משתמש:Yogev koenig/דיור תחילה

דיור תחילה

דיור תחילה (באנגלית Housing first) - היא תכנית שיקום וטיפול למחוסרי דיור המניחה ביסודה את מימוש הזכות לדיור, תחילה לפני הכל.

התכנית מבוססת על מודל המשלב דרכי פעולה תוך התבוננות פילוסופית. מודל זה נכתב בידי הפסיכולוג היווני סאם צמבריס (Sam Tsemberis)על פי ספרו המדריך : (1992) "Pathways to Housing" , אשר גורס שהסיכוי הטוב ביותר של חסר בית להשתקם נעוץ קודם כל בכך שיהיה לו בית.

חידוש

התכנית מהווה חלופה לסגנון שיקומם הישן שכלל מעבר מהרחוב למקלט חירום, ממקלט החירום לדירת מעבר שיקומית ומשם לדירה פרטית.

הדרך לדיור לרוב אינה פשוטה, רבים נכשלים וחוזרים חזרה לרחוב ולהתמכרויות.

במקום להעביר אינדיבידואלים דרך "שלבים" שונים של דיור עד להגעתם לשלב הדיור העצמאי,

"דיור תחילה" מעביר את מחוסר הדיור באופן מיידי לדיור משל עצמו.

"הסתובבתי שנים בלי מפתח אחד: מפתח לרכב, מפתח לבית, מפתח לכל דבר ... אני לא חושב שאנשים מבינים מה מה זה מפתח, זה משהו ששייך לך. זה משהו עצום "(אחד המשתתפים בתכנית, עמ' 57, הספר Housing First)

גישה

גישת "דיור תחילה" בבסיס, מפרידה את הדיור מהטיפול, בדרך של מתן דיור תחילה, כמענה לצורך המיידי והבהול, ולאחר מכן התמקדות בשירותי שיקום וטיפול נוספים.

זו על בסיס האמונה שהבעיה אינה אישית אלא תוצר של גורמים חברתיים כמו מבנה שוק הדיור, אבטלה ואפלייה.

"ביקור הבית הוא הלב והנשמה של העבודה שאנחנו עושים, כי אני חושב שבסופו של דבר אתה רוצה שהשינוי יקרה, אתה יודע,בסביבתו של האדם "(אחד העובדים, עמ' 48, הספר Housing First)

לעומת זאת, יש את הגישה הנקראת "מוכנות לדיור", הטוענת שאינדיבידואל או קבוצה של אנשים צריכה לפתור תחילה את הבעיות האישיות שהובילו למצב חוסר הדיור, בטרם יוכלו להיכנס למגורים.

עקרונות כלליים: "דיור תחילה" היא גישה המציעה דיור קבע בר השגה במהירות האפשרית וללא תנאים, עבור משפחות ואינדווידואלים שחווים חוסר דיור. זאת ועוד ניתנים להם שירותים נלווים, קשרי תמיכה של הקהילה ושילוביהם מחדש בחברה. וזאת בכדי לעזור להם לשמור על בתיהם ולמנוע מצב שבו הם חוזרים להיות מחוסרי דיור.

העקרונות שמאחורי גישה זו

1) העברת אנשים לדיור קבוע במהירות וללא תנאים מוקדמים של קבלת טיפול או מוכנות לשיתוף פעולה עם הרשויות.

2) איכלוס במגורים מותאמים בעלי שירות ואופי סוציאלי.

3) המגורים בתקופה הראשונה אינם תלוים בדבר, אלה ברצון האוטונומי של הדייר והסכמתו לנורמות התנהגות שכונתיות.

4) קהל היעד הינו כלל מחוסרי הדיור - לכן שירותי הדיור והמענה הסוציאלי יהיה שונה מדירה לדירה.

5) שיתוף פעולה קהילתי לקליטת מחוסרי הדיור.

6) הדיור מיושם על פי החוק - לכן הדיירים תחת חוזים סטנדרטים ונורמות ההתנהגות בדירה הן על פי חוק ונורמות שכונתיות.

הסטוריה ואבולוציה

ב1988, בלוס אנג'לס, קליפורניה, הושקה התוכנית של "דיור תחילה" עבור משפחות, במקלט "Beyond", על ידי טניה טול, בעקבות גידול במספר משפחות מחוסרי הדיור עם ילדים. התוכנית "דיור תחילה" עבור המשפחות כלל תהליכי סינון והערכה מעמיקים על מנת להגן על הבטחון של הילדים. הוחלט שילדים לא יכנסו לדיור, אם יש אינדקטורים לכך שהם עלולים להיות בסכנה. ב"דיור תחילה", שירותים נלווים מוצעים לפני, תוך כדי ואחרי המעבר לדיור הקבוע, אך ההשתתפות בהם היא לא חובה.

לרוע המזל, פילוסופית ה-"דיור תחילה" פורש בצורה לא נכונה בשנים שלאחר מכן, וכיום, הרבה תוכניות ממשלתיות מקדמות יישום מוטעה של "דיור תחילה".

עבור בתים עם ילדים, השירותים הרלוונטיים יכולים להיות מוצעים על ידי ביקורי בית, מרפאות חוץ, או שירותים בקהילה.

ב- 1992, דוקטור סאם צמבריס, חבר הפקולטה של מחלקת הפסיכיאטריה הבית ספר לרפואה באוניברסיטת ניו יורק, ייסד את Pathways to" ",Housing בעיר ניו יורק.

"דיור תחילה" עבור מחוסרי דיור כרוניים, מבוססת על ההנחה שדיור הוא זכות יסוד, שלא צריך למנוע מאף אחד, גם אם הם בעלי בעיות בבריאות הנפש, אלכהוליסטים או מכורים לסמים. כך שמודל ה"דיור תחילה" מנוגד מבחינה פילוסופית למודלים שדורשים שמחוסרי דיור, תחילה ימנעו משימוש בסמים ובאלכהול ויפנו לטיפול, לפני שהם מקבלים מגורים.

"דיור תחילה" כאשר הוא מקבל את התמיכה של מחלקת הדיור והפיתוח האורבני של ארצות הברית, לא רק מציע דיור. המודל הזה, שארגונים ללא רווח ברחבי ארצות הברית משתמשים בו, מציע גם שירותים נלווים של ניהול תיקים של הדיירים. הניהול הזה של התיקים מאפשר יציבות עבור הדיירים, ובכך מעלה את הסיכוי להצלחתם. זה מאפשר אחריותיות מצד הדיירים ומעודד את עצמאותם. הדיור שמציעים דרך תוכניות דיור בתמיכה ממשלתית, מציע דיור קבוע ובר השגה, כלומר הדיירים משלמים 30% מהמשכורת להם על השכירות.

"Housing First" שקדם לו
"Pathways to Housing" 

מיועד לאנשים עם נכות. הדיור מקבל תמיכה משתי תוכניות ממשלתיות: "The supportive Housing Program", וה- "Shelter plus care program". המודל הוכר על ידי ארגון הטיפול בהתמכרות ושירותי בריאות הנפש, כמודל מבוסס ראיות.

מודל ה"דיור תחילה" מיושם ביישום מבוסס פרוייקטים, או לפי מודל של פיזור יחידות אינדווידואליות בקהילה. מודל של אתרים , הוא מודל המציע לדיירים יחידות דיור אינדווידואליות שמפוזרות בקהילה מסויימת. מודל הזה מציע שילוב בקהילה, לעומת הצעת דיור באתר מגורים אחד לכל או לחלק מהמשתתפים. מודל מבוסס פרוייקטים מאכלס את כל משתתפי התוכנית במקום אחד. בשני המודלים, לדיירים יש נגישות למבחר של שירותי בריאות ושיקום נלווים, שהם לא חובה.

כיום, "דיור תחילה" מוכר על ידי ה- United States Interagency Council on Homelessness (USICH) כמודל הטוב ביותר עבור ארגוני ממשלה ונותני שירות, לשימוש במאבקם לסיים חוסר דיור כרוני באמריקה. תוכניות של "דיור תחילה" כרגע קיימים בערים שונות בארצות הברית שבינהם:

New Orleans, Louisiana;[14] Plattsburgh, New York; Anchorage, Alaska; Minneapolis, Minnesota; New York City; District of Columbia; Denver, Colorado; San Francisco, California; Atlanta, Georgia; Chicago, Illinois; Quincy, Massachusetts; Philadelphia, Pennsylvania; Salt Lake City, Utah;[15] Seattle, Washington;Los Angeles; Austin, Texas;[16]and Cleveland, Ohio,

הם מיועדים להיות חלקים הכרחיים מתוכנית 10 השנים, שנועד להעלים חוסר הדיור הכרוני של ארגון ה USICH. Rapid Rehousing מבוסס על העקרונות של "דיור תחילה". ההבדל העיקרי הוא שהוא מבוסס על סבסוד זמני של שכירות למשך 3-6 חודשים, לאחר מכן השוכר משלם בעצמו, או בעזרת וואוצ'ר עבור דיור.

מחוץ לארצות הברית;

אוסטרליה

בדרום אוסטרליה, הממשלה השקיעה מימון משמעותי בסדרת יוזמות שנועדו להיאבק בחוסר דיור. תוך התייעצות עם דוד קאפו, אחראי על שיתוף חברתי ורוזאן הגרתי, מייסדת התוכנית בניו יורק, הממשלה ייסדה את Common Ground Adelaide, שבנה דירות איכותיות במרכז העיר עבור דיירי רחוב. הממשלה גם מימנה תוכנית בשם: "From Street "To Home, וגם שירות שכולל שיתוף פעולה עם בתי חולים, על מנת למצוא למאושפזים מגורים, במקום שהם יהיו משוחררים מהבית חולים לרחוב, עם תמיכה של בעלי מקצוע. שתי התוכניות כיום מופעלות ברחבי אוסטרליה. שני הפרוייקטים הראו תוצאות דומות למודל האמריקאי של "דיור תחילה", מבחינת תוצאות שקשורות לדיור וירידה בכמות ובאינטנסיביות של פנייה לשירותים שונים, לעומת התקופה של לפני ההתערבות.

קנדה

בתוכנית הכלכלית שלה, הממשלה הפדרלית של קנדה הציעה 119 מיליון דולר לשנה מ- 2014 ל- 2019, עם 600 מיליון דולר שיהווה מימון חדש על מנת לחדש את האסטרטגיה למאבק בחוסר דיור Homelessness Partnering Strategy (HPS). במאבק בחוסר דיור בקנדה, הדגש הוא על המודל של "דיור תחילה". כך שארגונים פרטיים וממשלתיים יכולים להיות מועמדים לקבלת מימון על מנת ליישם תוכניות של "דיור תחילה". ב- 2008, הממשלה מימנה תוכנית לדוגמא למשך חמש שנים, בשם At Home/Chez Soi project, שנועדה לחקור אילו מערכות ושירותים הכי עוזרים לאנשים שחווים חוסר דיור ובעיות נפשיות רציניות. הוא הושק בנובמבר 2009 והסתיים במרץ 2013. הפרוייקט טיפל באופן פעיל בצרכי הדיור של אנשים עם בעיות נפשיות, על ידי הצעת תוכניות של "דיור תחילה" בחמש ערים: וונקובר, וויניפג, טורונטו, מונטריאול ומונקטון. בסה"כ הפרוייקט סיפק דיור לכאלף קנדים.

"דיור תחילה" נעשה יותר פופולארי בקנדה, וכן נעשה בו שימוש בהרבה תוכניות קנדיות לעשר שנים הקרובות, ביניהן, באדמונטון וקלגרי, באלברטה. הגרסה הקנדית של "דיור תחילה" מקודם על ידי סו פורטון, מנהלת הPathways to Housing בקלגרי. יישום קנדי של "דיור תחילה" צריך לעבור התאמה למאפיינים קנדיים של חוסר דיור, לפילוסופיה, משאבים ופוליטיקה קנדית.

בקלגרי, אלברטה, הפרוייקט Pathways to Housing, מאכלס נכון ל- 2013, כ- 150 אינדווידואלים ביחידות שמפוזרות בקהילה. הלקוחות משלמים 30% מההכנסה שלהם על דיור. 85% מהם מקבלים קצבה מ receive Assured Income for the Severely Handicapped (AISH), ו15% מהם מקבלים קצבה מAlberta Works. נעשה שימוש במודל של דיור תחילה וגם בטיפול קהילתי אסרטיבי. Assertive Community Treatment (ACT), שהיא גישה אינטגרטיבית לטיפול בבריאות, המשלבת סיעוד, מומחים לבריאות הנפש, משפטנים ומומחים לגמילה. המנהלת סו פורטון מחוייבת לתוכנית עשר השנים לסיום חוסר הדיור. היא דיווחה על ירידה של 66% במספר ימי האשפוז בבתי חולים, בתקופה בין שנה לפני יישום התוכנית עד לשנה לאחר תחילת התוכנית; ירידה של 38% בזמן במיון, ירידה של 41% בארועים שמצריכים אמבולנס; ירידה של 79% בימי כליאה, וירידה של 30% באינטרקציות עם המשטרה. ב- 2013 היא דיווחה על פחות מאחוז אחד של לקוחות קיימים שחוזרים להיות דיירי רחוב או שחוזרים למקלטים, ירידה של 76% בימי כליאה, וירידה של 35% באינטראקציות עם המשטרה.

אחראיי התוכנית מתארים "דיור תחילה" כאסטרטגיה ממוקדת לקוח שמספקת גישה מיידית לדיור, ללא תנאים מוקדמים של טיפול פסיכיאטרי או דרישה להמנעות מאלכהול וסמים.

בעקבות השקת כמה תוכניות של "דיור תחילה" באמצעות Home/Chez Soi נוצרה יוזמה לסיפוק הכשרה ותמיכה טכנית עבור תוכניות של "דיור תחילה", שנתפסת כשימושית בפיתוח של תוכניות עם נאמנות גבוהה.

דנמרק

בדנמרק, תוכניות "דיור תחילה" הן חלק מהאסטרטגיה הכללית של המדינה למאבק בחוסר דיור. עם זאת, הראו שאסטרטגיית המעורבות הזו עוזרת רק לחלק קטן ממחוסרי הדיור המתועדים, כנראה בגלל חסמים שקשורים לחוסר בדיור במחירים סבירים.

פינלנד

ב2007, ממשלת הימין-מרכז של מטי וונהנן יזמה תוכנית מיוחדת בשם Four Wise Men, על מנת לשים סוף לחוסר דיור עד 2015.

התוכנית לצמצום חוסר דיור ארוך טווח, מיועד רק לחלק ממחוסרי הדיור, שמסוננים לפי המצב החברתי, הבריאותי והכלכלי שלהם. אלה הם הגרעין הקשה של מחוסרי דיור.

התוכנית לצמצום חוסר הדיור לטווך ארוך מתרכז בעשרה מרכזים של צמיחה אורבנית, איפה שיש את רוב מחוסרי הדיור. עם זאת, העדיפות היא לאיזור המוניצפלי של הלסינקי, איפה שיש ריכוז של רוב מחוסרי הדיור.

התוכנית בנויה סביב העיקרון של "דיור תחילה". פתרונות לבעיות בריאותיות וחברתיות לא יכולים להיות תנאי עבור תכנון דיור. להיפך, דיור הוא הכרחי על מנת לפתור בעיות אחרות של מחוסרי דיור. מקום לגור בו מאפשר חיזוק כישורי ניהול חיים, ותורם לפעילות ממוקדת מטרה.

בגלל הסיבות הקיימות לחוסר דיור ארוך טווח, על מנת לצמצם אותו, יש צורך בשימוש באמצעים ברמות שונות, כלומר דיור אוניברסלי, מדיניות חברתית, מניעת חוסר דיור ופעילות ממוקדת על מנת לצמצם חוסר דיור ארוך טווח.

המטרות של התוכנית: לצמצם חוסר דיור בחצי עד 2011, ולשים לו סוף עד 2015, ושימוש באמצעים יעילים יותר עבור צמצום חוסר דיור.

צרפת

ב- 2010, צרפת השיקה תוכנית דומה ל"דיור תחילה" בארבעה ערים מרכזיות: cities - Toulouse, Marseille, Lille and Paris,

שנקרא "Un chez-Soi d'abord". זו התבססה על אותן עקרונות של התוכניות האמריקאיות והקנדיות. היא מתמקדת במחוסרי דיור עם מחלות נפשיות, או כאלה שסובלים מהתמכרות לאלכהול או סמים. התוכנית היא על בסיס 3 שנים עבור כל אינדווידואל שגר בדיור שהעמותה מספקת.

הלקוחות מקבלים כל עזרה חברתית או רפואית שהם צריכים. הבתים הראשונים פועלים בשלוש ערים מ-2011 ומאה דירות מתוכננות בפריז החל ממאי 2012.

מספר עמותות מעורבות בפרוייקט הניסיוני הזה. הן מספקות שירותי ניהול שכירות ותמיכה חברתית עבור הדיירים. העמותות מקושרות למדענים החוקרים את התוצאות של הניסוי, ומהווים מקור מידע ומקור עבור דיווחים על קהל היעד. הצוות המוביל של "Un chez-so d'abord" מצפה לפרסם תוצאות סביב 2017.

יפן

על אף שארגונים התומכים במחוסרי דיור Moyai , Bigissue, Médecins du Monde ביקשו ביפן תוכניות של "דיור תחילה", אין עדיין תוכנית כזו ביפן. מבחינה מסורתית, הממשלה מציעה דיור ציבורי, שנקרא- "Koei Jutaku" עבור אנשים עם הכנסה נמוכה, לפי חוק הדיור הציבורי, המנוהל על ידי הממשלה.

מחירי השכירות משתנים לפי רמת ההכנסה של הדיירים. מכיוון שמדובר בהגרלה, אז אנשים עם הכנסה נמוכה מקבלים יתרון, אבל הם אינם יכולים לקבל דיור במהירות.

יש כמה תוכניות שדומות ל- "דיור תחילה". עמותת "Little ones" משפצת בתים נטושים או ריקים ומשכירה אותם לאמהות חד הוריות עם תמיכה תעסוקתית וכלכלית. עמותת "Tsukuroi Tokyo" תומכת ב- "דיור תחילה", והם בנו מקלט שמיועד למחוסרי דיור.

בריטניה

בריטניה הצהירה על תוכנית נסיונית ראשונה של "דיור תחילה" בWest Midlands, Liverpool, ובManchester, עם מימון ממשלתי של 28 מיליון דולר. זאת לאחר פרסום דו"ח שנקרא "דיור תחילה" על ידי המרכז לצדק חברתי, שציטטה תוצאות של היישום של "דיור תחילה" בפינלנד.

שונות

כחלק מהפרוייקט של האיחוד האירופאי למאבק בחוסר דיור: HOME_EU: Reversing Homelessness in" Europe", בערך כ-5,600 סקרים בוצעו בין מרץ לדצמבר 2017 בצרפת, אירלנד, איטליה, הולנד, פורטוגל, ספרד, פולין ושוודיה, על מנת להבין את הידע, הגישות וההתנהלות בפועל ביחס לחוסר דיור, וכמו כן על מנת להבין את רמת התמיכה ציבורית שקיימת עבור "דיור תחילה" כפתרון לחוסר דיור.

ביקורת על "דיור תחילה"- מידה אחת עבור כולם

רלף דה קוסטה נונז, נשיא ומנכ"ל של המכון עבור ילדים, עוני וחוסר דיור, שהוא גם פרופסור באוניברסיטת קולומביה, ניבא שמודל אחד עבור כולם נועד לכישלון, כפי שהסטטיסטיקה בניו יורק מוכיחה.

הוא הגדיר את הגישה כטיפשות ציבורית, במקום מדיניות ציבורית. הוא גם התלונן ש "דיור תחילה" זה כל מה שנשאר אחרי שתוכניות למאבק בעוני בוטלו, או שלא קיבלו מימון.

לאחר פנילק: מודל קומוניסטי כושל

שרם קוהן, כלכלן ומומחה למדיניות חברתית, השווה בין המודל של "דיור תחילה" לפנילק של המדיניות הקומוניסטיות לשעבר, שניסו לשים סוף לחוסר דיור על ידי דיור ציבורי קבוע ללא תנאים. דוקטור קוהן ביקר את המודל של דיור תחילה, על כך שהוא מבוסס על גישה ופילוסופיה כושלות. הוא מצביע על מספר גדל של דיווחים מקהילות שיישמו תוכניות של "דיור תחילה", שמואשמים ביצירת שכונות עוני עם אדונים שאחראים על יצירתם.

ההגבלות של מדיניות מבוססת ראיות

ב31 ביולי 2011, פרופסור ויקטוריה סטנהופ PhD ממחלקת העבודה סוציאלית של אוניברסיטת ניו יורק, ופרופסור קרי דאן JD PhD ממחלקת העבודה הסוציאלית של אוניברסיטת ניו אינגלנד, פרסמו את "המקרה המוזר של "דיור תחילה"; הגבלות של מדיניות מבוססת ראיות" בכתב העת הבינלאומי של פסיכיאטריה ומשפט. הדוקטורים סטנהופ ודאן, הציגו סקירה של מדיניות מבוססת ראיות, וביקורת שמבוססת על תלות של מדיניות כזו, בשיטות פוזיטיביסטיות וגישה טכנית ליצירת מדיניות.

תוך שימוש בביקורת הזו כמסגרת, המאמר דן במקרה של "דיור תחילה", כמדיניות שאומצה על ידי ממשלת בוש האמריקאית על מנת להיאבק בחוסר דיור.

לפי הדוקטורים סטנהופ ודאן, "דיור תחילה" היא דוגמא למדיניות שמובלת על ידי מחקר, שגם הובילה למדיניות פרוגרסיבית שקודמה על ידי ממשלה שמרנית. כחלק מהדיון, המאמר מפרט לגבי היחס בין מדיניות לבין ראיות, וטוען שמדיניות מבוססת ראיות כושלת בניסיון לשלב בין ערכים לבין ראיות, כהלך מתהליך החשיבה לגבי מדיניות. המאמר בסוף מציע מודלים אלטרנטיביים להחלטות לגבי מדיניות והשלכות עבור מחקר.

יש ביקורת נגד "דיור תחילה" על הכשלון שלו להתייחס לתוצאות רחבות יותר של השירות, לדוגמא התמכרות לסמים. במקרה אחד, נטען שהסיבה היחידה שהתוצאות לא הראו על הדרדרות, היא שהדיירים לא סבלו מהתמכרות קשה.

התגובה לביקורת הזו היא שתוכנית "דיור תחילה" נועדה לטפל בחוסר דיור, ולא בהתמכרות לסמים, אף על פי שמחקר עדכני מראה שהמודל של "דיור תחילה" יותר יעיל מגישות מסורתיות גם בהקשר הזה.

הדיון הזה מדגיש את הדרך שבה בחירת התוצאות מגדירה גם את התנאים של הדיון, וגם את ההגדרות של מה שנחשב הצלחה. התפיסה הזו כוללת החלטות א-פריוריות לגבי מה נחשב להצלחה ועבור מי תוצאה מסויימת מוגדרת כהצלחה.

לפי סטנהופ, "דיור תחילה" דורש זכות לדיור. זכות חומרית כזו מנוגדת לאידיאולוגיה ניאו ליברלית, ומאתגר אמונות חזקות שעיצבו את הרווחה האמריקאית מאז הקמתה: לאף אחד אין זכות להטבה ממשלתית, לפני שהוכיחו את עצמם כראויים או זקוקים לה, או לפני שהרוויחו אותה.

בניתוח וסקירה מהירים של ספרות על "דיור תחילה" בארצות הברית ובקנדה, הראו שיש מחסור חמור באיזכור מפורש של צמצום נזקים.

קישורים חיצוניים

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1448313/ כתב העת האמריקני לבריאות הציבור

https://en.m.wikipedia.org/wiki/Pathways_to_Housing Pathways to Housing

https://www.ha-makom.co.il/post/doar-shmulik-sheintuch מאמר של שמוליק שיינטוך

https://urbanologia.tau.ac.il/housing-first-for-the-homeless/ מה צריך חסר בית, מאמר של הדס צור