משתמש:Netan'el/טיוטות/מדיניות סימוכין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כל מילה במרחב הערכים של ויקיפדיה צריכה להיות מבוססת על מקור מחוץ לויקיפדיה; ויקיפדיה איננה במה לפרסום מחקר מקורי.
  • אין פירוש הדבר שהמקור חייב להופיע בסמוך למשפט או בגוף הערך. יש מצבים שזה רצוי ואפילו הכרחי ויש מצבים שזה מיותר ואפילו מפריע.
  • המקורות נחוצים לשתי מטרות:
    1. עבור העורכים - כדי לבדוק את נכונותו של פרט מידע, לוודא שהוא מנוסח באופן מדויק, להרחיב במידת הצורך וכיוצא בזה.
    2. עבור הקוראים - המעוניינים להמשיך בעיון בנושא, להתרשם מהחומר במקורו ולמצוא מידע נוסף; התפיסה היא שוויקיפדיה איננה נקודת הסיום של חיפוש אחר מידע, אלא נקודת הפתיחה שלו.
    שתי המטרות הללו לא תמיד חופפות, ועשויים להיות ביניהם הבדלים בפרטים כגון אופן הצגת המקורות ומידת הפירוט.
  • חלקים מהמדיניות להלן הם חוקים מחייבים, וחלקים אחרים הם קווים מנחים והמלצות. הניסוח של כל סעיף מלמד לאיזו קטגוריה יש לשייך אותו.

איכות המקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כל המידע המופיע במרחב הערכים בוויקיפדיה צריך להיות מבוסס על מקורות מחוץ לוויקיפדיה (כולל ויקיפדיות בשפות אחרות)
  • מקור צריך להיות בר סמכא (reliable) וניתן לאישוש (verifiable).
    • בר סמכא: מקובל על העוסקים בתחום כמקור אמין. במידת האפשר משתמשי ויקיפדיה לא יקבעו בעצמם אם מקור הוא אמין או שאינו אמין; אם יש ספק בשאלת מעמדו של מקור, הם יסתמכו על חוות דעת (גלויות ונגישות) של מומחים העוסקים בנושא זה שפורסמו בעבר (לא שנכתבו במיוחד לצורך הדיון בוויקיפדיה).
    • המקורות הבאים אינם בני סמכא:
      • מחקר של מי שאינו חוקר מוכר בתחום
      • מחקר מקורי, כלומר מחקר או טענה שלא פורסמו בציבור
      • מידע שפורסם על ידי נשוא הערך או מי מטעמו (חומר יחצ"ני וכדומה), אך ניתן כמובן להביא מידע כזה במסגרת ציטוט (ישיר או עקיף) במקום שזה מתאים. (ראו גם ויקיפדיה:אוטוביוגרפיה).
      • מידע המיועד במובהק להשמיץ או לפגוע בנשוא הערך, ואין לו תמיכה ממקורות בני סמכא אחרים.
    • הסתייגות: מותר להשתמש במקור שאיננו בר סמכא כל עוד מתקיימים התנאים הבאים: מובהרת לקורא במפורש או במשתמע הבעיה באמינותו; לא קיים מקור בר סמכא שיש בו אותו מידע, והמידע הזה מוסיף תוכן חשוב לערך; לא קיימים מקורות בני סמכא הסותרים את תוכנו; הערך לא מבוסס כולו או רובו על המקור שאיננו בר סמכא.
    • ניתן לאישוש: מקור שכל אדם יכול לעיין בו ולוודא את הכתוב בו.
    • המקורות הבאים אינם ניתנים לאישוש, ואין להשתמש בהם:
      • התרשמות אישית, ידע אישי או משפחתי שאינם בכתובים, וכן ריאיון אישי שלא פורסם.
      • חומר מסווג מסיבות בטחוניות או אחרות.
      • מידע השמור באוסף פרטי, בספרייה פרטית או במאגר מידע שאינו פתוח לציבור.
      • מידע הנגיש רק לבעלי תכונות או כישורים מיוחדים, לרבות מידע שהתקבל בדרכים על טבעיות או חוץ טבעיות (נבואה, סיאנס וכיוצא בזה).
      • חומר הכתוב בשפה נדירה, שאין תרגום שלו לשפה מוכרת. לעניין זה "שפה נדירה" - שאין לפחות שני ויקיפדים המבינים אותה.
  • יש צורך במקור לא רק לעובדות, אלא גם לקישורים סיבתיים בין עובדות (בעקבות א', קרה ב' - יש צורך במקור לא רק לא' ולב' אלא גם לטענה שב' הוא תוצאה של א'), לתיאורים כמותיים (מקצת החוקרים סבורים ג' - יש להביא מקור לכך שהסוברים ג' הם אכן מקצת החוקרים) וכיוצא בזה.
  • הערכות סובייקטיביות (למשל, על איכותה של יצירה או של יוצר) רצוי להביא בשם אומרן ועם ציון מקור בגוף הערך. אם ההערכה משותפת לרבים, יש להציג אותה בייחוס המתאים ("רוב מבקרי שירתו של ביאליק סבורים...") ויש צורך במקור לייחוס זה (אם כי לא בהכרח בגוף הערך).
  • רצוי ככל האפשר להסתמך על מקורות משניים (מחקרים, סקירות, כתבות) ולא על מקורות ראשוניים (מסמכים, ציטוטים). בדרך כלל יש להעדיף מקורות אקדמיים על מקורות שאינם אקדמיים. בדרך כלל גם עדיף מקור אובייקטיבי על מקור מוטה, אם כי אין לשלול אפשרות שמקור מוטה לעמדה כלשהי יהיה אמין לגמרי לגבי העובדות.
  • אי הסכמה בין עורכים לגבי משקלו ואמינותו של מקור תידון בדף השיחה כמקובל.

ציון המקורות בגוף הערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בדרך כלל אין צורך בציון מקור לכל עובדה בערך, בפרט לא בעובדות המוסכמות על כלל העוסקים בתחום.
  • רצוי מאוד להציג בסוף הערך רשימה לא ארוכה (יחסית לערך עצמו) של מקורות הסוקרים את נשוא הערך ובהם ניתן למצוא את המקור לכל עובדה בערך.
  • "ציון מקור בגוף הערך" משמעו: באמצע הטקסט העיקרי של הערך, מיד לאחר המידע שזהו המקור שלו, בסוגריים או באמצעות הפניה להערת שוליים; או לחילופין, לפני המידע: "בספרו 'כוכב הגאולה' (עמ' 319), טוען רוזנצוויג כי...".
  • חובה לציין מקור בגוף הערך:
    • בעובדה שיש בה פגיעה בשמו הטוב או בפרטיותו של אדם (ראו גם להלן)
  • רצוי לציין מקור:
    • בעובדה שאיננה ידועה או מפורסמת
    • בעובדה שאיננה מקובלת על הכלל, כלומר שיש מיעוט לא מבוטל של העוסקים בתחום החולקים עליה.
    • לאחר ציטוט ישיר
  • הערה: יש להבחין בין ציון מקור לבין ייחוס אמירה לאומרה. מדיניות זו עוסקת בראשון ולא באחרון.

תבנית "דרוש מקור"[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כל משתמש רשאי לבקש מקור לפרט המופיע בערך כלשהו, אם המקור איננו מצוין כבר בערך.
  • הבקשה תיעשה בדף השיחה, או על ידי הצבת תבנית {{מקור}} בגוף הערך, בסמוך לעובדה שבה דרוש המקור. אם יש הסכמה כללית על נכונות המידע, ורק דרושה הפניה למקור, עדיף להשתמש בדף השיחה ולא בתבנית; לעומת זאת, אם המידע חשוד כשגוי או לא מדויק - יש לשים את התבנית בגוף הערך.
  • את המקור ניתן להציג בדף השיחה, בתקציר העריכה או בגוף הערך. לאחר שהובא המקור - ניתן להסיר את התבנית מהערך.
  • לא הובא מקור לאחר כשבוע - מותר להסיר את העובדה מהערך; אפשר, אבל לא חובה, להעביר אותה לדף השיחה.
  • מקרה מיוחד: עובדה הפוגעת בשמו הטוב של אדם או בפרטיותו ואין לה מקור - אין לפעול לפי הנוהל לעיל, אלא יש להסירה מיד מן הערך עד להצגת מקור מתאים. יש להציג את המקור בגוף הערך, במקום המתאים.