משתנה אלפא2 בכלבי ציד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כוכב משתנה מטיפוס α2 בכלבי ציד (או בקיצור, משתנה α2 בכלבי ציד, באנגלית: α2 Canum Venaticorum variable) הוא כוכב משתנה שמנגנון השינוי שלו נובע מבהירות לא אחידה של פני הכוכב שגורמת לכך שהבהירות הנראית משתנה עם סיבוב הכוכב על צירו. כוכבים אלה הם בדרך כלל כוכבי הסדרה הראשית או תת-ענקים מסוג ספקטרלי A ו-B (ליתר דיוק A7 עד B8) שיש להם שדות מגנטיים חזקים מאוד, שכתוצאה מהם נוצר פיזור לא אחיד של יסודות שונים בשכבותיהם החיצוניות. פיזור זה גורם לספקטרום הכוכב להיות לא שגרתי וכן להשתנות במחזוריות זהה למחזור הסיבוב של הכוכב על צירו, מה שמביא גם לשינוי מחזורי בבהירות נראיתו של הכוכב. מחזוריות השינוי תלויה במהירות הסיבוב של הכוכב על צירו ונעה בין מספר שעות ל-160 ימים, ומשרעת השינוי היא בדרך כלל מספר מאיות של דרגת בהירות ועד לעשירית דרגת בהירות.[1]

השדה המגנטי האופייני לכוכבים אלה הוא מסדר גודל של אלפי גאוס (להשוואה, לכדור הארץ שדה מגנטי בעוצמה של כגאוס אחד ולשמש שדה מגנטי שבדרך כלל לא עולה על 10 גאוס) והקטבים שלהם רחוקים מציר הסיבוב של הכוכב. כתוצאה מכך יסודות שונים, שמגיבים באופן שונה לשדה מגנטי, מתפזרים באופן לא אחיד על פני הכוכב כך שהריכוז שלהם תלוי בעוצמת השדה המגנטי.[2] כאשר הכוכב מסתובב על צירו משתנה עוצמת השדה המגנטי בכיוון הפונה אל כדור הארץ ואיתו משתנה ריכוז היסודות השונים, ספקטרום הכוכב והבהירות. השדה המגנטי החזק גם גורם ליסודות מסוימים להתרכז על פני השטח במקום בכל נפח הכוכב כך שניתן לזהות ריכוזים גבוהים מהרגיל של מתכות מסוימות ובפרט של יסודות נדירים. כך למשל, מציג הכוכב קור קרולי2 בכלבי ציד שעל שמו נקרא סוג זה של כוכבים) שכיחות גבוהה של היסודות צורן, כלור, כרום, טיטניום וברזל ושכיחות גבוהה בהרבה מהרגיל של היסודות הנדירים פרסאודימיום, נאודימיום ואירופיום.[3]

משתני α2 בכלבי ציד בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קור קרולי (α2 בכלבי ציד עצמו) עם שינוי של כעשירית דרגת בהירות וזמן מחזור של 5 ימים, 11 שעות ו-17 דקות.
  • אליות (ε בדובה הגדולה) עם שינוי של כשתי מאיות של דרגת בהירות וזמן מחזור של 5 ימים, 2 שעות ו-8 דקות.
  • θ בעגלון עם שינוי של כ-8 מאיות של דרגת בהירות וזמן מחזור של 3 ימים, 14 שעות ו-50 דקות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ General Catalogue of Variable Stars: Variability Types
  2. ^ Otto Struve: Stellar Evolution: An Exploration from the Observatory, Princeton University Press, p. 90-1 (2015)
  3. ^ J. Silvester, O. Kochukhov & G. A. Wade: Stokes IQUV magnetic Doppler imaging of Ap stars - III. Next generation chemical abundance mapping of α2 CVn, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 444, Iss. 2, p. 1442 (2014)