משתמש:Odonian/מגרש משחקים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פה יש דברים שהתחלתי לעשות


כלכלה חופשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלה חופשית הנה שיטה כלכלית-חברתית שנפוצה בחברות רבות ובתקופות רבות במהלך ההיסטוריה, המתבססת על קומודיפיקציה (מיסחור): הפיכת תוצרי פעילות אנושית (כדוגמת רהיט המיוצר על ידי נגר, הצגה שהיא תוצר פעילותם של האמנים וכו') לסחורות. לסחורה שתי משמעויות:

  1. סחורה ניתנת לכימות: ניתן לקבוע את ערכה כשקול לסכום כסף שהוא מחירה. בזכות עיקרון הכימות, ועיקרון התועלת (לעיל), החברה הקפיטליסטית נעשית ייחודית באופייה החישובי-רציונלי מבחינה כלכלית.
  2. כל סחורה היא קניינו של בעל הסחורה, היכול לעשות בה כרצונה במסגרת חוקי החברה. בעל הסחורה יכול לעצב את הסחורה לפי רצונו, לעשות בה כל שימוש בו ירצה (כולל שימוש הפוגם בה), ולהעביר אותה לכל פרט אחר בחברה.

קומודיפיקציה עשויה להקיים בתחומים רבים של החיים האנושיים, בהתאם למבנה החברה.
הסחורות הפשוטות והמקובלות ביותר הינן אובייקטים חומריים (מכשירי חשמל, מזון, מבנים וכו'), אך ניתן לדבר גם על קומודיפיקציה של שירותים חומריים (תספורת, עיסוי וכו'), ושל אומנות (תיאטרון, ציור וכו'). בנוסף קיימת קומודיפיקציה של משאבי הטבע (יצורים חיים, מים, מרחב ובייחוד קרקע), וכן קומודיפיקציה של יחסי אנוש מסוגים שונים (כדוגמת חינוך, רפואה, ואף אהבה בין בני זוג). סוג אחר של קומודיפיקציה הוא בתחום המידע והיכולות האנושיות (מוסדות אקדמאיים, הכשרה מקצועית, ספרות מקצועית ועוד).

יש להבדיל בין סחורה המשמשת את האדם באופן ישיר (בית, מזון למשל) לבין סחורה המסייעת בידי האדם להגדלת רווחיו (מפעל, תואר אקדמאי, קרקע חקלאית וכו').

עיקרון חשוב של מבנה הכלכלה החופשית הוא באפשרות לסחור בסחורות: להחליפן תמורת המחיר שנקבע עבורן. אפשרות זו יוצרת מבנה של שוק חופשי יחסית מהגבלות לא-כלכליות, בה מעבר מתמיד של סחורות וכסף בין גורמי החברה.

שוק חופשי מקיים את הכללים הבאים:

  1. מספר רב של יצרנים וצרכנים, שכל אחד מהם "קטן מספיק" מבחינת הכמות שהם מוכרים/קונים בשוק, כך שלאף אחד מהם, כפרט בודד, אין השפעה על מחיר המוצר בשוק.
  2. אין התערבות ממשלתית.
  3. אין התארגנויות של יצרנים ו/או צרכנים.
  4. מידע מלא-כל יצרן וצרכן יודע את מחיר המוצר בשוק.

ההבחנה בין גורמי החברה השונים מבוססת על מספר חלוקות חברתיות. חלוקות אלו מוחלטות, אך פרט או ארגון מסוים יכול לחלק את פעילותו כך שיכיל גורמים שונים בכל חלוקה.

  • חלוקה בין יצרנים (המייצרים סחורה שלא על מנת לעשות בה שימוש עצמי, אלא על מנת למכור אותה תמורת מחירה), צרכנים (הקונים בעזרת ממונם את הסחורות על מנת להשתמש בהן) וסוחרים (הקונים סחורות מהיצרנים ומוכרים אותן לצרכנים, על מנת לזכות ברווח, שהוא ההפרש בין המחירים)
  • חלוקה בין שכירים, עבורם מקיימת קומודיפיקציה של עבודתם (השכיר מוכר את זמנו תמורת מחירו הנקבע בשוק), לבין מעסיקים, הקונים את זמן עבודתם של השכירים על מנת להגדיל רווחיהם.
  • הכלכלה החופשית מחולקת למעמדות שונים, שמגדירם הראשוני הוא הכלכלי. הפרטים בכלכלת השוק מדורגים על פי אומדן של שווי הסחורה שבידיהם, ויכולתם לזכות ברווח.

הכלכלה החופשית יוצרת כוחות חברתיים נוספים, המכונים היצע וביקוש.

  • הביקוש הינו הצורך של קהל הצרכנים בסחורה מסוג מסוים, והיכולת הכלכלית העומדת לרשותו על מנת לקנות סחורות אלו.
  • היצע הינו היכולת של היצרנים לספק סחורה מסוג מסוים, והגמול הכספי לו הם זקוקים על מנת להגדיל את רווחיהם.

ההיצע והביקוש הם הכוחות העיקריים הקובעים את מחיר הסחורות, ומשפיעים באופן ישיר על עיצוב החברה בפאן המבני שלה. כוחות אלו מבוססים על שאיפתו של כל פרט לשפר את צריכתו, על ידי צריכת מוצרים מסוימים ועל ידי הגדלת רווחיו.

הכלכלה החופשית המודרנית מכילה מאפיינים ייחודיים ההופכים אותה לקפיטליזם, או כלכלת שוק.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]