משתמש:Meoraot HaYehudim/מאורעות היהודים
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
מהי "החברה האזרחית"?[עריכת קוד מקור | עריכה]
"החברה האזרחית" (נקראת גם "המגזר השלישי") היא רשת אדירת מיימדים ומסועפת של מלכ"רים (עמותות של "זכויות אדם ואזרח" ושל "צדק חברתי" כביכול "ללא כוונות רווח") הנשלטים ע"י מאות קרנות פילנתרופיות ברחבי העולם.
סך כל הארגונים הללו, מנותקים מן הממשלות ובעצם מהווים אלטרנטיבה עוקפת משטר, חוק ושלטון. במילים אחרות: מחתרת כלל עולמית המורכבת מהמוני סניפים, רשתות וזרועות. לכאורה, כל מה שהמדינה אינה מספקת לציבור אזרחיה, קרנות פיננסיות של נדבנים מספקות לאזרח, אך תוך כדי אספקת אותם שירותים לאזרח - מפעילי העמותות, הארגונים והזרועות של "החברה האזרחית", מחנכים את האזרח מחדש, בלשונם: "מבצעים שינוי חברתי".
במהלך העשורים האחרונים, משתלטות הקרנות המפעילות את "החברה האזרחית" על מנגנונים מדיניים, על משרדי הממשלה, על ועדות הכנסת והופכות יותר ויותר מעורבות במוקדי הכוח וקבלת ההחלטות, אם בתוך הצבא של המדינה, אם בשירות הלאומי, במוסדות האקדמיים, ברשות השופטת, המחוקקת והמבצעת. שני התחומים הראשונים שעליהם משתלטות אותן קרנות באמצעות ההון העומד לרשותן ובאמצעות פעיליהן, עמותותיהן וסוכניהן הם:
תחום החינוך (הפורמלי והבלתי פורמלי בכל חתכי הגיל) תחום התקשורת (המדיה על כל צורותיה) כך הופך תחום החינוך על מנגנוניו השונים למנגנון איימתני לחינוך מחדש ותחום התקשורת הופך למנגנון תעמולה. ההשלכות של שני אלה, הרות אסון, כבר מרגע תחילת חדירתן של הקרנות אליהם. החל מכתיבת תכניות לימודים בחוגי האקדמיה, החדרת מסרים מטעים, שכתוב ההיסטוריה, מגמתיות מכוונת מטרה וכלה בדיסאינפורמציה שמציפה את אזרחי המדינות השונות דרך צריכת המדיה שהפכה לתעמולה גרידא.
לאחר פעילות שקטה וממושכת של ארגוני "החברה האזרחית", כיבוש מוקדי הכוח והתברגות בכל המנגנונים, צבירת הכוח של ארגוני "החברה האזרחית" מאלצים את המדינה (ללא קשר לאיזו ממשלה מכהנת בפועל) להזדקק לארגוני "החברה האזרחית" ובעצם כך, נפגעת עצמאותה של המדינה.
כך מתאפשר מצב של השתלטות "החברה האזרחית" ראשית על תודעת הציבור הרחב (מה שבישראל כבר קרה) ובבוא היום, גם מתאפשרת השתלטות ריבונית. (באמצעות חקיקה למשל).
עקרון "החברה האזרחית" הוא נִדְבָּךְ עיקרי ומשמעותי של המשטר הקומוניסטי לסוגיו. ראשית, הוא מערער בקרב הציבור את כל רעיון מבנה המשטר המדיני כפי שאנו מכירים אותו (למשל: הרעלת הציבור נגד המדינה, נגד הממסד, נגד הפוליטיקה המוכרת והנהוגה בימינו, כמו למשל: קריאה לרפורמות, למהפכה, לשינוי חברתי, ריבוי מחאות, שביתות והפגנות, ליבוי יצרים, מרידות, ונדליזם).
לאחר שלב ערעור מבנה המשטר המדיני בקרב כלל ציבור האזרחים, משתלטת "החברה האזרחית" על כל מנגנוני המדינה באופן סיסטמתי (מערכתי כולל), עיקש וממושך וכאשר מזהה שהציבור בָּשֵׁל, כלומר, עבר שינוי תפיסה כולל, משליט מנגנון "החברה האזרחית" בשם הדמוקרטיה, משטר מסוג "אוכלוקרטיה", מה שנקרא בתאוריה הסוציאליסטית "הדיקטטורה של הפרולטריון". (יש ממשלה רק למראית עין, אך בפועל אין הנהגה, האוכלוסיה, היא השולטת. כולם מעורבים בכל, כל האג'נדות חודרות לכל המפלגות באמצעות סוכני השינוי של "החברה האזרחית", נוצר טשטוש זהות בכל המישורים, מחיקת ההנהגה והמנהיג או סירוסם, הכל מעורבב ומזכיר מעט מצב אנרכיסטי).
מה שגורם תוך זמן קצר יחסית לחוסר שליטה מוחלט בכל ענייני החיים כגון: חברה וכלכלה, תברואה, חינוך, בטחון, התיישבות וגבולות מדיניים וכיוצא באלה ומביא בהכרח ובאופן בלתי נמנע את ההמון המבולבל והשרוי במצוקה לצימאון קיומי ל"מנהיג חזק", לגבולות ברורים (אם פיזיים ואם מנטליים).
מתוך מצב כאוטי כזה, רק שלטון אבסולוטי, רודני, מסוגל לצוץ כאלטרנטיבה "שתושיע" את הציבור מן המצב חסר השליטה ואז, עפ"י תכניות מגֵירה המוכנות מראש (שתוכננו בקפידה במשך שנים ע"י ארגונים רבים השייכים לאו"ם וע"י מיליארדרים בעלי קרנות ענק עולמיות ובעלי שגעון גדלות), זורחת השֶמש ומעלה על נס "מושיע" פוטנציאלי ומבטיח, "שיעשה סדר" בבלגן.
באופן הזה בדיוק עלו כל הרודנים לשלטון: הקומוניסטים, הסוציאליסטים, הנציונל-סוציאליסטים, כל המשטרים הפשיסטיים על כל צורותיהם המעוותות וההרסניות. וכולם - כל סוגי המשטר הריכוזיים ללא יוצא מן הכלל, כולם נובעים ומייצגים את תפיסת העולם הנקראת "שמאל", על אף ששנות תעמולה רבות מאד גרמו לכולנו לחשוב שפשיזם = ימין.
ובכן, התפיסה הימנית היא ההיפך הגמור מהלאמה (בינאום) ומריכוזיוּת. תפיסת הימין תמיד מאמינה באלוקים ועל כן תופסת את המדינה *כִּכְלִי* לארגון ולהתנהלות תקינה של החברה ובשום אופן איננה "תחליף" לאלוקים ואין זה סותר את הכפיפות לחוקי המדינה. אין כל סתירה בין ניהול המדינה לבין האמונה או עבודת אלוקים. (בניגוד לתפיסות השמאל, שבהכרח מפרידות את אלוקים מהמדינה וזו הסיבה שהשמאל מתעקש לכנות זאת "הפרדת דת ממדינה", הראשון שהגה את הרעיון הזה היה ישו).
העולם בכלל ומדינת ישראל בפרט - שועטים בדיוק לכיוון הזה. ארגוני "החברה האזרחית" קיבלו את ההכשר לפעול בתחומי מדינת ישראל ובעצם כך להשתלט עליה (כלומר על אזרחיה, עלינו), לפני 36 שנים, יום לאחר חג העצמאות (ביום העצמאות המשרדים סגורים כידוע ולכן קרן פורד רשמה את העמותה שלה "שתי"ל," אצל רשם העמותות באופן מודע ומכוון ביום ו' אייר ה'תש"מ, 22.4.1980).
אזרחי מדינת ישראל מכל המגזרים והעדות, ללא יוצא מן הכלל, נתונים אם במודע או שלא במודע במצב של שינוי תפיסה, שינוי תודעה באמצעות עשרות אלפי מחנות לחינוך מחדש במשך 36 השנים האחרונות והמערכת המשומנת והממומנת של ארגוני "החברה האזרחית" רק מתייעלת ומשתכללת מיום ליום. גידלנו דורות בתוך מחנות לחינוך מחדש מבלי להיות מודעים לכך.
גם שימור הסכסוך היהודי-ערבי וגם החדרת מסתננים ועובדים זרים אל תחומי המדינה הם חלק מטשטוש/מחיקת הזהות הלאומית.
עלינו לעשות כל שביכולתנו, על מנת להיות מודעים לכך ולנסות לשחרר את התודעה מכבלי שטיפת המוח שכולנו, ללא יוצא מן הכלל עברנו במשך כמה עשורים. זה לא עניין של יום או יומיים, גם לא של שנה - שנתיים. אבל להסביר זאת, ללמוד כיצד הכיבוש הזה מתרחש בפועל, ליידע את כל מי שרק ניתן, להפיץ, להזהיר ובעיקר לעקוב צמוד ולנסות לקלוט את התמונה הכוללת המאד לא פשוטה הזו, זו התחלה וזו האחריות של כל אחד מאתנו.
בנוסף, עלינו להבין שחובתנו להגן על עצם הלגיטימציה להמשך קיום מדינה ולא להיסחף אחר הלחץ החברתי המאסיבי לשנאת המדינה ומוסדותיה. "החברה האזרחית" כתחליף למדינת הלאום אינו כפי שמציגים לנו אותו, הוא מוביל לדיקטטורה כלל עולמית. הצעד הראשון ההכרחי שיוכל לנטרל בפועל את השתלטות "החברה האזרחית" על מדינת הלאום שלנו, הוא, ניתוק איטי ואחראי מהזדקקות לכסף הזר המוזרם לכאן ע"י הפילנתרופים.