משתמש:Oronbb/איסקנדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:טיל

פרמטרים [ משקל הטיל, יעוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

איסקנדר (Stone)
מידע בסיסי
ארץ ייצור רוסיהרוסיה רוסיה
יצרן

Votkinsk Plant State Production Association (Votkinsk) - טילים Production (Volgograd) - המרכיב הקרקעי

KBM (Kolomna) - מפתח המערכת
פעילות מבצעית 2008
פלטפורמת שיגור משגר קרקעי נייד
מאפיינים כלליים
הנעה מנוע דלק מוצק
ממדים
אורך 7.3 מטר
קוטר 92 ס"מ
ביצועים
מהירות 5-6 מאך
טווח 500 ק"מ (280 בדגם הייצוא)
גובה טיסה ~50 ק"מ
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי 480-700 ק"ג
מרעום מגוון
הנחיה התאמת תמונות

איסקנדר הוא טיל בליסטי לטווח 500 ק"מ (280 בדגם היצוא). האיסקנדר מונע בדלק מוצק, מדויק ביותר ובעל מגוון ראשים קרביים, כולל יכולת לשאת נשק גרעיני. טיל האיסקנדר נמצא בפרישה מבצעית רחבה ברוסיה וככל הנראה, נעשה בו שימוש מבצעי במהלך המלחמה בגיאורגיה.

רוסיה איימה שתפרוס טיל "איסקנדר" למובלעת שלה לחוף הים הבלטי, קליניגרד, כתגובה לפרישה של מערכות הגנה אקטיבית אמריקאיות לפולין ורומניה.לפי דיווחים שונים בגרמניה וברוסיה, המערכות נפרשו בפועל בדצמבר 2013[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה"איסקנדר" הוא המערכת השנייה שנועדה להחליף את טילי ה"סקאד". המערכת הראשונה נקראה "אוקה" ואולם רוסיה נאלצה לנטוס את תוכנית ה"אוקה" על רקע ה"הסכם פירוק נשק גרעיני לטווח בינוני", הסכם ה-INF, שאסר ייצור מערכות נשק לטווחים של 500 עד 1500 ק"מ.

תאור מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיל ה"אסקנדר" הוא טיל בליסטי המונע ע"י מנוע רקטי, בעל דלק מוצק. לטיל יש שלב מונע יחיד והוא לא מפריד את הראש הקרבי מהמנוע. הטיל נישא באמצעות משגר נייד בעל עבירות טובה מאוד שנושא שני טילים על כל משגר. לטיל יש יכולת פגיעה מדויקת שנשענת על צרוף של הנחייה באמצעות מערכת ניווט אינרציאלית, מערכת ניווט לווינית ו/או מערכת להתאמת תמונות. דיוק הפגיעה מוערך כ 5-7 מטר.

בקרת הטיל מבוססת על "בקרת הטיית דחף" בשלב השיגור (בדומה לסקאד) ואח"כ על ניהוג באמצעות משטחים, מכיוון שהטיל נשאר באטמוספירה לכל אורך המעוף. הטיל עושה "מסלול שטוח", כדי להישאר כל הזמן בתוך האטמוספירה ויש לו יכולת לפזר פתיונות ודמאים ואפילו לתמרן. הטיל נבנה, במידה רבה, כדי להתמודד עם מערכות הגנה אקטיביות מערביות ובכללן טיל הפטריוט ובין השאר, יש לו יכולת לתמרן בסדר גדול של 30g ולעצב את מסלול הטיסה כך שהפגיעה במטרה תהיה כאשר הוא צולל באנך.

ניתן לעדכן לטיל מטרה, באמצעות תקשורת מוצפנת, תוך כדי מעוף מה שמקנה לו יכולת להחליף מטרות ולפי מקורות מסוימים, גם לפגוע במטרות נעות.

לטיל יש יכולת לשאת ראש קרבי מצררי, חומרנפץ אחוד, ראש קרבי לחדירה, דלק אוויר או ראש קרבי-גרעיני, טקטי.

מכיוון שהטיל מונע בדלק מוצק, זמן ההיערכות לשיגור קצר[2] (דקות בודדות מעצירה)[3], ניתן לשגר את הטיל השני מאותו משגר תוך כדקה כאשר לכל טיל יש מטרה אחרת.

פרישה וניסיון מבצעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המלחמה של רוסיה נגד גיאורגיה, ככל הנראה, נעשה שימוש בטילי "איסקנדר" לפחות בשני מקרים שונים. בין השאר, אחד מהטילים פגע בעיתונאי הישראלי צדוק יחזקאלי[4] ושני עיתונאים הולנדיים שהיו איתו ואחד מהם נהרג. הקביעה שמדובר ב"איסקנדר" הייתה קביעה רשמית של רשויות החוק ההולנדיות. ציטטות מאמצעי התקשורת הרוסיים מופיעות גם במאמר שהתפרסם ב 2012, מאת האוניברסיטה הפינית לביטחון לאומי[5]

נכון ל 2014, ככל הידוע, הטילים נמצאים בפרישה רחבה ברוסיה, ככל הנראה נפרשו גם לארמניה [6]ולפי מקורות מסוימים, גם לקליניגרד וסוריה.

ייעוד המערכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פגיעה במקורות אש של האויב כמו למשל משגרי רקטות, סוללות ארטילריות וכיו"ב.
  • פגיעה בשדות תעופה וטילי קרקע-אוויר.
  • פגיעה במטוסים ומסוקים, בשדות תעופה, לפני שהמריאו.
  • פגיעה במרכזי שליטה ובקרה.
  • פגיעה בשטחי היערכות.
  • פגיעה בתשתיות אזרחיות קריטיות.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]