משתמש:Rachelfurman
מנהיגות בחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנהיגות בחינוך - מנהיגות חינוכית, מעצימה מונהגים ומטמיעה בהם ערכים בדרך כלל בתהליך שיעדו יהיה לטווח ארוך. הגדרת המנהיגות מדברת תמיד על המנהיג, בעל היכולת להניע אנשים לעבר מטרה משותפת; וזאת ללא שימוש במקור סמכות פורמאלי, כלומר ללא שום כפייה. בשונה ממנהיגויות שונות, לדוגמה, מנהיגות פוליטית או עסקית,מנהיגות חינוכית אינה שואפת להשיג כוח, ואינה רואה במונהגים אמצעי ליצירת רווחים חומריים. מנהיגות חינוכית שואפת בדרך כלל להשיג מטרות לטווח ארוך. המונהגים זוכים לרווח משום שמנהיגות חינוכית נוטעת ערכים במונהגים בדרך כלל בתהליך ארוך טווח. התפיסה של מנהיגות חינוכית שואפת להעצים את המונהגים, להראות להם את המסוגלות האישית, להגיע להישגים שהם לא חשבו שיוכלו להגיע אליהם. מנהיגות חינוכית היא מסע לטווח ארוך הדורש סבלנות רבה. מנהיגות חינוכית בעצם מכינה את האנשים, את המונהגים, לאתגרים שיעמדו בפניהם בעתיד ובכך הופכת גם אותם למנהיגים. הולכת וגדלה ההכרה בחשיבות המנהיגות החינוכית להצלחתו של בית הספר והשפעתה על איכות בתי הספר. תפקידה של המנהיגות החינוכית היא להוביל את המוסד החינוכי להצטיינות ולמימוש יעדיו. הוי ומיסקל - מגדירים את המנהיגות החינוכית כ"תהליך חברתי שבו חבר או כמה חברים בקבוצה או בארגון משפיעים על הפרשנות של אירועים חיצוניים ופנימיים, על בחירת המטרות או התפוקות הרצויות, על ארגון פעולות העבודה,יכולותיו ומידת הנעתו של הפרט, יחסי הכוח והאוריינטציות המשותפות לקבוצה" מנהיגות מוצגת כצד השני של המתרס בערך ניהול . מנהיגות, בשונה מ"ניהול", מעצבת, יוזמת, ועוסקת בפתירת בעיות ערכיות, נושאת חזון ומתמקדת ביצירת שינוי וחדשנות; מניעה אנשים לבצע משימות שהם שלא היו מבצעים ללא המנהיגות. המאפיינים הללו באים לידי ביטוי במנהיגות החינוכית במערכת החינוך.
מנהיגות מתגמלת בחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנהיגות מתגמלת חינוכית והשפעותיה על התהליך החינוכי - המורה משתמש בתמריצים ובגמולים תלויים על מנת להשיג את המטרות מהתלמידים.המורה גורם לתלמידים לשתף פעולה מתוך שיקולי כדאיות ולהגיע לרמת הביצוע הנדרשת. אך מנהיגות זו אינה מעודדת יצירתיות וחדשנות, ואינה גורמת למחויבות פנימית עמוקה בקרב התלמידים.
מנהיגות מעצבת/מתמירה בחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנהיגות מעצבת חינוכית והשפעותיה על התהליך החינוכי -במנהיגות זו המורה מגביר את המוטיבציה, המורל והביצועים של התלמידים. המנהיגות המעצבת היא מנהיגות רגשית. המורה פונה לרגשות התלמידים וקשוב לצורכיהם. בסגנון מנהיגות זו, המורה שואף לשנות את התלמידים ולגרום לשינוי ברגשותיהם, בערכיהם, במוסריותם, באמות המידה שלהם ובמטרותיהם, כדי שישאפו להשיג מטרות גבוהות יותר מן הצפוי.
מודלים מרכזיים של מנהיגות חינוכית על פי הספרות העכשווית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מודל המנהיגות הפדגוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מודל זה רואה בתהליכי ההוראה והלמידה המתרחשים בבית הספר את לב לבה של המנהיגות החינוכית. מנהל בית הספר הוא מי שאחראי לחזון הפדגוגי של בית ספרו, מדגיש הישגים לימודיים ומוודא שהמורים, ההורים והתלמידים מבינים את המטרות,עוסק ביעדים חינוכיים של בהס , בפיתוח תכניות לימודים, בקידום איכות ההוראה, בפיקוח ובקרה על עבודת המורים, בשמירה על זמן ההוראה ובמעקב תמידי אחר התקדמותם של התלמידים בלימודים. תכנון לימודים וניהול תהליכי ההוראה והלמידה הם עיקר פעיליות אלה הן שמיחחדות אותו ממנהלים של ארגונים אחרים. נקודה מענינת היא שמנהלים רבים מצהירים כי מנהיגות פדגוגית עומדת בראש סדר עדיפותם עם זאת ניתן לראות כי רבים מהם במיוחד בעידן הסטנדרטים והאחריותיות בחינוך, מקדישים את עיקר זמנם לטיפול בעניינים מנהליים ופחות לטיפול בעניינים הפדגוגיים.
מודל המנהיגות המוסרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
המודל מדבר על כך שערכים הם הגורם הבסיסי ביותר בתודעתו ובהתנהגותו של המנהיג החינוכי. . המנהיג החינוכי במודל זה מניח שערכים הם הגורם הבסיסי ביותר בתודעתם ובהתנהגותם של המורים והוויתם . עיקר מהותו של של מודל המנהיגות במנהל בית הספר בהיותו מנהיג מוסרי ועיסוקו בערכים ובמוסר. כן הוא מייחס חשיבות רבה להיבטים האתיים השונים של העבודה החינוכית ומעמיד במרכז העשייה והשיח הבית־ספריים כמו גם סוגיות של צדק חברתי, אפליה, מעמד, מגדר ודומיהם, על אף שהעיסוק בסוגיות היה רחוק מהמנהלים והמחנכים במשך שנים רבות .שכן, בחינוך הממלכתי נמנעו מהן במשך כדי "לשמור על ניטרליות" במערכת הבית ספרית. כיום המודל הזה עוסק בביקורת כלפי הנטייה להכשיר מנהלים ניטרליים מבחינה ערכית ולהימנע מהתחושה כי בית ספר מייצר סחורות במקום לטפח בני אדם שערכים עומדים בראש סדר עדיפותם. בעשורים האחרונים האיצו הוגי דעות ביקורתיים במנהלי בתי ספר להבין כי תרומתם רבה לשימור המבנה המעמדי של החברה ולקיומו של חוסר השוויון המאפיין אותה. מנהל שהוא מנהיג מוסרי מטפח ומפתח בקרב מוריו תודעה חברתית ורגישות לשונות הכלכלית־חברתית של התלמידים.
מנהיגות משתפת ומנהיגות מבזרת[עריכת קוד מקור | עריכה]
שני מודלים מנהיגותיים שלמראית עין נראים מנוגדים עם זאת משלימים- מנהיגות משתפת צמחה על רקע ההבנה והנסיון שהראה כי המשימות הרבות הנדרשות בימינו ממנהלי בתי ספר אינן יכולות להתבצע לולא שיתופם של מורים ובעלי תפקידים שונים. הוגי דעות התומכים בגישת המנהיגות המשתפת מדגישים את חשיבותן של קבלת החלטות קולגיאלית, או לכל הפחות מתן השפעה כלשהי בתהליך קבלת ההחלטות ליתר המורים בבית הספר. משמעות השיתוף הינה בוויתור של המנהל על מעט מסמכויותיו והעברתן לצוות ההוראה בבית הספר. יש אף התומכים בבניית של קהילות דמוקרטיות בבית הספר. מנהיגות מבוזרת, לעומתה, מעמיקה את הדמוקרטיזציה של בית הספר ומציעה לראות בכל מורה מנהיג בתחומו הנהנה ממנעד סמכויות נרחבות ועצמאי לחלוטין בהחלטותיו, אך גם אחראי לתוצאותיהן. מנהיגות מבוזרת הינה חיונית לדעת תומכי מודל זה, למטרת ניהול הארגון החינוכי הגדול בעידן של אינטנסיביות ניהולית. מנהלים המשלבים את המודלים השונים בעבודתם על פי בממצאי מחקרים שעסקו בהבנת מנהיגותם של מנהלי בתי ספר אפקטיביים ומצליחים במיוחד העלה שמנהלים מסוג זה מאופיינים במחויבות עצמית לפתור בעיות, בנוכחות גבוהה בשטח, בפיתוח צוות ניהולי, ביצירת תרבות של ציפיות גבוהות וסטנדרט גבוה לביצוע, בשימת דגש על התפתחות מקצועית של הצוות, בהתאמת בית הספר לחזון חינוכי מרכזי, בחיפוש אחר משאבים נוספים לבית ספרם ובמעורבות מרכזית בנושאים פדגוגיים מנהלים כמנהיגים מצליחים, הם אלה המאמצים מנהיגות פדגוגית, מוסרית, משתפת ומעצבת בבית הספר. במציאות הקיימת שבה מוצב נושא מנהיגות חינוכית יש חובה לשים לב להסגות שונות: ראשית, מנהיגות חינוכית, ותהיה האפקטיבית והמוצלחת ביותר אין ביכולתה לפתור את כל בעיותיה של מערכת החינוך וכן אינה יכולה להוביל לפתרונות פלא במקום שגורמים רבים וחזקים מונעים פתרונות. שנית, מנהיג אינו יכול להיות אפקטיבי כאשר הוא נוטש את מושג ה"ניהול"; בית הספר זקוק אמנם למנהיג המציב חזון ונוסך מרוחו ומניסיונו על הצוות, אך גם זקוק למנהיג בעל יכולת לנהל עובדים, לתאם, לתכנן ולהעמיק עד לפרטים הקטנים ביותר. ידוע כי ארגונים המונהגים בידי "מנהיגים" בלבד מאבדים בתוך זמן קצר את הארגון והסדר הנחוץ לתפקוד ארגוני אפקטיבי. ולהפך, ארגונים המונהגים בידי "מנהלים" בלבד הם מחוסרי חזון ושליחות עתידית ועלולים לקפוא במקומם.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסי יאשי , [מנהיגות מעצבת או מנהיגות מתגמלת?], אורט http://aviv.ort.org.il/Apps/WW/page.aspx?ws=ae466ecb-cf97-419c-b96d-7ad1af8f9ad1&page=cd3ea023-0f2d-4daf-8a06-db2b32d43ea7&fol=bd23161f-4329-4bcc-81ba-3cdc56a2b98e&box=6acbba84-9e9f-4be7-bc9a-1b1b03430bc5&_pstate=item&_item=d7a37cde-a840-4952-93a3-6b4738c484e6
משרד החינוך המנהל למדע וטכנולוגיה, מגמת ניהול עסקי, פרק 2, מנהיגות https://meyda.education.gov.il/files/MadaTech/NihulTaasiaYazamut/nihulesky/heshbonaut/2020/perek2manhigut.pdf
מודלים של מנהיגות חינוכית
https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Index/Chapter.aspx?nBookID=103433397&nTocEntryID=103434931
בביליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
3 McGraw: York New.), ed 7th (practice and, research, Theory: administration Educational. 2005., G.C, Miskel., & K.W, Hoy־Hill. (1)
Publishing Chapman Paul: London, leadership school Understanding. 2004., D, Weindling., & P, E