משתמש:Nimroddaniel 1970/איגוד בודקי הפוליגרף בישראל

איגוד בודקי הפוליגרף בישראל (א.פ.י) היא עמותה פרטית, וולונטרית המאגדת בודקי פוליגרף מהמגזר הממלכתי והפרטי ומטרתה לקדם את מקצוע הפוליגרף, להנהיג כללי אתיקה, ולהגדיר אמות מידה מקצועיות מחמירות. בין תפקידי האיגוד, לפקח על תקינות פעילות הבודקים באמצעות ועדות ביקורת ומשמעת, ולספק לבודקים עדכונים מקצועיים שוטפים ותקופתיים. האיגוד מהווה חטיבה לאיגוד בודקי הפוליגרף האמריקאי (APA)

היסטוריה

ב 6 בדצמבר 1988 נערך כנס ייסוד איגוד בודקי הפוליגרף בישראל, במעמד זה הוכרז על הקמת האיגוד שהוא תולדה של חבירה של מספר בודקי פוליגרף יוצאי מערכת הביטחון הישראלית לרבות משטרת ישראל, שראו את הנחיצות המקצועית והאתית בהקמת איגוד למען המקצוע, ומתוך חתירה לקדם רגולציה בתחום.

בשנים שקדמו לייסוד האיגוד התפתח תחום הפוליגרף במדינת ישראל, כך שמלבד בדיקות פוליגרף שבוצעו במסגרות ממלכתיות נפתחו מכוני פוליגרף רבים, חלקם עצמאיים וחלקם שולבו במשרדי חקירות פרטיות. רבים מבודקי הפוליגרף נמצאו כבעלי השכלה, הכשרה וניסיון מתאים לעיסוק בתחום הרגיש אך נמצאו גם כאלו שלא עמדו בסטנדרטים לעסוק בתחום הפוליגרף, תחום הטומן בחובו אחריות מקצועית כבדה.

לאור ההתפתחות והצמיחה המהירה של ענף הפוליגרף בישראל עלה חשש כי התפתחות זו תלווה בחוסר מודעות של הגורמים הנזקקים לשירות באשר לסטנדרטים הנדרשים לעוסקים במקצוע. מאחר שכבר בשנת 1981 הוגשו המלצות ועדה באשר לרישוי לעוסקים בתחום והנושא לא קודם מצד הרשויות פעלו המייסדים לאור הצורך והאחריות להקים את האיגוד מתוך שתי מטרות עיקריות:

1. לקבוע ולהנהיג כללי אתיקה מקצועית ולהבטיח את קיומם ושמירתם על ידי בודקי הפוליגרף.
2. לפעול להסדרתו החוקית של העיסוק בפוליגרף ולעיגון כללי העיסוק והאתיקה המקצועית בחוקי המדינה.

במהלך כנס הייסוד קבעו מקימי האיגוד תנאים בסיסיים לקבלת בודקי פוליגרף כחברי איגוד. תנאים אלו היו מבוססים בעיקרם על המלצות הוועדה לעניין פוליגרף בראשות שופט בית המשפט העליון י' כהן כפי שהוגשו לשר המשפטים עם תיקונים מסויימים. מייסדי האיגוד קבעו כללים להשכלה, הכשרה, ניסיון מקצועי (תקופת התמחות) בדיקה מקצועית בידע ומומחיות בעריכת בדיקות פוליגרף ובדיקה שאין כל מניעה של וועד האיגוד לצרף בודק פוליגרף לאיגוד מטעמים של ביטחון הציבור או מטעמים של עברו של הבודק והתנהגותו.

בראשית דרכו מנה איגוד בודקי הפוליגרף בישראל 21 חברים יוצאי מערכת הביטחון, משטרת ישראל והסקטור הפרטי, הרשימה לא כללה בודקי פוליגרף ממשרד הביטחון מטעמי ביטחון שדה.

מייסדי האיגוד קבעו 31 כללי אתיקה מחייבים לכל חברי האיגוד.

פעילות האיגוד והכנסת למען הסדרה חוקית

אחת המטרות שלשמו הוקם איגוד בודקי הפוליגרף בישראל היא לפעול להסדרתו החוקית של העיסוק בפוליגרף ולעיגון כללי העיסוק והאתיקה המקצועית בחוקי המדינה. כבר מראשית הקמת האיגוד פעלו חבריו לקידום חוק רישוי בתחום אך גם שזה עלה מעת לעת בוועדות הכנסת לא צלח את הצבעות ועדות הכנסת וירד מסדר היום. בשנת 1979 מינה שר המשפטים דאז שמואל תמיר ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון יצחק כהן לדון בנושא הפוליגרף, בין מסקנות הועדה נקבע כי יש צורך בחקיקת חוק רישוי בודקי פוליגרף ואף הוכנה טיוטה להצעת חוק רישוי. בשנת 1991 הוקמה ועדה נוספת בראשותו של חבר הכנסת מיכאל איתן לבחינת נושא חוק הרישוי לעוסקים בפוליגרף, גם ועדה זו המליצה על רישוי ופיקוח על העוסקים בתחום הפוליגרף אך גם הצעה זו נדחתה לאחר כשנה מתוך רצון שלא להגביל את חופש העיסוק. בכנסת הארבע עשרה הוגשו הצעות חוק לרישוי על ידי חבר הכנסת חיים דיין וכן על ידי חבר הכנסת גדעון עזרא. בכנסת החמש עשרה הגיש חבר הכנסת גדעון עזרא הצעה נוספת, בכנסת השש עשרה הוגשו הצעות חוק בנושא הפוליגרף על ידי חברי הכנסת אהוד רצאבי, אהוד יתום, מיכאל איתן ושאול יהלום, כל ההצעות נדחו. במהלך כהונתה של הכנסת השבע עשרה נערך ניסיון נוסף בו נפגש יו"ר האיגוד דאז מרדכי (מורדי) גזית עם מספר חברי כנסת שגיבשו טיוטת חוק נוספת לרישוי בתחום הפוליגרף אך גם הצעה זו ירדה מסדר היום טרם העברת החוק. מצד אחד טענו חברי הכנסת שהתנגדו לחוק הרישוי כי מעבר לחופש העיסוק ישנם בארץ מיעוט של בודקי פוליגרף ומאידך ניסו נציגי האיגוד לשכנע כי למרות מיעוט הבודקים, אלו עורכים עשרות אלפי בדיקות פוליגרף בשנה והעדר רישוי או רגולציה בתחום עלולה לגרום נזק הן לנבדקים והן לצרכני המבדקים. מעבר לכך טענו נציגי האיגוד כי במדינות רבות בעולם קיימת רגולציה בתחום כך למשל בארה"ב שם ישנם חוקים בהבדל בין מדינה למדינה ובמרבית המדינות בודקי פוליגרף נדרשים לעמוד במבחנים על מנת לקבל רישיון כדי לעבוד כבודקי פוליגרף ובדיקות הפוליגרף קבילות בחלק מהמדינות הן במשפט הפלילי והן המשפט האזרחי. בנוסף טענו חברי האיגוד כי בארץ בדיקת הפוליגרף קבילה במשפט האזרחי ובבתי דין רבניים בהסכמת שני הצדדים למרות שאינן קבילות כראיה בהליך הפלילי, למעט סייגים מסוימים, כך שרגולציה וחקיקה בתחום מתחייבת. נכון ל 2019 אין בישראל רגולציה או חקיקה בתחום.

פעילות האיגוד

איגוד בודקי הפוליגרף בישראל מבצע ומנהל פעילות קבועה ומתמשכת להעשרת הידע המקצועי של חברי האיגוד באמצעות הרצאות מומחים, סדנאות והשתלמויות מקצועיות המוכרות על ידי איגוד הפוליגרף האמריקאי.

מאחר שנדרש מהבודקים החברים באיגוד כללי אתיקה ורמה מקצועית גבוהה, מתקיימים דיונים בנושאים מקצועיים ואתים לשיפור פעילות חברי האיגוד.

נכון ל-2019, מונה האיגוד כ-90 חברים ורשימת החברים המפורסמת באתר האיגוד איננה כוללת את הבודקים מהגופים הממלכתיים מטעמי ביטחון שדה.

מקצועיות חברי האיגוד

מאחר ורבים מחברי האיגוד עוסקים במקצוע הפוליגרף באופן עצמאי, ישנה חשיבות מרובה לעדכונים מקצועיים שוטפים והתכנסות לצורך העברת תכנים מקצועיים שישמרו את כלל חברי האיגוד ברמה מקצועית נאותה. חברי האיגוד מתכנסים לפחות פעם בשנה לכנס בו מועברות לבודקים הרצאות מקצועיות, לעיתים גם של מומחים מתחום הפוליגרף מרחבי העולם. בנוסף, החברים באיגוד וועד האיגוד מעדכנים באופן שוטף בהתפתחויות מקצועיות או במחקרים מתחום הפוליגרף ומביאים מידע עדכני ומקצועי לכלל חברי האיגוד.

אתיקה, בקרה ומשמעת

כללי האתיקה באיגוד בודקי הפוליגרף בישראל כוללים 48 סעיפי אתיקה המסדירים את ההתנהלות המקצועית של החברים בו בביצוע בדיקות הפוליגרף, התנהלות מול נבדקים, היחסים המקצועיים בין הבודקים והמחויבות של הבודקים אל מול האיגוד. על כלל הבודקים החברים באיגוד לעמוד בכללים אלו כחלק מחברותם באיגוד. על מנת לפקח שחברי האיגוד פועלים על פי כללי האתיקה המחמירים, פועלת באיגוד ועדת הביקורת הכוללת 3 חברי איגוד האמונה בין היתר על פיקוח ובקרה שאכן הכללים נאכפים כנדרש. במקרה בו חבר איגוד אינו עומד בכללי האתיקה או שהוגשה כנגדו תלונה לוועד האיגוד, מועברת התלונה לועדת המשמעת של האיגוד בה 9 חברי איגוד הבודקים ודנים בתלונה ומקבלים החלטות, אם ובמידה והתלונה נמצאה מוצדקת הענישה יכולה לנוע מאזהרה ועד השהייה או במקרים חמורים הרחקה של חבר מהאיגוד.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של Nimroddaniel 1970/איגוד בודקי הפוליגרף בישראל

הערות שוליים

1. פרוטוקול ישיבת הכנסת החמש עשרה פרטוקול המליאה (עמ' 145)

קטגוריה:איגודים בישראל