אוטו נויראט

אוטו נויראט
Otto Neurath

לידה	10 בדצמבר 1882 וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	22 בדצמבר 1945 (בגיל 63) אוקספורד, הממלכה המאוחדת
השקפה דתית	יהדות
מקום לימודים	אוניברסיטת וינה, אוניברסיטת הומבולדט של ברלין
מנחה לדוקטורט	אדוארד מאייר, גוסטב פון שמולר
זרם	פוזיטיביזם לוגי
תחומי עניין	כלכלה, סוציולוגיה, פילוסופיה של המדע
עיסוק	כלכלן, סוציולוג, פילוסוף, רישום של נתונים
הושפע מ	קרל מרקס
השפיע על	קוויין
מדינה	אוסטריה
בן או בת זוג	אולגה האן-נוירת מארי נויראט אנה שפירא-נויראט

אוטו נויראט (בגרמנית: Otto Neurath; 10 בדצמבר 1882 – 22 בדצמבר 1945) היה פילוסוף של המדע, סוציולוג וכלכלן פוליטי, מהדמויות המובילות בחוג הווינאי.

ביוגרפיה

נויראט נולד בווינה למשפחה יהודית. הוא התמחה בכלכלה נטולת כסף (סחר חליפין) לפני מלחמת העולם הראשונה, ועקב כך מונה על ידי הממשל האוסטרי למשרד התכנון למשך המלחמה. עם סיומה, נעזר בו הממשל המרקסיסטי של בוואריה וסקסוניה לצורך סוציאליזציה של כלכלתן, פרויקט שנרתם לו בהתלהבות. לאחר דיכוי המרידות המרקסיסטיות על ידי הממשל הגרמני המרכזי, נעצר נויראט והואשם בבגידה. הוא שוחרר לאחר שהתברר שכלל לא עסק בפוליטיקה.

בחזרתו לווינה החל בפרויקט שהתפתח ל"מוזיאון החברה והכלכלה". מטרתו הייתה העברת עובדות מורכבות אודות הכלכלה והחברה לציבור הווינאי הרחב. לצורך מימושו החל לעסוק בעיצוב גרפי ובחינוך ויזואלי. יחד עם המאייר גרד ארנץ, יצר נויראט את איזוטייפ, מערכת סמלים מיוחדת לייצוג מידע כמותי באמצעות צלמים קלים לפירוש. השיטה פותחה בהמשך על ידי אדוארד טופט. נויראט וארנץ תכננו סמלי יחסים (proportional symbols) לייצוג סטטיסטיקה דמוגרפית וחברתית בארצות השונות, והדגמת השינוי בנתונים אלו במהלך המאה ה-19 ועד ראשית המאה ה-20. שיטה זו נועדה להקל על הציבור להבין את השינויים החברתיים ואת חוסר השוויון. לעבודתו הייתה השפעה חזקה בתחומי הקרטוגרפיה והעיצוב הגרפי.

במהלך שנות העשרים הפך נויראט לפוזיטיביסט לוגי נלהב, והיה העורך הראשי של המניפסט שלו. הוא עסק בעקרון האימות ובמשפטי הפרוטוקול. כחבר "האגף השמאלי" של החוג הווינאי דחה נויראט הן את המטאפיזיקה והן את האפיסטמולוגיה. הוא ראה את המרקסיזם כסוג של מדע, ואת המדע כמכשיר לשינוי חברתי.

נויראט היה הכוח המניע מאחורי תנועת איחוד המדע והאנציקלופדיה הבינלאומית של המדעים המאוחדים, כשהאחרונה נבנתה במודע על פי האנציקלופדיה הצרפתית הגדולה. הוא שיתף פעולה, בין היתר, עם רודולף קרנפ, עם ברטרנד ראסל, עם נילס בוהר, עם ג'ון דיואי ועם צ'ארלס מוריס. מטרת האנציקלופדיה הייתה ניסוח שיטתי של כל המחקר המדעי המקובל על החוג הווינאי ועל שותפיו. במהלך חייו פורסמו שני כרכים בלבד, אך הפרויקט נמשך והתרחב גם לאחר מותו. שאיפתו לאיחוד המדע נבעה בין השאר מרצונו להעמיד את מדעי החברה על בסיס סיבתי המאפשר תחזיות בדומה לפיזיקה ולכימיה.

בעקבות האנשלוס, שהביא ליחס עוין כלפי יהודים ותומכי המרקסיזם, הוא נמלט יחד עם אשתו, אולגה האן-נויראט, להולנד, שם נפטרה אשתו לאחר מספר שנים. בהמשך הוא ברח לבריטניה, כשהוא חוצה את תעלת למאנש בסירה פתוחה יחד עם פליטים נוספים. באנגליה עבד במשרד לשיכון ציבורי. הוא נפטר ב-1945.

מרבית עבודתו של נויראט זמינה רק בגרמנית. מאמריו ורשימותיו שמורים בארכיון אוניברסיטת רדינג באנגליה.

פילוסופיה של המדע והשפה

באחת מעבודותיו המאוחרות והחשובות, "פיזיקליזם", שינה נויראט לחלוטין את טבע הדיון הפוזיטיבי-לוגי ביחס לתוכנית לאיחוד המדעים. לאחר שתיאר והסביר את נקודות ההסכמה עם התוכנית הפוזיטיביסטית ועם בסיסה המושגי (הקמתה של מערכת כוללת שתקיף את כלל הידע המצוי במגוון המדעים ודחייתם המוחלטת של משפטי המטאפיזיקה שאי אפשר לתרגמם למשפטי מדע הניתנים לאימות) דחה נויראט את גישת הפוזיטיביסטים לשפה ככלל, וכמה מהרעיונות שהוצגו על ידי לודוויג ויטגנשטיין המוקדם, בפרט.

ראשית טען נויראט שכל דיון בדבר איזומורפיזם בין השפה והעולם אינו יותר מהשערה מטאפיזית חסרת תועלת, כיוון שהוא מעלה את השאלה כיצד מילים ומשפטים יכולים לייצג דברים בעולם החיצוני. לסילוק רעיונות סמנטיים מפוקפקים שכאלה, טען נויראט שהשפה והמציאות עולים בקנה אחד, כיוון שהאחרונה מצויה במכלול המשפטים המאומתים שבשפה. ערך האמת של כל משפט ייקבע מתוך עימותו עם כלל המשפטים המאומתים, ומשפט שאינו תואם את אלו ייחשב לשגוי. לחלופין, המערכת שקדמה לו תשונה במידה כזו או אחרת. אמת, אם כן, היא שאלת עקביות של טענות לשוניות, ואין לה דבר עם התאמה של משפטים לעובדות או לישויות אחרות בעולם. יתרה מזאת, קריטריון האימות ייושם למערכת כולה (הוליזם סמנטי) ולא למשפט בודד. רעיונות אלו היו בעלי השפעה מעמיקה על האימות ההוליסטי של קוויין.

היה זה קוויין שפרסם את אנלוגיית הספינה של נויראט, ב"מילה ועצם" (Word and Object). באנלוגיה השווה נויראט את טבעה ההוליסטי של השפה, ועקב כך את האימות המדעי, עם בניית ספינה המצויה בלב ים:

אנו כמלחים בים הפתוח החייבים לבנות מחדש את ספינתם, כשלעולם לא יוכלו לעשות זאת מהיסוד. כשקורה אחת מוסרת, אחרת חייבת להיות מונחת במקומה, ולשם כך משמשת שאר הספינה משען. כך, עם הקורות הישנות ועם עצים נסחפים, ניתן לעצב את הספינה כולה מחדש, אך זאת יעשה רק מתוך בנייתה שלב אחרי שלב.

נויראט דחה גם את הרעיון שיש לבנות מחדש את המדע על פי נתוני החושים, בטענה שנתוני החושים הם סובייקטיביים מכדי לשמש בסיס תקף לבנייה פורמלית של המדע. את השפה הפנומנליסטית שבה צידדו מרבית הפוזיטיביסטים יש להחליף בשפה של פיזיקה מתמטית. ההחלפה תאפשר יצירת נוסחאות אובייקטיביות כיוון שתבוסס על קואורדינטות של חלל-זמן. גישה פיזיקליסטית למדע תקדם את סילוק כל שארית מטאפיזית כיוון שתאפשר להתנסח במערכת טענות יחסית לעובדות הפיזיקליות.

לבסוף טען נויראט שכיוון שהשפה עצמה היא מערכת פיזיקלית - כמורכבת מסידור של צלילים או סמלים - ביכולתה לתאר את המבנה שלה עצמה מבלי להיקלע לסתירות.

רעיונות אלו סייעו בייסוד סוג זה של פיזיקליזם שעד היום הוא העמדה הדומיננטית ביחס למטאפיזיקה ובמיוחד לפילוסופיה של הנפש.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אוטו נויראט בוויקישיתוף

• אוטו נויראט, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
• אוטו נוירָת – כלכלן חברתי וממציא אייקונים, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, יולי 2019
• ה"מניפסט הווינאי" בעברית
• אוטו נויראט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אוטו נוירט (1882-1945), דף שער בספרייה הלאומית