משתמש:Yshaveh/דוח ההערכה החמישי של ה-IPCC

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שיחה
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו. שיחה

דו"ח ההערכה החמישי (The Fifth Assessment Report - AR5) של הפאנל הבין ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC) הוא החמישי בסדרת דוחות האקלים של הIPCC. ה- IPCC הוקם בשנת 1988 על ידי הארגון המטאורולוגי העולמי (WMO) והתכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP) כדי להעריך את הידע המדעי, הטכנולוגי והסוציו-אקונומי הנוגע לשינוי האקלים, להשפעותיו הפוטנציאליות ולאפשרויות להסתגל אליו ולמתן אותו.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

דו"ח ההערכה החמישי התפרסם בשנת 2014. ביצירתו היו מעורבים מומחים לשינוי אקלים מכל הדיסציפלינות הרלוונטיות ומכל הממשלות שמשתמשות בדוחות ה-IPCC, והוא מספק לקוראיו עדכון לגבי הידע המדעי הטכנולוגי והסוציו-אקונומי הקשור לשינוי האקלים. הדו"ח נמסר בשלבים, החל בדו"ח של קבוצת העבודה הראשונה על הבסיס המדעי של שינוי האקלים, המבוסס על 9,200 מחקרים של עמיתים. [1] [2] הסיכומים עבור קובעי המדיניות פורסמו כל אחד בתאריך שונה[3]. הדו"ח המשולב פורסם ב-2 בנובמבר 2014,[4] בדיוק בזמן כדי לסלול את הדרך למשא ומתן על הפחתת פליטות הפחמן בועידת האומות המאוחדות לשינוי האקלים בפריז במהלך סוף 2015.

דו"ח ההערכה החמישי (AR5) מורכב משלושה דוחות של שלוש קבוצות עבודה (WG), ודוח משולב (SYR). דוח קבוצת העבודה הראשונה פורסם בשנת 2013 והשאר הושלם בשנת 2014.

  • קבוצת עבודה ראשונה (WGI)[5], סקרה את הבסיס המדעי של שינוי האקלים. קבוצה זו הכילה 258 מומחים. הדוח פורסם ב-30 בספטמבר 2013, תקציר עבור קובעי המדיניות פורסם ב -27 בספטמבר 2013. [6]
  • קבוצת עבודה שנייה (WGII)[7], בחנה את השפעות שינוי האקלים, ההסתגלות אליו ואת הפגיעוּת של מערכות סוציו-אקונומיות ואקולוגיות שונות לשינוי האקלים. קבוצה זו הכילה 302 מומחים. הדוח והתקציר פורסמו ב-31 במרץ 2014.
  • קבוצת עבודה שלישית (WGIII)[8], שבחנה אפשרויות להפחתת הקצב של שינוי האקלים, והעריכה את סיכויי ההצלחה שלהן. קבוצה זו הכילה 271 מומחים. הדוח פורסם ב-15 באפריל 2014, והתקציר פורסם יום לפני כן.
  • דוח משולב - פורסם ב-2 בנובמבר, 2014.

למעלה מ-800 מחברים, שנבחרו מתוך כ-3,000 מועמדים, היו מעורבים בכתיבת הדו"ח. כחלק מתהליך ההערכה, נערכו פגישות בין המחברים המובילים, מספר סדנאות ומספר פגישות מומחים.

ביום 14 בדצמבר 2012, הודלפו טיוטות של דוח קבוצת העבודה הראשונה (WGI) ופורסמו באינטרנט.[9] הלדור תורג'רסון, פקיד של האו"ם, הזהיר כי מכיוון שחברות גדולות ידועות כמי שמממנות את החתירה תחת מדעי האקלים, המדענים צריכים להיות ערוכים לעלייה בפרסום השלילי באותה תקופה. "גורמים בעלי אינטרסים מובנים גורמים לפגיעה באמינותם של מדענים כל הזמן. אנחנו צריכים להיות ערוכים לכך", הוא אמר. [10]

בהתייחסו לסיום כתיבתו של הדוח של קבוצת העבודה הראשונה, פנה מזכ"ל האו"ם באן קי-מון, ל- IPCC בשטוקהולם ב -27 בספטמבר 2013. הוא קבע כי "התנור דולק. אנחנו חייבים לפעול". ג'ניפר מורגן ממכון המשאבים העולמי, אמרה: "אני מקווה שה-IPCC יעורר מנהיגות, אצל אמהות ואצל מנהיגים עסקיים, מראשי ערים ועד ראשי מדינות".[11] מזכיר המדינה האמריקני, ג'ון קרי, הגיב לדו"ח ואמר כי "זו עוד קריאת התעוררות: מי שמכחיש את המדע או בוחר לתרץ תירוצים על פני פעולה, משחק באש".[12]

מחברים ועורכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

831 מדענים ומומחים חיברו יחד את הדוח. במרץ 2010, קיבל ה-IPCC כ-3,000 מועמדויות ממומחים ברחבי העולם. בפגישה שנערכה בג'נבה, ב-19-20 מאי 2010, שלושת קבוצות העבודה הציגו את המחברים והעורכים שנבחרו ליצירת ה-AR5. הIPCC קיבל יותר מ-50% מועמדים ביחס לדוח הקודם, הרביעי במספר: עבור הדוח הרביעי, נבחרו 559 מחברים ועורכים מתוך 2000 המועמדים. ב-23 ביוני 2010 הודיע ה- IPCC על פרסום הרשימה הסופית של מחברים נבחרים, המורכבים מ -831 מומחים שנלקחו מתחומים שונים, הכוללים מטאורולוגיה, פיזיקה, אוקיאנוגרפיה, סטטיסטיקה, הנדסה, אקולוגיה, מדעי החברה וכלכלה. בהשוואה לדוח ההערכה הרביעי (AR4), השתתפותן של מדינות מתפתחות גדלה, מה שמשקף את המאמצים המתמשכים לשיפור הכיסוי של איזורים שונים ב-AR5. כ-30% מהמחברים הגיעו ממדינות מתפתחות או מכלכלות בתהליכי מעבר. יותר מ -60% מהמומחים שנבחרו היו חדשים לתהליך ההערכה של ה-IPCC, והביאו ידע ונקודות מבט חדשות ורעננות.

סקירה כללית של הדוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת העבודה הראשונה: שינוי אקלים 2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסט המלא של שינוי אקלים 2013: הבסיס המדעי הפיזיקלי פורסם ללא עריכה ביום שני, ב-30 לספטמבר 2013. הוא הכיל יותר מ-2,000 עמודים, וציטט 9,200 פרסומים מדעיים[2]. הדוח המלא והערוך פורסם בינואר 2014 והוצא לאור על ידי ההוצאה לאור של אוניברסיטת קיימברידג' מאוחר יותר באותה שנה.

המסקנות העיקריות הן:

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחממות האטמוספירה והאוקיינוסים היא חד משמעית. הרבה מההשפעות של שינוי האקלים כמו, למשל, שינוי מפלס הים, התרחשו מאז 1950 בקצבים חסרי תקדים בהיסטוריה המתועדת.

ישנה השפעה ברורה של האדם על האקלים. סביר בהחלט להניח (95%-100%) שהאנושות היא הסיבה הדומיננטית להתחממות מאז 1950, כאשר רמת הביטחון בעובדה זו עלתה מאז הדוח הרביעי. ניתן להסיק זאת מההתחממות של האטמוספירה והאוקיינוס, משינויים במחזור המים העולמי, מהצמצום בשכבות הקרח ומעטי השלג, בעליית מפלס הים הממוצע ובשינויים בכמה אירועי אקלים קיצוניים.[13][14]

ה-IPCC הצביע על כך שככל שיעבור יותר זמן עד שנפחית את הפליטות שלנו, המחיר שנשלם עליהן יגדל.[15]

שינויי האקלים הנצפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טמפרטורה עולמית ממוצעת: כל אחד משלושת העשורים האחרונים היה חם יותר מכל העשורים שלפניו עד 1850 (השנה בה התחילו למדוד את הטמפרטורה העולמית בצורה אמינה). סביר להניח (66%-100%) כי התקופה שבין 1983-2013 הייתה התקופה בת שלושים השנה החמה ביותר זה 1,400 שנים.[13]

בתמונה זו ניתן לראות את הסטייה מהטמפרטורה הממוצעת באזורים שונים בעולם בשנת 2018. בשנה זו, הטמפרטורה ברוב אזורי העולם היתה חמה עד חמה באופן ניכר מהממוצע.

זה ודאי מבחינה מעשית (99%-100%) שהשכבה העליונה של האוקיינוס התחממה במהלך השנים 1971 עד 2010. ניתן לומר ברמת ביטחון גבוהה שתשעים ושלושה אחוזים מהאנרגיה העודפת שנוספה למערכת האקלים בין השנים 1971 ל-2010 נספגה באוקיינוס וגרמה להתחממותו.[16]

ניתן לומר בביטחון רב ששכבת הקרח של גרינלנד וזו של אנטארקטיקה מפסידים מסה בשני העשורים האחרונים וכי קרחוני הים הארקטי ומעטה השלג האביבי של חצי הכדור הצפוני ממשיכים להצטמצם. ניתן לומר בביטחון רב כי הקצב של עליית מפלס הים מאז אמצע המאה התשע עשרה גדול יותר מאשר קצב העליה הממוצע באלפיים השנה האחרונות. במהלך השנים 1901-2010, מפלס הים עלה ב-0.19 מטר.[13]

ריכוז גזי החממה (פחמן דו-חמצני, מתאן, וחמצן דו-חנקני) באטמוספרה עלה לרמות חסרות תקדים ב-800,000 השנה האחרונות. ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה עלה ב-40% מאז התקופה הקדם-תעשייתית, בעיקר בגלל פליטה של דלקי מאובנים, וגם בגלל פליטות הקשורות לשימושי קרקע שונים. האוקיינוס ספג 30% מהפחמן הדו-חמצני שנפלט כתוצאה מפעילות אנושית, מה שגרם להחמצתו. הקרינה הנבלעת בכדור הארץ עלתה ביחס לשנת 1750, והתורמת המשמעותית ביותר לעליה זו היא העלייה בריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה.[13]

שינוי אקלים עתידי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחזיות של הדוח מתבססות על בחינה של ארבע תרחישי פליטות שונים, המכונים RCP (דפוסי ריכוז מייצגים - representative concentration pathways).

גרף המייצג את ריכוז הפחמן הדו חמצני השקול, מבחינת השפעתו על ההתחממות הגלובלית, לריכוזי גזי החממה השונים באטמוספירה בארבעת התרחישים לאורך השנים.

המשך הפליטות יגרום להתחממות נוספת ולשינויים בכל הרכיבים של מערכת האקלים. הגבלת ההתחממות הגלובלית תדרוש הפחתה משמעותית וממושכת של פליטות גזי חממה.

עבור כל התרחישים מלבד אחד, סביר להניח (66%-100%) שהטמפרטורה העולמית תעלה מעל 1.5 מעלות צלזיוס, יחסית לטמפרטורה בשנים 1850-1900. ההתחממות ממשיכה מעבר לשנה 2100 בכל התרחישים מלבד בתרחיש RCP2.6.

מפלס הים ימשיך לעלות במהלך המאה ה-21. עבור כל התרחישים, סביר מאוד להניח (90%-100%) שהקצב של עליית המפלס יעלה מעל הקצב שלו במהלך השנים 1971-2010 עקב התחממות גוברת של האוקיינוס והמשך של המסת הקרחונים ושכבות הקרח.

שינויים בטמפרטורה העולמית ובמפלס הים, בהתאם לתרחישים השונים[13]
2081-2100 2046-2065
טווח שסביר להניחו (66%-100%) ממוצע טווח שסביר להניחו (66%-100%) ממוצע תרחיש
0.3-1.7 1.0 0.4-1.6 1.0 RCP2.6 השינוי בטמפרטורה העולמית הממוצעת (במעלות צלזיוס, ביחס לשנים 1986-2005)
1.1-2.6 1.8 0.9-2.0 1.4 RCP4.5
1.4-3.1 2.2 0.8-1.8 1.3 RCP6.0
2.6-4.8 3.7 1.4-2.6 2.0 RCP8.5
0.26-0.55 0.40 0.17-0.32 0.24 RCP2.6 השינוי במפלס הים הממוצע (במטרים, ביחס לשנים 1986-2005)
0.32-0.63 0.47 0.19-0.33 0.26 RCP4.5
0.33-0.63 0.48 0.18-0.32 0.25 RCP6.0
0.45-0.82 0.63 0.22-0.38 0.30 RCP8.5

לפי הדוח, ההשפעה של הפליטות המצטברות של הפחמן הדו חמצני בעבר, בהווה ובעתיד, יגרום לשינוי משמעותי באקלים במאות הקרובות, גם אם הפליטות יופסקו. חלק גדול מההשפעות של פליטות הפחמן הדו חמצני על האקלים הן בלתי הפיכות, אלא אם כן תתבצע הסרה של פחמן דו חמצני מהאטמוספירה לאורך תקופה ממושכת.

קבוצת העבודה השניה: השפעות, הסתגלות ופגיעוּת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדוח של קבוצת העבודה השניה בנוי משני חלקים. חלק אחד עוסק בהשפעות הגלובליות של שינוי האקלים, ובהשפעותיו על האוכלוסיה לפי המגזרים השונים. החלק השני עוסק בהשפעות על שינוי האקלים באיזורים שונים על פני כדור הארץ.

מסקנות מהחלק הראשון: השפעות גלובליות ומגזריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצפיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשורים האחרונים, שינויים באקלים גרמו לשינויים במערכות טבע ואדם, בכל היבשות וברחבי האוקיינוס. שינויים בדפוסי המשקעים, שכבות שלג וקרח שנמסות גורמות לשינויים במערכות המים, ומשפיעות על הכמות והאיכות של מקורות המים באזורים שונים. בעלי חיים שונים, יבשתיים, ימיים, ושוכני מים מתוקים, שינו את תחומי המחיה, הפעילות העונתית, דפוסי הנדידה, ואת יחסיהם עם מינים אחרים בתגובה לשינוי אקלים מתמשך. שינוי האקלים משפיע גם על הגידולים החקלאיים, ובהתבסס על מספר רב של מחקרים שכיסו טווח רחב של אזורים וסוגי גידולים שונים, לשינוי האקלים יש יותר השפעות שליליות על תנובת הגידולים מאשר השפעות חיוביות. דוגמאות לגידולים שהושפעו שלילית משינוי האקלים הן חיטה ותירס.

ישנם גורמים שלא קשורים להבדלים בשינוי האקלים בין איזורים שונים, שגורמים להבדלים בפגיעות ובחשיפה לשינויי אקלים. בדרך כלל אנשים שנמצאים בשוליים החברתיים, הכלכליים, התרבותיים, הפוליטיים פגיעים יותר לשינוי האקלים. השפעות מאירועי אקלים קיצוניים בזמן הקרוב לכתיבת הדוח, כמו גלי חום, בצורות, שיטפונות, הוריקנים ושריפות יער, מראות על פגיעות משמעותית של חלק מהמערכות האקולוגיות ושל כמה מהמערכות האנושיות לשונויות באקלים.

סיכונים ואפשרויות להסתגלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הIFCC ערך רשימה של חמש "סיבות לדאגה" (reasons for concern - RFC) שהן חמש קטגוריות שמסכמות את סיכוני המפתח. סיכוני מפתח הם השפעות של ההתערבות האנושית באקלים שיש להם פונטציאל חמור, בגלל היקף האסון להן הן יכולות לגרום או בגלל פגיעות גבוהה של המערכות האקולוגיות והאנושיות המעורבות. סיכוני המפתח נבחרו לפי קריטריונים שונים: היקף פגיעה רחב, סיכוי התרחשות גבוה, נזק בלתי הפיך, תזמון ההשפעות של הסיכון, או פוטנציאל הסתגלות או הפחתה נמוך.

  1. מערכות ייחודיות או שנמצאות בסכנה.
  2. אירועי אקלים קיצוני. כמו למשל גלי חום, שיטפונות באזורי החוף.
  3. התפלגות ההשפעות. הסיכונים מתפלגים באופן לא שווה, ובאופן כללי, הם גדולים יותר עבור אוכלוסיות טעונות טיפוח.
  4. השפעות מצטברות.
  5. אירועים פתאומיים ובלתי הפיכים, בקנה מידה גדול.

דוגמאות לסיכוני מפתח הם פגיעה באוכלוסיות הגרות באזורי חוף ובאיים קטנים עקב עליית מפלס הים, שיטפונות וסערות, פגיעה באוכלוסיות עירוניות גדולות עקב שיטפונות, פגיעה בתשתיות חיוניות כמו חשמל, אספקת מים ושירותי בריאות וחירום עקב אירועי מזג אוויר קיצוני, ועוד.

ככל שההתחממות גדולה יותר, עולה הסבירות להשפעות בלתי הפיכות וחמורות. ניתן להפחית את הסיכונים אם מגבילים את קצבו והיקפו של שינוי האקלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[[קטגוריה:שינוי אקלים]]

  1. ^ Nesbit, Jeff (2013). "Settled Science".
  2. ^ 1 2 Readfearn, Graham (27 בספטמבר 2013). "Planet Ozblog badge Previous Blog home IPCC climate change report by numbers". The Guardian. נבדק ב-27 בספטמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "דו"ח שינוי האקלים: תגובות לתשלום הסופי של ניתוח IPCC" ב The Guardian
  4. ^ "Fossil fuels should be 'phased out by 2100' says IPCC". BBC. 2 בנובמבר 2014. נבדק ב-2 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Working Group I — IPCC
  6. ^ "Climate Change 2013: The Physical Science Basis".
  7. ^ Working Group II — IPCC
  8. ^ Working Group III — IPCC
  9. ^ Andrew C. Revkin (13 בדצמבר 2012). "Leak of Climate Panel Drafts Speaks to Need for New Process". New York Times. נבדק ב-6 בפברואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Harvey, Fiona; Readfern, Graham (20 בספטמבר 2013). "Big business funds effort to discredit climate science, warns UN official". The Guardian. נבדק ב-21 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Doyle, Alister (26 בספטמבר 2013). "Climate change stars fade, even if risks rise". Reuters. נבדק ב-2016-10-21. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ Harvey, Fiona (27 בספטמבר 2013). "IPCC climate report: 'the heat is on – we must act'". The Guardian. נבדק ב-27 בספטמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ 1 2 3 4 5 IPCC, Summary for Policy Makers, Climate Change 2013: The Physical Science Basis, ההוצאה לאור של אוניברסיטת קיימברידג', 2013
  14. ^ הגרפים בתקציר לקובעי מדיניות., באתר הIPCC, ראו גרף מספר 6, שמציג שינויים נצפים שונים. בוורוד מופיע חישוב של מודל כאשר המודל מחשב גם השפעות אנושיות. בכחול מופיע חישוב כאשר המודל מתחשב רק בהשפעות טבעיות. בשחור מופיעות התצפיות., ‏19/3/19
  15. ^ Climate dollars and sense – preventing global warming is the cheap option, הגרדיאן, ‏22 לאפריל, 2014
  16. ^ IPCC, Climate Change 2013: The Physical Science Basis, ההוצאה לאור של אוניברסיטת קיימברידג', 2013, עמ' 264
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:Yshaveh/דוח_ההערכה_החמישי_של_ה-IPCC&oldid=25151611"