משתמש:WikiJunkie/הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2024

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הסוגיות המרכזיות לקראת הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפלות מלאכותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא הגישה להפלות מלאכותיות צפוי להיות נושא מרכזי במהלך לקראת הבחירות בנובמבר 2024. אלו הן הבחירות הראשונות לנשיאות ארצות הברית שנערכות לאחר שתי פסיקות חשובות במיוחד של בית המשפט העליון האמריקני שהשפיעו על האפשרות של אמריקניות רבות לקבל גישה להפלות מלאכותיות. פסק הדין הראשון הוא פסק דין דובס נגד הארגון לבריאות נשים בג'קסון משנת 2022, במסגרתו בית המשפט העליון האמריקני ביטל פסק דין רו נגד וייד, קבע שהחוקה האמריקנית אינה מעניקה זכות להפלה, והעביר את הסמכות להסדיר הפלות לעם ולנציגיו הנבחרים שיוכלו לקבוע אם מדינות מסוימות בארצות הברית רשאיות לאסור באופן גורף ביצוע הפלות בתחומי אותן המדינות.

פסק הדין השני הוא 2023 פסק דין הברית לרפואה היפוקרטית נגד מנהל המזון והתרופות האמריקאי משנת 2023 שבו שופט פדרלי בטקסס ביטל את האישור שקיבל מנהל המזון והתרופות האמריקאי בשנת 2000 לפיתוח התרופה למיפפריסטון ובעקבות כך התרופה עשויה להיות מבוטל אם החוק יאושרר גם על ידי בית המשפט העליון. שתי הפסיקות זכו לתמיכה חזקה במיוחד מפוליטיקאים ומחוקקים רפובליקנים.

הדמוקרטים תומכים בעיקר בעמדה שגישה להפלות מלאכותיות היא זכות שאמורה להיות זמינה לכל הנשים בארצות הברית בעוד שהפוליטיקאים הרפובליקנים באופן כללי מעדיפים להגביל ככל הניתן את החוקיות של ביצוע ההפלות המלאכותיות בכל מדינות ארצות הברית. עד אפריל 2023 מרבית המדינות בארצות הברית בהן יש רוב רפובליקני העבירו איסורים כמעט מוחלטים לביצוע הפלות מלאכותיות, ובשל כך ביצוע הפלות מלאכותיות הפך בפועל לבלתי חוקי בחלק גדול ממדינות ארצות הברית . על פי קרן משפחת קייזר נכון לינואר 2024 ישנן 15 מדינות בהן אסור לבצע הפלות מלאכותיות בשלב המוקדמים של ההריון ובאותן המדינות אין לחרוג מהכלל גם במקרים של אונס וגילוי עריות.

העתיד של ארצות הברית כמדינה דמוקרטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטענת המפלגה הדמוקרטית וג'ו ביידן קמפיין הבחירות הנוכחי מהווה קרב של ממש על העתיד של ארצות הברית כמדינה דמוקרטית, וכי יש סכנה לכך שארצות הברית תהפוך לאוטוקרטיה.

במסגרת הקמפיין של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית ב-2024 הועלתה נגדו ביקורת בתקשורת האמריקנית על כך שלטראמפ יש יותר ויותר הצהרות אלימות ואוטוריטריות, והועלו גם הטענות שבקמפיין של טראמפ בוחרים לעשות זאת באופן מכוון. בתקשורת הועלו לא מעט חששות מהעתיד של ארצות הברית כמדינה דמוקרטית בין היתר משום שלאחר ההפסד של טראמפ בבחירות לנשיאות ב-2020 טראמפ ניסה "לבטל" את החוקה האמריקנית על מנת להפוך את תוצאות הבחירות לנשיאות ב-2020, על סמך הצהרתו שהוא הולך להיות דיקטטור רק ב"יום הראשון" של שלו כנשיא לאחר שינצח בבחירות ב-2024, על סמך הצהרתו להשתמש במשרד המשפטים במטרה לרדוף אחר האויבים הפוליטיים שלו, ניסיונות הפיכת תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2020, על סמך המאמצים המתמשכים של הרפובליקנים להגביל את היכולת של הציבור הרחב לקחת חלק בתהליך ההצבעה, ועל סמך התחזיות חסרות הבסיס של טראמפ שגם בבחירות של 2024 הולכים להיות מקרים רבים של זיוף קולות.

בסקר שנערך בין ה-30 בנובמבר ל-4 בדצמבר 2023 על ידי AP-NORC ואשר בו השתתפו 1,074 מבוגרים עלה שכ-62% מהמשתתפים ציינו שישנה סכנה שארצות הברית לא תהיה בעתיד מדינה דמוקרטית והדבר תלוי במי שינצח בבחירות הבאות.

כלכלת ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

למגפת הקורונה היו השפעות ניכרות על כלכלת ארצות הברית אשר צפויות להמשיך גם במהלך שנת 2024. תקופה המאופיינת באינפלציה גבוהה החלה עוד בשנת 2021, ונגרמה כתוצאה משילוב של מספר אירועים, כולל מגפת הקורונה ומשבר שרשרת האספקה של השנים 2021 עד 2023, כאשר ההשפעות הכלכליות של מלחמת אוקראינה–רוסיה, שמתקיימת משנת 2022 ואילך, רק החמירו את המצב. בסקרים רבים שנערכו מסוף שנת 2021 ואילך עלה שלרבים בציבור האמריקני יש חוות דעת שלילית לגבי המדיניות הכלכלית של ממשל ביידן. בוחרים אמריקנים רבים נוטים לציין לעיתים רבות שכלכלת ארצות הברית היא הסוגיה העיקרית שמעניינת אותם בבחירות של 2024.

הנשים האמריקנית הושפעו במיוחד מהשפל הכלכלי שבא בעקבות מגפת הקורונה, ובמיוחד אלו שנאלצו להפסיק לעבוד על מנת להקדיש את מרבית זמנם ומרצם לטיפול בילדיהם. ממשל ביידן הוסיף שינויים זמניים שנועדו לספק תמיכה כלכלית למשפחות עם ילדים צעירים, כולל זיכוי במס למשפחות עם ילדים במסגרת תוכנית ההצלה האמריקאית, למרות שתוקף של אותו הזיכוי במס יפוג לפני שיתקיימו הבחירות בנובמבר 2024.

סוגיות הנוגעות לחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשל ביידן ביטל חובות סטודנטים להלוואות שהם לקחו בעבר בהיקף כולל של מעל ל-32 מיליארד דולרים. באוגוסט 2022 נחשפה לראשונה התוכנית של ממשל ביידן לביטול הלוואות על סך 10,000 דולרים לבוגרי מכללות ואוניברסיטאות רווקים שמרוויחים פחות מ-125,000 דולרים בשנה או זוגות נשואים שמרוויחים פחות מ-250,000 דולרים בשנה. ביוני 2023 תוכנית זו בוטלה בהחלטה של בית המשפט העליון בפסק הדין ביידן נגד נברסקה. בעקבות כך ממשל ביידן מתכנן ליישם מדיניות חדשה שתוביל לביטול חובות סטודנטים על הלוואות שהם לקחו בעבר, תוך התאמת התוכנית להחלטה של בית המשפט העליון. ביידן הצהיר גם שאם יזכה בבחירות של 2024 הממשל שלו מתכוון להתמקד בקדנצייה השנייה ביישום מדיניות אוניברסלית שתספק לאוכלוסייה הכללית שירותי טרום גן וכמו גם תמיכה להורים.

חלק מהמועמדים הרפובליקנים סבורים שמרבית הציבור יתמוך במדיניות הרפובליקנית בכל הנוגע לסוגיות החינוך בארצות הברית. במהלך הכהונה של ממשל ביידן עשרות מדינות בארצות הברית חוקקו חוקים המונעים ממוסדות חינוך ללמד תיאוריה ביקורתית של גזע (Critical Race Theory) אשר הינה דיסציפלינה אקדמית הבוחנת נושאים חברתיים, תרבותיים ומשפטיים, בעיקר בכל הקשור לגזע ולגזענות בארצות הברית. התומכים באיסור על הלימוד של תאוריה ביקורתית על גזע טוענים שהעיסוק בגזע של אנשים ובגזענות בחברה האמריקנית אינו מתאים לסביבה בית ספרית. המתנגדים לאיסור על לימוד של תאוריה ביקורתית על גזע טוענים שכאשר מוסדות החינוך נמנעים מלעסוק בגזע ובגזענות בחברה האמריקנית הם עוסקים בשכתוב של הזיכרון הציבורי בכל הנוגע להיסטוריה האמריקנית.

מדיניות החוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת חרבות ברזל המתמשכת ומלחמת אוקראינה–רוסיה מהוות סוגיות מרכזיות בתקופה שלקראת הבחירות לנשיאות של 2024.

ארצות הברית סיפקה סיוע צבאי והומניטרי משמעותי לאוקראינה במהלך מלחמת אוקראינה–רוסיה. פוליטיקאים מהמפלגה הדמוקרטית וכמו גם פוליטיקאים רפובליקנים רבים הביעו תמיכה בסיוע האמריקני לאוקראינה במלחמה, בטענה שלארצות הברית יש תפקיד מהותי ב"הגנה על הדמוקרטיה ומלחמה בתוקפנות הרוסית". חלק מהמועמדים, כולל רון דה-סנטיס ודונלד טראמפ, טוענים שהתמיכה באוקראינה במלחמה לא צריכה להיות סוגיה מהותית עבור ארצות הברית, ושהמעורבות האמריקנית צריכה להיות מוגבלת יותר. המועמד הרפובליקני ויווק רמאסוואמי אף הביע תמיכה בהפסקת הסיוע הצבאי של ארצות הברית לאוקראינה וציין שיכיר בטריטוריות של אוקראינה שנכבשו על ידי רוסיה כשטחים כבושים.

עוד מתחילתה של מלחמת חרבות ברזל הצהיר ממשל ביידן על תמיכה מלאה וחד-משמעית בישראל, וגינה את פעולות ארגון חמאס אותם סיווג כמעשי טרור. ביידן ציין בפני הקונגרס שארצות הברית תעביר סיוע על סך 10.6 מיליארד דולרים לישראל. כ-74% מהמצביעים היהודים בארצות הברית הביעו שביעות רצון בתמיכתו של ממשל ביידן בישראל. אף על פי כן, לפי הסקרים התמיכה הבלתי מסויגת של ממשל ביידן בישראל במלחמה פגעה מאוד בתמיכת הקהילה המוסלמית במפלגה הדמוקרטית. ישנם גם סקרים המצביעים על פער ניכר בין עמדת האליטות בארצות הברית בנושא מלחמת חרבות ברזל, אשר נוטים בעיקר להיות פרו ישראלים, לעומת העמדה של הציבור הרחב בארצות הברית.

ישנו מספר הולך וגדל של אמריקאים שמתנגד לכך שארצות הברית תספק סיוע צבאי לישראל ומאמינים שארצות הברית "צריכה להיות מתווך נייטרלי" בסכסוך הישראלי-פלסטיני במקום לקחת צד. בקרב המצביעים האמריקנים בגילאים 18 עד 34 נמצא שכ-66 אחוזים מסתייגים מההתנהלות של ישראל במהלך המלחמה, בעוד שבקרב קבוצת אוכלוסייה זו רק כ-20 אחוזים תומכים באופן ההתנהלות של ישראל במהלך המלחמה, ורובה של קבוצת אוכלוסייה זו תומכת בעיקר בצד הפלסטיני בסכסוך.

מערכת הבריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דונלד טראמפ הצהיר שביטול חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה, הידוע בעיקר כ"אובמה-קֶר", יהיה סוגיה מרכזית בה הוא מתכוון להתמקד לאחר שיבחר ב-2024. הסוגיות שנוגעות למערכת הבריאות בארצות הברית, לרבות התמקדות בשאלה אם ארצות הברית צריכה לעבור למודל של מערכת בריאות אוניברסלית, ועיסוק במגפת הקורונה, צפוי גם להיות סוגיה מרכזית לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2024.

זכויות להט"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות פוליטיקאים שמרנים בבתי המחוקקים של המדינות השונות יצרו הצעות חוק המגבילות את הזכויות הקהילה הלהט"בית בארצות הברית, במיוחד את זכויותיהם של טרנסג'נדרים.

בפברואר 2023 דונלד טראמפ הצהיר שאם הוא ינצח בבחירות הוא יחוקק חוק פדרלי שיכיר בקיום של שני מגדרים בלבד, כאשר לטענתו "טרנסג'נדר" הוא מושג שנוצר על ידי "השמאל הרדיקלי", והוא הולך לקדם חקיקה של כתריסר חוקים שיתמקדו בטרנסג'נדרים בארצות הברית. מושל פלורידה והמועמד הרפובליקני לנשיאות רון דה-סנטיס חתם כמושל פלורידה על מספר חוקים נגד הקהילה הלהט"בית, כולל חוק זכויות הורים בחינוך השנוי במחלוקת, האוסר לדבר על נטייה מינית וזהות מגדרית בכל בתי הספר הציבוריים בפלורידה. [[קטגוריה:קישורי wayback מתבנית Webarchive]]