משתמש:Ku2k/טיוטה
ברגהיין (באנגלית:Berghain) הוא מועדון לילה מפורסם שנמצא בברלין בירת גרמניה, מקור שמו נקבע על פי שילוב שני הרובעים עליהם הוא נפרס קרויצברג ופרידריכסהיין בעיר[1], פיליפ שרבורן כתב בשנת 2007: "זהו כנראה בירת הטכנו העולמית" [2]. ועל פי המגזין הנחשב DJ Magazine[3] והניו יורק טיימס[4] נחשב למועדון הטוב בעולם (נכון לשנת 2009)
המבנה והעיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
המועדון ממוקם במבנה של תחנת כוח ישנה (הושכר מחברת החשמל ווטנפול (באנגלית: Vattenfall) בפרידריכסהיין שליד תחנת הרכבת Berlin Ostbahnhof לא רחוק מחומת ברלין
הבניין מתאפיין בממדים העצומים שלו, התקרה מגיעה לגבוה 18 מטר ומתהדר בתפוסה של 1500 מבלים, המועדון עוצב על ידי וולפגאנג טילמנס באופן מנימליסטי בקווים של פלדה ובטון.
בקומה הכניסה מיד אחרי הבדיקה הבטחונית והקופה ישנו חלל גדול עם פינת ישיבה ושמירת חפצים בתשלום, גרם מדרגות ברזל מוביל לקומה הראשונה - רחבת הריקודים המרכזית של הברגהיין, חדר מרכזי זה נקרא "קברנוס" (באנגלית: cavernous), בחלל זה לא ממוקמים ברים או גישה לשירותים מלבד משתנות בעמידה (גברים) שנמצאות בכל אחד מארבע הפינות של חלל החדר וחשופות לעיני כל. עד שנת 2010 החלל המרכזי כלל גם פינות ישיבה בצידי הרחבה בהן המבלים לעיתים מתערטלים ומבצעים מין גלוי לעיני כל.
משני צידי הרחבה המרכזית ניתן לעלות בגרמי מדרגות נוספים לקומה העליונה שבו ממוקמת רחבת ריקודים נוספת קטנה יותר ה"פנורמה בר" (באנגלית: Panorama Bar). במעברים שבין הקומות ובפנורמה בר ניתן למצוא מספר ברים וחדרי שירותים, באופן ניסתר בשביל שעוטף את הפנורמה בר נמצאים תאי התבודדות קטנים ללא דלת או וילון בהם ניתן למצוא בליינים נחים או עושים כל העולה על רוחם.
המקום מקושט בתצלומים וחלונות ענק מהם ניתן לראות את מזרח ברלין [1][2][5][6][7].
כל חדרי השירותים במבנה מיועדים לשני המינים, בחדרי השירותים כמו גם במבנה כולו לא ניתן למצוא מראות או חפצים מחזירי אור.
כל החדרים במבנה מוחשכים מאור לחלוטין (למבלים אין אפשרות לדעת אם בוקר, לילה, אור או חושך בחוץ) עד ליום שני בשעות הבוקר בו נפתחים תריסים חשמליים ענקיים הממוקמים בתקרת המבנה ומאפשרים לאור להכנס לאחר כשלושה ימים של מסיבה חשוכה ורצופה.[8]
כמו הרבה מועדונים בברלין, האירועים בברגהיין ארוכים מאוד, בסופי השבוע המועדון נפתח ביום שבת בערב ונסגר ביום שני בשעות הבוקר.[9]
בקומת המרתף, אליה הכניסה היא מצדו השמאלי החיצוני של הביניין, ממוקם מועדון נוסף בשם לברטורי (באנגלית: LAB.ORATORY) שהינו מועדון סקס לגברים בלבד ופועל בכל ימות השבוע.
ועם כל זאת רק חצי מהבנה בשימוש.
הסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הברגהיין הוא גלגולו של המועדון ה"אגדי" הקודם "אוסטגוט" (באנגלית: Ostgut) שפעל בשנים 1998 ועד 2003 [2][6][7] מועדון זה החל דרכו כמועדון מסיבות פטיש לגברים בלבד בשם "Snax", שהתקיימו במקומות שונים עד שמצאו בית הקבע במועדון "Ostgut". במהירות "Ostgut" נהיה לנקודת מוקד של הטכנו הברלינאי ועם הצלחתו החל לכבד כניסתם של כל המינים ומגדרים בכל האירועים מלבד אותם ערבים בהם התקיימו מסיבות ה "Snax" (שש עד שמונה פעמים בשנה). ה "Ostgut" נסגר ב 6 ינואר 2003 באירוע פרידה שערך 30 שעות, ומחסן הרכבת בו שכן המועדון נהרס לאחר מכן.
אותם חברי ההפקה פתחו את המועדון בשמו החדש "ברגהין" בשנת 2004 [7][10], השם "Berghain" הוא צירוף של השמות של שני הרובעים עליהם המועדון נפרס, בצידו הדרומי: קרויצברג (לשעבר המערב ברלין) והצפוני: פרידריכסהיין (לשעבר במזרח ברלין); משמעות מילולית של המילה הגרמנית "Berghain" היא "mountain grove" אירוע ה "Snax" עדיין מתקיים אחת לשנה ביום שבת הקדוש (Holy Saturday) בחדר המרכזי (Berghain), בעוד שמועדון הפנורמה בר פתוח לקהל מעורב.
בשל שינוי בחוק הגרמני המחייב תשלום בגין זכויות יוצרים כנגזרת של כמות המבלים במועדון (ולא תשלום חד פעמי ליום) התקבלה החלטה לסגור את המועדון בתחילת שנת 2013, לאחר הפגנות וערעורים מצד הנהלת ברגהיין בוצעו שינוים והקלות בחוק ונכון לכתיבת הערך (אוקטובר 2012) הנהלת המועדון הגיעה להסכמה על פיה המועדון לא יסגר בשנת 2013 [11]
הקהל והסלקציה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הברגהיין מחזיק במוניטין רב של נהנתנות; הבניין מכיל מספר חדרים חשוכים שהוקצו במיוחד למטרה זו וצילום בכל חלקי המועדון אסור בהחלט. [2][12]. כדי למקסם את תחושת החופשיות של הבלניינים, מדיניות הסלקציה מדוקדקת והערכה היא שכ 40% מהממתינים בתור (כ 5000 איש בסוף השבוע) לא יכנסו[13], בסופי השבוע התור יכול להגיע לכ 300 איש בשעות השיא ולשעתיים של המתנה. סביב המבנה ובתוכו מצלומות רבות ושמועות רבות נשמעות על ידי קהל הבליינים על פיהן ההחלטה מי נכנס ומי לא מתקבלת בחדר אחורי עוד לפני ההגעה לראש התור, יש הטוענים שיש העדפה למבלים שמדברים פחות בטלפון או ביניהם בזמן ההמתנה בתור, יש הטוענים שהכוונה היא לאזן בין קהל בעל מראה המוגדר כביכול כגייז אל מול קהל הבליינים שנראים כביכול סטרייטי (נשים וגברים יחד). מיום הקמת המועדון מקבל ההחלטה המרכזי הוא Sven Marquardt [14] צלם אופנה גרמני בעשור החמישי לחייו המכונה גם "איש הברזל" בשל הפירסינגים הרבים המעטרים את פניו, כשיגיע בליין לראשית התור יקבל את אחת התשובות הבאות: הזמנה להכנס, בקשה לגשת חזרה לסוף התור (משמעותה סיכוי נוסף להכנס), בקשה לעזוב את המקום (ללא אפשרות לחזור לסוף התור).
על אף מדיניות הסלקציה המדוקדקת - אין כניסה מיוחדת לאח"מים (VIP) או אזורים מוגבלים לסלבריטאים בלבד, רשימת המוזמנים מצומצמת מאוד לעד שני מוזמנים לכל DJ או חבר צוות, אך גם מוזמנים אלה שנכנסים ללא תשלום חייבים לעמוד בתור יחד עם שאר המבלים. ניתן לצאת מהמועדון ולחזור אליו לאחר שהוטבעה חותמת על שורש כף היד, החתימה מבטיחה כניסה ללא תשלום חוזר, אך לא מבטיחה הקלות בסלקציה. מדיניות הסמים,אקסהיביציוניזם וביצוע מין חשוף לעיני כל במועדון מתקבלת באדישות, אומנם כל אורח נדרש בבדיקה איש ביטחון בכיסיו, גופו ותרמילו אך בתוך המועדון אין אנשי אבטחה מתערבים בנעשה בכלל [15], מאמר של העיתון ניו זילנדי הראלד מתאר "אנשי מתמכרים למעשים מיניים גלויים בתוך המועדון"[16]
המוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המוזיקה בעיקרה טכנו, טכהאוס, דטרויט טכנו ומינימל. רזדנט המועדון ומנהל הלייבל הוא Nick Höppner המנגן בסגנון האוס ואלקטרו האוס הוא שקבע כי "החלוקה הפשוטה היא שבר הפנורמה פחות או יותר חותר למוזיקת האוס... והבגהיין הוא באמת הפלטפורמה לטכנו הקפדני".[2] בשנת 2005 בעלי המועדון הקים חברת תקליטים בשם Ostgut Ton [2]
מערכת הסאונד בברגהין מתקדמת מאוד[17], הווליום חזק מאוד וכמעט ולא מאפשר לקיים שיחה ברחבה המרכזית, אך הצליל נקי, צלול, ואינו מחריש
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Panoramabar: Berlin's Underworld | XLR8R
- ^ 1 2 3 4 5 6 Sherburne, Philip (2007-05-09). "The Month In: Techno". Pitchfork Media. נבדק ב-2007-07-04.
- ^ Top 100 Clubs, "2009" (באנגלית)
- ^ 36 Hours in Berlin, "10 דצמבר 2006" (באנגלית)
- ^ Trebay, Guy (2006-03-19). "Life Is a Cabaret?: At Week End, the party never stops". New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2007-07-04.
- ^ 1 2 http://www.deutsche-bank-art.com/art/2005/4/e/1/341.php
- ^ 1 2 3 Wang, Daniel (2004-10-01). "Ostgut, Berlin: Daniel Wang's scene report from the German capital". Discopia. נבדק ב-2007-07-04.
- ^ זאב אברהמי, ביקור בברגהיין בברלין - מועדון הלילה מספר אחת בעולם, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2009
- ^ NICHOLAS KULISH, One Eye on the Door, the Other on His Photography, "2 בספטמבר 2011" (באנגלית)
- ^ "Berlin electro club Berghain turns two". The Berlin Paper. 2006-12-16. נבדק ב-2007-07-04.
- ^ Berghain to remain open in 2013, "15 באוגוסט 2012" (באנגלית)
- ^ "New Cassy mix captures Panoramabar". Resident Advisor. 2006-07-09. נבדק ב-2007-07-04.
- ^ זאב אברהמי, ביקור בברגהיין בברלין - מועדון הלילה מספר אחת בעולם, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2009
- ^ NICHOLAS KULISH, One Eye on the Door, the Other on His Photography, "2 בספטמבר 2011" (באנגלית)
- ^ זאב אברהמי, ביקור בברגהיין בברלין - מועדון הלילה מספר אחת בעולם, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2009
- ^ Battersby, Shandelle (2006-10-19). "Ich bin ein NZer". The New Zealand Herald.
{{cite news}}: תבנית ציטוט כוללת פרמטר ריק לא ידוע:|coauthors=(עזרה) - ^ Top-Ranking Nightclub Berghain Pulsates to Meyer Sound JM-1P Loudspeaker System, מרץ 2011 (באנגלית)