משתמש:Violetta~hewiki/ארגז חול
מבוא[עריכת קוד מקור | עריכה]
אינטרנט – רמה חדשה של תקשורת. באינטרנט אין גבולות למידע העובר באופן חופשי בין האנשים מאזורים שונים של העולם. אינטרנט נותן לנו אפשרות לסדר מחקרים סוציולוגיים גלובליים באשר לבעיות המעניינים היום של קהילת עולם וגם חקירות מקומיות בזמנים קצרים באופן מירבי.
במאה ה-21 האינטרנט הנו בעל השפעה מכרעת על תעשיית מחקרי הסקר, כמו כמעט על תחומי החיים. השימוש בסקרי אינטרנט בכלל ובסקרי web בפרט הולך ומתרחב בקצב מהיר בעולם המערבי וכן גם בישראל, הן כאמצעי לקבלת החלטות ניהוליות, שיווקיות, ציבוריות או מסחריות והן למטרות של מחקר מדעי
[1].
בנוסף חל שימוש מתרחב באינטרנט בתור מרחב חברתי בו אנשים חוקרים ושומרים את היחסים החברתיים ביניהם.
לצורך ביצוע ראיון מקוון ניתן להשתמש בפלטפורמות שונות בהתאם לאופי הראיון.
תיאור פלטפורמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ו.א.ב. פורום ( קבוצת דיון ) - הינה תוכנה מיוחדת לאירגון תקשורת בין משתמשי הפורום. הוא מציע מערכת נושאים לדיון פתוח בין משתמשי הפורום, כל משתמש רשאי להגיב לכל נושא הפתוח לדיון. דיון או ויכוח חייב להתאם לנושא הדיון הראשי. סטייה מהנושא ההתחלתי של ויכוח לעתים קרובות אסורה על ידי הכללים של ההתנהגות של פורום. בשביל ההקפדה על כללי הפורום קיימים בהם מודראטורים ואדמיניסטרטורים, משתתפים שראשיים לערוך, להעביר ולבטל תקשורות מוזרות, וגם לשלוט בגישה של משתתפים מסויימים.
כדי להשתמש בדיונם של נושאים בפורום, דרוש לעבור לגיטימציה (הרשמה לפורום , שם משתמש , סיסמא וכדומה...) פורום נבדל מצ'אט בחלוקה של דיון ועל ידי האפשרות של תקשורת לא בזמן אמת. פורומים לעתים קרובות משומשים למשפחה השונה של התייעצויות, בעבודה של תמיכה טכנית. לעתים פורומים גורמים למשתתפים בהם להסיר את מעטה האנונימיות ולפתח קשרים בין-אישיים, פורומים אלו מתפתחים לקהילה וירטואלית.
צ'אט ( ממילה בשפה האנגלית דיון , שיחה chat) – אמצעי תקשורת בין המשתתפים המתקיים בזמן אמת (החלפה על ידי תקשורת טקסט). ישנם פלטפורמות התומכות בחיבור למצלמות דיגיטליאות ומיקרופונים המאפשרים גם שיחות וידיאו ואודיאו בין המשתמשים בצ'אטים.
צ'אטים מתחלקים למספר קטגוריות :
all2all – תקשורת של קבוצות
p2p - קוי שרות אישיים, קשר אישי (ICQ)
דואר אלקטרוני - (ממילה אנגלית electronic mail) - השיטה של העברת מידע ברשתות מחשב, דרך האינטרנט. שירות המאפשר למשתמש לשלוח הודעות לתיבת דואר של משתמש אחר. הודעות אלו יכולות להכיל מלל או קבצים מצורפים.
הפצת מייל (שאלון מקוון) - הינה דרך קלה ומהירה לתקשורת המונית בין אנשים, המורכבת מהפצה בו זמנית לקבוצת נמענים על פי הרשומה המוכנה מראש. ראיונות בעזרת e-mail היו מאוד מצליחים בהפקת תשובות עמוקות מן המשתתפים אבל למרות זאת לגישה זו אין עתיד שמח : משתמשים עייפים למכתבי ספאם (דואר זבל) יכולים להגיב רע לשאלונים, לא כל השאלות יקבלו תשובה, קשה לאמת את נתונים .
להפצת מיילים צריכים שיהיה מוסד נתונים המכיל כתובות מייל להפצה, בניית מאגר כזה צורך זמן וכסף (במקרה של קניה).
World Wide Web (ראשי תיבות: WWW) - מאפשר למשתמש "לגלוש" בין אתרים (כדוגמת ויקיפדיה) שמציגים טקסט ותמונות. לצורך שירות זה נבנו דפדפנים שמאפשרים לגשת לשרתים שמאחסנים את האתרים הללו.
ניתן לבחור את הפלטפורמה המתאימה לפי סוג הראיון שרוצים לערוך. לדוגמא- אם יש חשיבות לתת למרואיינים אפשרות לענות בזמן הפנוי שלהם לאחר הרהור על השאלה - ראיון אסינכרוני- יכול להיות שעדיף להשתמש בפלטפורמה כמו פורומים או דואר אלקטרוני. אם חשוב שהתגובות לראיון יהיו ספונטניות ובזמן אמת - ראיון סינכרוני- ניתן להשתמש בפלטפורמות כמו צ'אט[2]. בנוסף יש לקחת בחשבון אלמנטים כמו עומק התשובות הרצויות או אפשרות שילוב שפת אינטרנט[3].
בעיות במחקרים מקוונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחקר המקוון כרוך באתגרים טכניים רבים. עומס ברשת משפיע על זמני התגובה. בהעדר רוחב פס מתאים, הורדת התמונות עלולה להיות איטית. יש קשיים בהפצה ותפעול של תוכנות בסביבת מערכות בלתי מווסתת. לא ידוע מספיק על החומרות וקונפיגורציות התוכנה של המשיבים כדי להניח שסקרים ויישומים מקוונים מוצגים כפי שהיינו מעונינים. לעתים קרובות, סקרים המבוססים על דפדפני (Browser) רשת נראים שונים על דפדפנים שונים, על מסכים בגדלים שונים וברזולוציות שונות. גרסאות שונות של תוכנות דפדפן נבדלות ביכולתן לתפעל יישומי Java. סקרים ויישומים גדולים מסתכנים בהעמסת-יתר, או אף בהפלה של תחנות העבודה של המשיבים. מכיוון שכך, המחקר המקוון לוקה בחוסר תקנון, דבר שמעלה סוגיות בסיסיות בנוגע למהימנות ולתוקף של מדדים מקוונים[4].
כאשר מתייחסים ספציפית לבעיות אפשריות בראיון מקוון ניתן להתייחס להעדר רושם משפת הגוף של המרואיין או המראיין. אלמנטים כמו חיוך מעודד מצד המראיין, שיכול לבנות אמון אצל המרואיין, או תזוזות של חוסר שקט אצל המרואיין, שיכולים לסמן שהגיע הזמן לסיים את הראיון, חסרים [2][5].
ביצוע ראיון[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמו שמצופה מראיון פנים-מול-פנים, יש להתחיל את התקשורת עם המרואיין בהזמנה להשתתף בראיון, הסבר על מטרת המחקר והבטחה לשמירה על פרטיות המרואיין ואנונימיות. פתיחות לגבי מטרת הראיון והמחקר יכול להיות אחד המרכיבים לבניית אמון אצל המרואיין. עוד רכיב ברכישת אמון אצל המרואיין הינו פירוט קצר על פרטים אישיים לגבי המראיין כגון מעמד מקצועי. היות והראיון נעשה ורטואלי יש עיניין להוסיף פרטים אישיים נוספים, כגון גיל מין וכו', על מנת לכפות על העדר סמנים ויזואליים. ניתן להחליט לתת למרואיינים תמריצים להצטרפות למחקר[6]. על מנת לתת למרואיינים פוטנציאליים רעיון לגבי אופי הראיון ניתן לתת ולהציג מסגרת זמן לתהליך הראיון, לפרט את מבנה הראיון ושימוש בתיזכורות [5]. במהלך הראיון יש לשים לב לשינויים במבנה או תוכן תשובות המרואיין, דבר היכול להעיד על חוסר אמינות [6] או רצון מצד המרואיין לסיים את הראיון [5]. במקרה הצורך יש לשלוח הוראות שימוש או הסברים לגבי שימוש במדיום הנבחר לצורך הראיון [2].
לפי Burke & Miller [7] לפני הראיון צריכים להתייחס לדברים הבאים על מנת לבצע את הראיון בצורה יעילה:
בדיקה מקדימה של תסריט של הראיון[עריכת קוד מקור | עריכה]
החוקר צריך לבדוק את התסריט של הראיון או רשימת שאלות לפני איסוף המידע למחקר. כלומר, בהתחלה לערוך פיילוט לשאלות של הראיון עם לקבוצת המדגם. זה עוזר לקבוע את הסדר הלוגי וזרימה של השאלות, לזהות את הנושאים שדרושים הבהרה נוספת או שינוי בתחביר השאלה לצורך הגברת שלמותם של הנתונים.
זיהוי מקדים של צרכים בניתוח הנתונים ואיסוף מידע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעניין הלוגיסטיקה צריך לחשוב על הצורך בהמשך בשלב של ניתוח הנתונים. לדוגמה, ליצור לכל המרואיין קוד זיהוי מספרי שיהיה רשום על השאלון של המרואיין וגם על התשובות שלו. אין צורך לקבוע זמן מסוים לפגישה עם המרואיין אלא המרואיין יכול לענות על השאלון בזמן שהכי מתאים ונוח לו. כך אפשר לקבל מהמשתתף את כל הכמות המידע שהוא צריך לתת ללא תלות במקום ובזמן. אם נשלח מכתב מקדים לפני הראיון, צריך להיערך לכך שהרבה אנשים לא יקראו אותו או יגידו שלא קיבלו את המכתב, לכן ההסבר על המחקר ועל המראיין הוא קריטי. ניתן להכין מסמך היכרות. המסמך חייב להיות קצר אך מדגיש את החשיבות ואת היעילות של השתתפות של המרואיין. חשוב לציין בו:
- הצגת המראיין
- נושא כללי של המחקר
- תרומתו של המראיין למחקר
- סודיות המידע המועבר ע"י המרואיין
- הסבר על השימוש בראיון
הודעה על שמירת הסודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ע"י התחייבות לסודיות, המראיין לא יזוהה לפי מה שהוא דיווח בראיון. המידע ישמש רק למטרת המחקר ולא ישמש לכל מטרה אחרת. הבהרת נושא זה הוא קריטי על מנת לזכות באמון של המרואיין ולקבל ממנו מידע יעיל ואמין.
בניית ראיון (תסריט)[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעת תכנון ראיון אסינכרוני יש לבחור האם לשלוח את כל השאלות בבת אחת או לפרק אותם לקבוצות לפי נושאים או לשלוח כל שאלה בנפרד. הבחירה תלויה בסוג הראיון והמחקר [6] [5]. יש לנסח את השאלות באופן ברור, בצורה שלא תדרוש התכתבות נוספת לצורך הסבר. עם שליחת השאלות הראשונית ניתן גם לשלוח הסבר לגבי צורת המענה, כגון היכן לשלב את התשובות[6]. בראיון סינכרוני ניתן להכין קבוצות טקסט מוכנים מראש, שניתנים "להדבקה", על מנת לקצר את הזמן הנדרש לצורך מענה או הוספת שאלה [2].
בחירת שפה (שפת האינטרנט)[עריכת קוד מקור | עריכה]
משתמשים מנוסים של הטכנולוגיות מקוונות משתמשים בקיצורים או בשפת האינטרנט.Thurlow et al. [8] משתמשים במושגים “netlingo” ו “netspeak” (יבוא קישור והסבר) לשפת האינטרנט. בעזרתה ניתן לתקשר בצורת האייקונים לביטוי רגשות (emoticons) או בצורת נוטריקונים (acronyms).
אומנם למשתמש חדש של יישומים מקוונים, שימוש בסמלים האלה יכול להיות בעייתי. לדוגמה, המרואיין יכול להיות יותר מנוסה בשימוש של אייקונים מאשר המראיין וזה יכול להוביל לאי הבנה בזמן הראיון. אומנם ברוב קהילות מקוונות השימוש בביטויים ויזואליים ובנוטריקונים הוא במרכז הסגנון של תקשורת מקוונת.Walther and D'Addario [9] טוענים ששימוש באייקונים לביטוי רגשות בדרך כלל מגביר את חוש השייכות של המשתמש למשתמשים אחרים. עקב חוסר של מצביעים ויזואליים הקיימים בתקשורת יום יומית בין האנשים כמו שפת הגוף והבעות פנים, לאייקונים יש חשיבות בהעברת מסרים בזמן ראיון מקוון או תקשורת מקוונת בין האנשים.
אתרים הבאים מציגים מגוון המרכיבים של שפת האינטרנט העוזרים בהעברת מסרים בראיון ותקשורת מקוונים
אייקונים לביטוי רגשות (emoticons) :
- Messenger סמלי הבעה.
- Emoticons 4 U "סמלים".
נוטריקונים (acronyms):
- Action emoticons כינוי לסדרת תווים במקלדת המשמשת בדואר האלקטרוני להבעת רגשות.
החוקרים צריכים להיות זהירים בשימוש שפת האינטרנט על מנת להימנע מאי הבנה והתרשמות מוטעית שיכולה להתרחש בראיון שאינו מתקיים פנים מול פנים וחוקר אינו נחשף להבעות פנים ושפת הגוף של המרואיין. בנוסף על החוקר להיות מודע להבדלים ב"שפה" המקומית. לדוגמא ביפן הסימון לחיוך הינו (^_^) כאשר הדגש הוא על העיניים[3].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 מתודה - סקרים ומחקרי שוק (אוחזר בתאריך 12 במאי 2008)
- ^ 1 2 3 4 O'Connor, H. and Madge, C. (2001) Cyber-Mothers: Online Synchronous Interviewing using Conferencing Software. Sociological Research Online, 5(4) accessed 7/May/2008 <http://www.socresonline.org.uk/5/4/o'connor.html>
- ^ 1 2 Shepherd, N. Interviewing Online: qualitative research in the network(ed) society, presented at the AQR Qualitative Research Conference, 16-19 July, 2003, Sydney, Australia
- ^ | פורטל מדע וטכנולוגיה מחקר שוק מקוון (אוחזר בתאריך 16 באפריל 2008) .
- ^ 1 2 3 4 Bampton, R. & Cowton, C. (2002). The E-Interview. Forum Qualitative Social Research, 3(2)
- ^ 1 2 3 4 Meho, L.I.(2006) E-mail interviewing in qualitative research: A methodological discussion. Journal of the American Society for Information Science and Technology, 57(10), 1284-1295
- ^ Burke Lisa A. & Miller Monica K. Phone Interviewing as a Means of Data Collection: Lessons Learned and Practical Recommendations. In: Forum: Qualitative Social Research. Volume 2, No.2, 2001.
- ^ Thurlow, C., Lengel, L. and Tomic, A. Computer Mediated Communication: Social Interaction and the Internet. London. Sage, 2004.
- ^ Walther, J. B. and D'Addario, K. P. The impacts of emoticons on message interpretation in computer mediated communication. Social Science Computer Review, 19, 323-345, 2001.