משתמש:Itaysam100/נורת פריקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: לא מובן כלל על מה מדובר. ראה דף שיחה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: לא מובן כלל על מה מדובר. ראה דף שיחה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. שכתוב

נורות פריקה הן נורות שמשתמשות באלקטרונים לשם ערור פוטונים, כלומר, אלקטרון פוגע בחומר והחומר פולט פוטון בצבע כלשהו, את צבע הפוטון השכיח ביותר ניתן לדעת ע"י ספקטרום הפליטה של החומר. ישנם חומרים שספקטרום הפליטה שלהם כל כך נמוך עד כדי כך שעין אנושית (כלומר, לא מזויינת) לא מסוגל לקלוט בגלל אורך הגל. משתמשים בתופעה הקרויה יינון בנורות פריקה.

ספקטרום פליטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספקטרום הפליטה הוא סוג של כלי מדעי, נראה כמו סרגל או גרף שבנוי משני חלקים. בחלק התחתון מופעים ההרציםננומטר לרוב) של אורך הגל. בחלק העליון מוצג קו, ככל שהקו יותר גבוהה, סימן שהפוטון בצבע(באורך הגל שנמצא תחת הקו האנכי) זה בספקטרום הפליטה של החומר שכיח יותר. למעשה, זהו גרף קווי.

גזים אצילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגזים אצילים יש לרוב ספקטרום פליטה רחב והם לרוב ניתנים לפריקה, גזים אציליים הם כל הגזים שנמצאים בטור ה18 בטבלה המחזורית וכוללים את 7 הגזי הבאים (בגלל שיש 7 שורות): הליום, ניאון, ארגון, קריפטון, קסנון, רדון ואונונאוקטיום. חשוב להזכיר, אונואוקטיום נוצר אך ורק במאיצי חלקיקים בעזרת העשרה גרעינית.

התהליך ההפוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפקט הפוטואלקטרי קורה אותו הדבר רק בכיוון ההפוך, פוטונים פוגעים בחומר כלשהו, והחומר פולט אלקטרונים בהתאם לאורך הגל שהוקרן עליו. מעניין לראות שברוב הפעמים, ככל שאורך הגל של הפוטון קרוב יותר לספקטרום הפליטה השכיח ביותר, כך ייפלטו יותר אלקטרוניים במהירות יותר גבוהה

נורה פלואורסצנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

משתמשת בעובדה שספקטרום הפליטה השכיח ביותר של כספית הוא UV (על סגול) ובכך שזרחן מאיר (באור נראה לבן) חזק כשאור על סגול פוגע בו, וגם בזה שארגון וקסנון מוליכי חשמל. לכן, מייצרים תערובת גזית של פלזמה כלשהי עם כספית, כך, כשהחשמל פוגע באלקטרודות (אנודה וקתודה) החשמל מוזרם דרך הפלזמה אל גז הכספית, גז הכספית מאיר באור על סגול על זרחן המרוח בדופנה הפנימי של הזכוכית(סיליקה) בנורה, הזרחן מאיר בשל האור העל סגול, אך לא ניצת.

שימוש בנורות פריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התופעה הקרויה נורת פריקה משמשת (כאמור) בנורות פלואורסצנטיות אך גם בנורות ניאון, מתוך הסיבה שניאון הוא גז אציל כמו שהזכרתי. ישנן גם נורות כספית, נורות נתרן, נורות מטל הילד ועוד...

העקרון תמיד הוא אותו עקרון אבל החומרים בהם משתמשים וכמות האלקטרונים שונה.