נבי סבלאן
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
קבר  |
| מיקום |
חורפיש |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 33°00′42″N 35°20′29″E / 33.011606111583°N 35.34147318225°E |
|
(למפת הגליל המערבי רגילה)   נבי סבלאן  | |
  | |
מקאם נבי סבלאן (בערבית: مقام النّبيّ سبلان, בתעתיק מדויק: מקאם אלנבי סבלאן) הוא אתר מקודש של הדרוזים בישראל. פעם בשנה, ב-10 בספטמבר, נערכת במקום חגיגה גדולה בהשתתפות אלפי דרוזים.
חשיבות המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
האתר נושא את שמו של הנביא סבלאן, אחד משבעה נביאים מקודשים של הדרוזים[1]. לפי מסורת דרוזית אימץ סבלאן חיי צנע וסגפנות והקדיש את חייו לעבודת האל. הוא יצא ממצרים לחברון כדי לשכנע את עובדי האלילים לקבל את דת האל היחיד, וכתוצאה מהתנגדותם ברח לגליל והתיישב במערה על הר זבול, שם הקדיש את זמנו ללימוד כתבי הקודש תוך שהוא חי חיי סגפנות. החברונים עלו על עקבותיו אך בדרכם היה עליהם לחצות את נחל כזיב המקיף את ההר. אז אירע נס - מי הנחל גאו וחסמו את דרכם. מאז נקרא חלק זה של נחל כזיב בשם "ואדי חאביס" (חאביס - בערבית: מתבודד). לפי המסורת בנה סבלאן במו ידיו חדר מעל המערה ובו התגורר והמשיך בלימוד הדת ובהפצתה. בערוב ימיו עבר לכפר בחא בהר הדרוזים שם נפטר.
יש שזיהו במקום את היישוב המקראי זבולון[2] המוזכר גם בכתבי יוסף בן מתתיהו.[3] היו שזיהו את נבי סבלאן עם זבולון בן יעקב,[3][4], שהוזכרה בין השאר על ידי השייך אמין טריף[5], אולם אמאם אלבדר מבית הדין השרעי הדרוזי בחיפה דחה זיהוי זה. המסורת היהודית אינה מזהה את נבי סבלאן עם זבולון בן יעקב, והיא מראה את קברו של זבולון בעיר צידון בלבנון.
האתר נחשב למקום השני בחשיבותו לדרוזים אחרי קבר נבי שועייב בקרני חיטין.
האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
המקום נמצא בראש הר זבול בגובה 814 מטר. כביש מוביל ממרכז חורפיש לאזור הקבר. הדרוזים בנו על ההר מתחם גדול. המצבה נמצאת בחדר קטן במרכז המבנה. במקום גם אולמות לקבלות פנים, בית תפילה ובית ספר ללימודי דת (מדרסה).
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד מבצע חירם התקיים בסמוך לאתר הכפר סבלאן, כפר קטן שתושביו מוסלמים.
בשנת 1957 סללו הדרוזים דרך עפר שאפשר הגעה לאתר ברכב[6]. בשנות ה-60 דרשו הדרוזים קרקעות מהכפר הנטוש סבלאן לצורך הרחבת האתר[7] והזהירו מפני פגיעה באתר[8]. בתחילת שנות ה-70 בקשו מנהיגי העדה הדרוזית לסלול את הכביש אל האתר[9] והכביש נחנך בספטמבר 1973[1].
חג נבי סבלאן חל בחודש ספטמבר. בשנת 1957 חל החג בערב 22 בספטמבר ובשנת 1960 בערב 18 בספטמבר[10]. בשנת 1967 צוין החג ב-10 בספטמבר[11] ובשנת 1968 ב-10[12] וב-25 בספטמבר[13]. בשנת 1968 בקשו נציגים דרוזים הכרה רשמית של ממשלת ישראל בימים 10-11 בספטמבר כחג דרוזי[14] ובקשתם נענתה בתחילת 1969[15].
בשנות ה-70 התקיימה מדי שנה "צעדת נבי סבלאן" בהשתתפות יהודים וערבים[16]. הצעדה לא התקיימה בימי מלחמת לבנון הראשונה וחודשה בשנת 1986[17].
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
חזית בניין הקבר, 2009 -
מבנה קברו של נבי סבלאן, חורפיש קודם לשיפוץ -
פתח הכניסה המרכזי לבניין הקבר -
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סקירה ותמונות עדכניות של נבי סבלאן באתר 'רשימות',12/09.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 נחנך הכביש הגבוה בארץ, דבר, 11 בספטמבר 1973
- ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק כ"ז
- ^ 1 2 C. R. C, Curious Names in Galilee, Palestine Exploration Quarterly 15, 1883-07, עמ' 136 doi: 10.1179/peq.1883.15.3.125
- ^ ירמיהו שמואלי, סיור במשלט על גבול הלבנון, על המשמר, 20 בדצמבר 1948
- ^ הנשיא קיבל משלחת דרוזית, הצופה, 24 בפברואר 1969
- ^ החל חג נבי זבלאן, הארץ, 23 בספטמבר 1957
- ^ תובעים קרקעות להקדש דרוזי, הארץ, 11 ביוני 1962
- ^ השלטונות מתנכלים להקדש דרוזי, קול העם, 4 באפריל 1965
- ^ שמואל בנטוב, מנהיג העדה הדרוזית בן ה־80: רבה זיקת העובדים הדרוזיים אל ההסתדרות, על המשמר, 13 באוגוסט 1972
- ^ חג נבי זבלאן, הארץ, 19 בספטמבר 1960
- ^ מוסבאח חלבי, "חג הנביא זבולון" בעדה הדרוזית, הצופה, 19 בספטמבר 1967
- ^ הערב מתחיל חג הנביא סבלאן של העדה הדרוזית, הצופה, 9 בספטמבר 1968
- ^ "עוקלא" ו"ג'והלא" ליד קבר הנביא סבלאן בגבול לבנון, דבר, 26 בספטמבר 1968
- ^ הדרוזים תובעים הכרה בימי חגם, הצופה, 19 ביולי 1968
- ^ מוסבאח חלבי, התרחבות הפעולות המחלקה הדרוזית במשרד הדתות, הצופה, 11 במרץ 1969
- ^ יום הדרוזים בישראל, דבר, 3 ביוני 1977
בשבת - סיום מבצע חודש הדרוזים, דבר, 25 במאי 1978
מנחם רהט, כ-1500 דרוזים ויהודים השתתפו ב"צעדת נבי סבלאן" - אתמול, מעריב, 28 במאי 1978 - ^ כאלפיים צועדים, מעריב, 21 בספטמבר 1986