משתמש:TheDrMatrix/טיוטה
בית החולים ברסון ובאומן פעל בשנים 1878 עד 1942[1]. בית חולים זה הינו אחד מבתי החולים בגטו וורשה בתקופת השואה.
בית החולים לפני תקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית חולים זה הוקם בשנות ה-70 של המאה ה-19 בוורשה בעזרת מימון של כמה אנשים: מג'ר ברסון, בניו, חתנו סלומון באומן והבת פאולינה באומן[2]. בתחילה, לבית החולים היו 20 מיטות, וב-1915, היו בו 43 מיטות[2].
לאחר מימון של משפחת דוידסון, נוספה מרפאת עיניים חדשה ב-1900, ובשנות 1924-1930 עבר בית החולים הרחבה ע"י נריק סטיפלמן[2]. רופאים מפורסמים רבים עבדו בבית חולים זה, ואחד המפורסמים ביותר הוא הנריק גולדשמידט ("יאנוש קורצ'אק") שעבד בו בשנים 1904 עד 1912[2].
בית החולים בתקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם השתלטות הגרמנים על פולין, נאלץ בית החולים, כמו כל שאר בתי החולים, לדווח ישירות לרופא העירוני שמונה ע"י הגרמנים. הרופא הראשון היה ד"ר קורט שרמפף, הידוע ביחסו האכזרי לרופאים יהודיים[1]. זמן קצר לאחר מכן, מינו רופא אחר – ד"ר וואצלב סקוניינצ'ני, אשר היה חביב מאוד על צוות בית החולים, ואף עזר ותמך למחתרות בוורשה[2].
בנוסף, הגרמנים דרשו מבית החולים לטפל רק במחלות מדבקות. אך בזכות זיוף אבחנות ודוחות, הצליח בית החולים לטפל גם במחלקה הפנימית ובמחלקה הכירוגית, ואף בילדים בתקופה בה גטו וורשה היה פעיל[3].
כבר בינואר 1940 בית החולים התמודד עם בעיות קשות – מספר החולים היה עצום, ורוב התקציב הושקע בטיפולם. זמן קצר לאחר מכן, העירייה הפסיקה את התמיכה בבית החולים, ומאז, הג'וינט סייע לבית החולים עד כניסתה של ארצות הברית למלחמה ב-1942[3].
ב-1940 שולב בית החולים בגטון וורשה, והיו לו כ-250 מיטות אישפוז[1]. לאור העלייה העצומה של חולים במחלת הטיפוס, באוקטובר 1941 אנה בראודה הלרובה פתחה סניף נוסף לבית החולים[1].
בשנים 1942-1944 שכנה בבניין מרפאת הילדים של אוניבררסיטת וורשה, שהועברה לשם ע"י הגרמנים[2]. במהלך מרד גטו וורשה, הבניין של בית החולים שימש כבית חולים ליחידה הטקטית AK Chrobry II [2].
יתר על כן, מאז פברואר 1942, צוות בית החולים התחיל לבצע מחקר על מחלות הרעב בגטו ורשה. המחקר נערך בסודיות רבה, כדי שהגרמנים לא יוכלו להשביתו. מחקר זה פורסם בשנת 1946 ע"י אמיל אפלבאום: "מחלץ הרעב מחקר קליני על רעב בגטו ורשה בשנת 1942"[1]. ב-11 בספטמבר 1942 גורשו החולים ורוב הצוות (1000 איש) למחנה המוות בטרבלינקה. עדינה בלדי-שוויגר נתנה לקבוצה של ילדים מורפיום כדי שיוכלו למות בבית החולים בשלום, ללא סבל מהמחנות של הגרמנים[1].
בית החולים כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1953 נפתח שוב בית החולים לילדים של וורשה, וב-2014 המבנה הפסיק לתפקד כבית חולים. בשנת 2018 ראש ממשלת פולין, שר התרבות והמורשת הלאומית הודיעו כי מבנה זה יכיל את מוזיאון גטו ורשה[2].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 Bersohn and Bauman Children's Hospital, Warsaw, Wikiwand (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Venue, Muzeum Getta Warszawskiego EN (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 מרים עופר, חלוק לבן בגטו : מבט על קורות הרפואה היהודית בפולין בתקופת השואה, ירושלים : יד ושם - המכון הבין-לאומי לחקר השואה - המרכז לחקר השואה בפולין, 2015