משתמש:Orwell1/ארגז חול/חקלאות בישראל

גדיד תמרים בישראל

המונח חקלאות בישראל, מתייחס לענפי החקלאות השונים, הנהוגים, ושהיו נהוגים בארץ ישראל, למן תחילת ההיסטוריה, ועד ימינו. חשיבות מרובה ניתנה לחקלאות בישראל, לאחר קום המדינה, כאשר מוסדות המדינה ראו בחקלאות ערך עליון.

היסטוריה

עקב ייחודה הטופוגרפי, (שפע של אור השמש, משקעים ומי תהום רבים, ושינויי אקלים משמעותיים, במרחקים קטנים זה מזה) הפכה ארץ ישראל לאחד האזורים הראשונים בעולם בהן הופיעה חקלאות. בארץ ישראל למד האדם לראשונה להפוך צמחי בר לגידולי תרבות, כמו החיטה בסביבות 8000 לפני הספירה, ועץ הזית בסביבות 4000 לפני הספירה.

ממצאים קדומים יותר ממערה בכרמל השייכים לתקופת האבן התיכונה, בה האדם החל עובר בהדרגה מחברות נוודיות של ציידים-לקטים לחברות חקלאיות נייחות, משמשים ככל הנראה עדות לראשית החקלאות בארץ. במערה נמצאו חרמשים, שלהבם עשוי מצור וידיותיהם משנהב, מהם ניתן ללמוד כי האנשים שהשתמשו בהם גם זרעו את התבואה שקצרו, יש סברה שהגידולים בתקופה קדם-היסטורית זו, היו חיטת בר (חד-גרגירית) ושעורת בר.

בארץ ישראל נמצאו מאות אתרים מהתקופה הכלקוליתית (4500 עד 3300 לפנה"ס), בעלי אופי חקלאי, שהתבססו על גידול חיטה שעורה וקטניות.

עד המאה ה-12 לפני הספירה, סוף תקופת הברונזה המאוחרת, גרו בשטחי ארץ ישראל כנענים בעלי תרבות פגנית, שעסקו בגידול עצי פרי, צאן ובקר, דיג, חיטה ושעורה.