משתמש:Sherlockthegs23/טיוטה
סיר הרש לאוטרפכט (באנגלית: Hersch lauterpacht; נולד ב-16 באוגוסט 1897, נפטר ב-8 במאי 1960) היה משפטן יהודי, שופט בבית הדין הבינלאומי בהאג, ופרופסור למשפט בינלאומי פומבי מאוניברסיטת קיימברידג'.
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
סיר הרש לאוטרפכט נולד באימפריה האוסטרו- הונגרית (כיום אוקרינה). בשנת 1911 הוא ומשפחתו עברו לעיר למברג על מנת להעניק לו השכלה טובה יותר, שם גם הייתה לו משפחה גדולה.[1] תעודת לידתו התגלתה בארכיון של העיר וורשה, שם כתוב כי הוריו היו אהרון לאוטרפכט, איש עסקים שעסק בתחום הנפט, ואימו דבורה לאוטרפכט שעסקה במשק הבית. להרש אח היה אח מבוגר ששמו דוד, ואחות צעירה ששמה סבינה שנולדה כשלוש שנים אחריו, למשפחה נולד ילד רביעי שמת בלידה. משפחתו הייתה מהמעמד הביניים.[1]
בעיר למברג אחל בלימודי המשפטים באוניברסיטה בשנת 1915. בעקבות היותו יהודי, לא זכה להשלים את הלימודים בעקבות סגירתה של האוניברסיטה ליהודים. לאחר תקופה, בשנת 1919 עזב לעיר וינה כדי להמשיך את לימודיו האקדמיים. באוניברסיטה פגש ברחל שטיינברג, סטודנטית למוזיקה שהגיע מפלשתינה, לה הוא הציעה נישואין מהירים ואת האפשרות ששניהם יעברו להתגורר בלונדון לטובת לימודים. בשנת 1923 נרשם לאוטרפכט לבית הספר לכלכלה ולמדע המדינה של לונדון (LSE), ואשתו רחל נרשמה לקולג' המלכותי למוזיקה. את עבודת הדוקטורט שלו עשה לאוטרפכט בנושא של "מקורות המשפט הפרטי ואנלוגיות למשפט הבינלאומי".[1]
בשנת 1928, לאחר שזכה לשבחים אקדמיים, זכה למשרה של מרצה זוטר ב-LSE, ובשנת 1935 נעשה למרצה בכיר. בשנת 1938 נבחר לקתדרה למשפט בינלאומי באוניברסיטת קיימברידג', שם הוא שימש כפרופסור בפקולטה למשפטים למשפט בינלאומי.[1]
לאוטרפכט ידוע כאחד מאנשי המשפט המבריקים ביותר בתחום המשפט הבינלאומי וזכויות האדם של המאה ה-20. לאוטרפכט הוא זה שהעלה את הרעיון להכניס לחוקת בית הדין בנירנברג את הפשע נגד האנושות, וזאת כדי לתאר את רציחתם של ארבעה מיליון היהודים שנרצחו בשטח פולין על ידי הנאצים. לאוטרפכט נקט בעמדה החדשנים כי הרג של יחידים, אם שנעשה כחלק מתוכנית שיטתית אז יתכן וגם פעולה שכזו תיכנס בגדר פשע נגד האנושות. במשפטי נירנברג שימש כחלק מצוות התביעה הבריטי, בחלק ממכתביו שכתביו למשפחתו ניתן לראות כי להליכים כנגד הנאצים משמעות רבה עבורו, שכן לפי תיאורו העובדה שמדינה ריבונית יושבת לראשונה על ספסל הנאשמים זה דבר בלתי נשכח.
לאחר סיום המשפט חזר לאוטרפכט לקיימברידג', באותה התקופה כתב את עבודתו "כתב זכויות האדם הבינלאומי" אשר נתנה השראה לניסוחה של ההכרזה האוניברסלית לזכויות אדם שהתקבלה על ידי העצרת הכללית של האו"ם ב-10 בדצמבר 1948. בשנת 1955 מונה לאוטרפכט להיות השופט הבריטי בבית הדין הבינלאומי בהאג, אולם נפטר לאחר חמש שנים טרם סוף כהונתו בשנת 1960.
בנו של הרש, אליהוא לאוטרפכט גם הוא שימש כפרופסור למשפט בינלאומי באוניברסיטת קיימברידג', והקים מרכז למחקר למשפט בינלאומי על שם אביו שפועל גם כיום.[1]
ספריו:
- Books - Private Law Sources and Analogies of International Law with Special Reference to Arbitration (1927). - The Function of Law in the International Community (1933). - The Development of International Law by the Permanent Court of International Justice (1934). - An International Bill of the Rights of Man (1945). - Recognition in International Law (1947). - Survey of International Law in Relation to the Work of Codification of the International Law Commission, Memorandum submitted by the Secretary-General of the United Nations (1949). - International Law and Human Rights (1950). - The Development of International Law by the International Court (1958).[2]