לנצרות. בוועידת ניקיאה השתתף נציג מעזה, אבל הנוצרים בעיר היו מיעוט[3]. עזה עברה להחשב מרכז נוצרי בתחילת המאה ה-5 והקהילה הנוצרית הקימה בעיר בתי ספר נוצריים ואת בית הספר לרטוריקה בעזה (אנ'). בסביבת העיר התקיימו מספר קהילות של נזירים[4] ובעזה חיו דמויות נוצריות מפורסמות כמו פורפיריוס, ובהמשך פרוקופיוס מעזה ותלמידו כוריקיוס מעזה. במאה ה-5 היו קהילות אלו ממובילי האמונה במונופיזיטיזם בארץ ישראל. בימי יוסטיניוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית, עברה הקהילה בעזה לתמוך בהחלטות ועידת כלקדון. במפת מידבא מופיעה עזה כעיר מבוצרת עם כנסייה גדולה[5].

עם כיבוש העיר על ידי המוסלמים בשנת 649 הוסבה הכנסייה בעיר למסגד ורוב האוכלוסייה התאסלמה[6]. הד למאורעות אלו נמצא בסיפור ההגיוגרפי של 60 קדושי עזה (אנ'). הנוצרים שדבקו באמונתם נדרשו לשלם את מס הד'ימי.

ויליבלד הקדוש הגיע לעזה בסביבות שנת 725 וסיפר שהתפלל בכנסיית מתיאס בעיר[6].

לורן ד'ארבייה מספר שבעזה היו בעת ביקורו שתי כנסיות: ארמנית ויוונית, הגדולה יותר[7].

במהלך המאה ה-19 הגיעו פעילי המיסיון לעזה. מסיונרים אנגלים הקימו בה בשנת 1882 את בית החולים הערבי אל-אהלי וכן גני ילדים ובתי ספר[8][9][10]. מיסיונרים גרמנים הקימו בה בית ספר לבנים ובית ספר לבנות[11].

בשנת 1897 התגוררו בעזה 460 נוצרים, מתוך אוכלוסייה של 17,675 תושבים[12]. בשנת 1906 היו בעיר כ-750 נוצרים, 700 יוונים ו-50 ארמנים, מתוך אוכלוסייה של כ-40,000[13]. בשנת 1913 דווח על 1,100 נוצרים בעיר עזה, 1,000 מהם יוונים אורתודוקסים, כ-100 קתולים ומספר אנגליקנים אירופאיים של המיסיון בעיר[14].

בשנת 1921 נמנו בעזה כ-600 נוצרים. למרות שיעורם הקטן, היו שני נציגים נוצרים במועצת העיר[15]. במפקד האוכלוסין בארץ ישראל במפקד האוכלוסין בארץ ישראל בשנת 1922, נמנו בעזה 701 נוצרים, מתוך 17,480 תושבים, בחאן יונס 23, בדיר אל-בלח 1 ובהרביא 10[16]. בשנת 1927 נקבע שלנוצרים יהיה נציג אחד מתוך שבעה במועצת העיר עזה[17].

במפקד האוכלוסין בארץ ישראל בשנת 1931 נמנו בעיר עזה 689 נוצרים, מתוך 17,046, בפרברי העיר נמנו 36 נוצרים נוספים, בחאן יונס 41 (ועוד 6 בפרברים), בדיר אל-בלח 10 ובהרביא 6[18]. הנוצרים היו דומיננטיים במסחר, בפקידות ובפרדסנות באזור[19]. בשנות ה-30 היו מראשי הנוצרים בעזה שהצטרפו לפעילות נגד הציונות ובין השאר הציעו לחדש את קודקס יוסטיניאנוס נגד היהודים[20].

בשנת 1946 היו בעזה כ-1,000 נוצרים, מתוך כ-36,000 תושבי העיר[21].

בשנת 2007 נטען שהתגוררו ברצועת עזה כ-3,000 נוצרים[22].

באוקטובר 2007 נרצח רמי עיאד, המנהל הבפטיסטי של 'חנות הספרים למורה', חנות הספרים הנוצרית היחידה ברצועת עזה, בפיגוע בחנות הספרים שלו, לאחר שקיבל איומי מוות מקיצונים מוסלמים[23][24][25]. בפברואר 2008, חבורה של 14 חמושים פרצה למשרדי ימק"א בעזה ופוצצה את הספרייה במקום[26].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Will This Be the Last Christmas for Gaza’s Christian Communities? | The Nation, The Nation, ‏25 בדצמבר 2023
  2. ^ History of the City of Gaza: From the Earliest Times to the Present Day, 1907, pages 57, 59
  3. ^ History of the City of Gaza: From the Earliest Times to the Present Day, 1907, page 76
  4. ^ B. Bitton-Ashkelony, Aryeh Kofsky, Christian Gaza in Late Antiquity, Brill, 2004, page 1
  5. ^ Asher Ovadiah, The Mosaic Workshop of Gaza in Christian Antiquity, Ancient Synagogues, Volume 2, 1998, Pages: 367–372
  6. ^ 1 2 History of the City of Gaza: From the Earliest Times to the Present Day, 1907, page 60
  7. ^ History of the City of Gaza: From the Earliest Times to the Present Day, 1907, page 99
  8. ^ מכתב מעזה, הפועל הצעיר, 3 באוקטובר 1910
  9. ^ מכתב מעזה, הפועל הצעיר, 12 באפריל 1911
  10. ^ מכתב מעזה, הפועל הצעיר, 14 ביוני 1911
  11. ^ שלטון העליון של הלשון הגרמנית בארץ ישראל, הצבי, 12 במאי 1912
  12. ^ באה"ק, המליץ, 28 ביולי 1897
  13. ^ History of the City of Gaza: From the Earliest Times to the Present Day, 1907, page 108
  14. ^ שמואל רפאלי, שכננו, העולם, 27 בנובמבר 1913
  15. ^ המועצה הארץ ישראלית, דואר היום, 29 ביולי 1921
  16. ^ J.b barron, Palestine Report and General Abstract of the Census of 1922, 1922, page 9
  17. ^ הבחירות בעזה, הארץ, 18 במרץ 1927
  18. ^ Edward Miles, Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas, 1931, page 2
  19. ^ מכתב מהדרום, חזית העם, 28 ביוני 1932
  20. ^ ויכוח יהודי-נוצרי-מוסלמי מעל דפי עיתון מצרי, דואר היום, 19 בדצמבר 1933
  21. ^ מ. אברהם, עזה, משמר, 10 בספטמבר 1946
  22. ^ Pioneer Press, Fear of militants makes holiday subdued for 3,000 Gaza Christians, Twin Cities, ‏24 בדצמבר 2007
  23. ^ "Gaza Christians Observe Somber Christmas after Murder". 25 בדצמבר 2007. נבדק ב-21 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Rizq, Philip (15 באוקטובר 2007). "The murder of Rami Ayyad". Palestine Chronicle. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ קתרין אורמסטד, רצח בחנות הספרים, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2007
  26. ^ סוכנות הידיעות הצרפתית, עוד התקפה על נוצרים בעזה: חמושים פוצצו ספרייה, באתר הארץ, 14 בפברואר 2008