משתמש:Rex~hewiki/מבוא למקרא/תולדות חקר המקרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ראשוני חוקרי המקרא (לפני ולהאוזן)[עריכת קוד מקור | עריכה]

<המסורת על חיבור המקרא בידי משה התערערה במאה ה-17 [לציין על מבקרים או על דברי ביקורות מלפני המאה ה-17. לציין על אספקטים נוספים בתחום ביקורת המקרא ותיארוך תקופתי שלהם]> מקור אולי רלוונטי: Richard Elliott Friedman, "Who Wrote the Bible?", pp.20–21 (hardback original 1987, paperback HarperCollins edition 1989).

  • [? יכול להיחשב כמבקר מקרא ?] תומאס הובס (1651) (ראו הוגים בעת החדשה על מחבר המקרא)
  • [? מה הייתה הגותו בעניין ?] Richard Simon (אנ') (1638 -1712)
  • [? מה הייתה הגותו בעניין ?] יצחק לה-פרייר (Isaac La Peyrère) (אנ')
  • [? מה הייתה הגותו בעניין ?] John Hampden (אנ') (c. 1595 – 1643)
  • [? מה הייתה הגותו בעניין ? ] צ'ארלז בלאונט (Charles Blount(אנ');1654-1693) בחיבורו "נאומי תבונה" (oracles of reson) (ראו למשל עמ' 17 על חיבור המקרא בידי משה) (תלמידו של הובס, עסק בביקורת כתה"ק)

[התפתחות שיטת התעודות], ז'אן אסטריק, Wilhelm de Wette, Johann Gottfried Eichhorn, Friedrich Bleek, Hermann Hupfeld, יוליוס ולהאוזן, גונקל (1862-1932)

  • ז'אן אסטריק (באמצע המאה ה-18 רופא צרפתי)
אחריהם הופיע בתולדות ביקורת המקרא, באמצע המאה ה-18 רופא צרפתי בשם ז'אן אסטריק, שניסה לעקוב אחרי מקורות שונים שנכתבו בזמנים שונים, שהיו לדעתו לנגד עיני משה בכותבו את ספר בראשית. למרבה האירוניה, בכך הוא הכשיר את הקרקע לביקורת קשה יותר של המקרא, שהניבה תוצאות הפוכות מאלה שקיווה להן ואף הפכה אותו לאבי ההיפותזה הביקורתית (שלא כשפינוזה והובס, שאמנם קדמו לו, אך לא הסיקו מסקנות שיטתיות מספקותיהם). הוא לא היה חוקר תנ"ך מקצועי, שכן התמחה ברפואה והיה פרופסור לאנטומיה.
In 1753 Jean Astruc printed (anonymously) Conjectures sur les mémoires originaux, dont il paraît que Moïse s'est servi pour composer le livre de la Genèse ("Conjectures on the original accounts of which it appears Moses availed himself in composing the Book of Genesis"). Astruc's motive was to refute Hobbes and Spinoza – "the sickness of the last century", as he called their work. To do this, he applied to Genesis the tools of literary analysis which scholars were already using with Classical texts such as the Iliad to sift variant traditions and arrive at the most authentic text. He began by identifying two markers which seemed to identify consistent variations, the use of "Elohim" or "YHWH" (Yahweh) as the name for God, and the appearance of duplicated stories, or doublets, such as the two accounts of the creation in the first and second chapters of Genesis and the two accounts of Sarah and a foreign king (Gen.12 and Gen.20). He assigned verses to ruled columns, the "Elohim" verses in one column, the "YHWH" verses in another, and the members of the doublets in their own columns beside these. The parallel columns thus constructed contained two long narratives, each dealing with the same incidents. Astruc suggested that these were the original documents used by Moses, and that Genesis as written by Moses had looked just like this, parallel accounts meant to be read separately. According to Astruc, a later editor had combined the columns into a single narrative, creating the confusions and repetitions noted by Hobbes and Spinoza.[33]
The tools adapted by Astruc for biblical source criticism were developed much further by subsequent scholars, most of them German. From 1780 onwards Johann Gottfried Eichhorn extended Astruc's analysis beyond Genesis to the entire Pentateuch, and by 1823 he had concluded that Moses had had no part in writing any of it. In 1805 Wilhelm de Wette concluded that Deuteronomy represented a third independent source. About 1822 Friedrich Bleek identified Joshua as a continuation of the Pentateuch via Deuteronomy, while others identified signs of the Deuteronomist in Judges, Samuel, and Kings. In 1853 Hermann Hupfeld suggested that the Elohist was really two sources and should be split, thus isolating the Priestly source; Hupfeld also emphasized the importance of the Redactor, or final editor, in producing the Torah from the four sources. Not all the Pentateuch was traced to these four sources: numerous smaller sections were identified, such as the Holiness Code contained in Leviticus 17 to 26.[34]

Scholars also attempted to identify the sequence and dates of the four sources, and to propose who might have produced them, and why. De Wette had concluded in 1805 that none of the Pentateuch was composed before the time of David; since Spinoza, D was connected with the priests of the Temple in Jerusalem during the reign of Josiah in 621 BC; beyond this, scholars argued variously for composition in the order PEJD, or EJDP, or JEDP: the subject was far from settled.[35]

חוקרי המקרא מוולהאוזן ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

[יוליוס ולהאוזן
בסוף המאה ה-19 סידר המלומד הגרמני יוּליוּס וֶלהַאוּזֶן את "תיאוריית המקורות" (או "התעודות") לתורה, על-פי כתיבתה בסדר זמן יחסי, והחלה פריחתה הענפה של ביקורת המקרא. לפי אסכולה זו, חובר המקרא ונערך מתוך ארבעה-חמישה מקורות שונים. ועל-ידי כך בעצם נפסלו לעדות סיפורי האבות, השִעבוד לממלכה המצרית, יציאת מצרים ולמעשה כל התורה כולה – נפסלה אחדותה הקנונית וקדמותה הכרונולוגית. השערותיו המדומות נבעו מקריאה מאולצת ומגמתית של התנ"ך, וזרהוּ חול בעיניהם של רבים וטובים.
אישים לבדיקה
  • יחזקאל קויפמן, משה ויינפלד ומשה דוד קאסוטו

תגובות הוגים דתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שד"ל, מחקרי היהדות, א-ב. (חלק א - על קהלת, קצת הערות קצרות על אבן עזרא ושפינוזה, חלק ב - על תורת משה, על ישעיה)
  • היסטוריון החרדי הרב יצחק אייזיק הלוי, מחבר הספר דורות הראשונים, הקדיש כרך מיוחד (יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים ו, ירושלים תרצ"ט) להפרכת דבריהם של בעלי ביקורת המקרא\
  • הרב דוד צבי הופמן, (מגדולי התורה שבאשכנז, חוקר המקרא והתלמוד, רקטור בית המדרש האורתודוקסי לרבנים בברלין (מאז 1899); 1843-1921), ראיות מכריעות נגד ולהויזן, תרגם מגרמנית: א' בארישנסקי, ירושלים תרפ"ח 1928. הוצ' מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ג.
מקורות לבדיקה

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מבוא למקרא, האו"פ (למשל: [1])
  • מלחמת הלוחות: ההגנה על המקרא במאה התשע־עשרה ופולמוס בבל והתנ״ך (עמ' 53)
  • בדמותו: רעיון השוויון מעזרא עד ניטשה (עמ' 147 ואילך)
  • מחדשי הברית הישנה: התמודדות חוכמת ישראל בגרמניה עם ביקורת המקרא (2006)
  • זאב לוי, הרמנויטיקה במחשבה היהודית בעת החדשה (2006) עמ' 179
  • W:Documentary hypothesis / תורת התעודות (הפנייה לערך ביקורת המקרא)
  • W:Biblical_criticism / ביקורת המקרא
  • W:Mosaic authorship
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:Rex~hewiki/מבוא_למקרא/תולדות_חקר_המקרא&oldid=29732757"