משתמש:Guyshalom991/תחום טריטוריאלי
תחום טריטוריאלי של מדינה הוא הטריטוריה בה מוחלת ריבונותה. תחום זה כולל את השטח היבשתי של המדינה, מימיה הטריטוריאליים וכן כל המרחב האווירי שמעל ליבשה ולמים הטריטוריאליים וכל התחום התת-קרקעי שמתחתם. החלל אינו נכלל בתחום הטריטוריאלי של אף מדינה.
לרוב, כניסה בלא היתר לתחומה הטריטוריאלי של מדינה הינה עבירה על חוקיה. כניסה מכוונת בלא היתר לתחומה הטריטוריאלי של מדינה מצד מדינה אחרת, או כל גורם שמייצג אותה, ובמיוחדצבא, עשויה להתפרש כניסיון לפגוע בריבונותה של הראשונה ועלולה להוות עילה למלחמה. חדירה בלתי מורשית של בודדים לתחום הטריטוריאלי אינה נחשבת לפגיעה בריבונות, אך אסורה בחוקי כל המדינות.
טריטוריה הינה שטח מדינה בגבולות מוגדרים הכולל יבשה , מים : נהרות , אגמים , כולל תעלות מלאכותיות , חלק ממי הים ( מים טריטוריאליים ) ואוויר . טריטוריה של מדינה איננה חייבת תמיד להיות רצופה : יוון כוללת גם את האיים ואת שטתי הים שביניהם ; בארה"ב , ארבעים ושמונה מתוך חמישים המדינות מהוות חטיבה אחת , אך בינן לבין אלסקה מפרידה קנדה , ואילו בינן לבין הוואי מפרידים אלפי ק"מ של מים[1] .
עצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
עצמאות היא מצב שבו מדינה אינה תלויה בגורם חיצוני לצורך קיומה הפיזי והכלכלי, הגנה על גבולותיה ושמירה על הסדר הציבורי ושלטון החוק.
עצמאותה של מדינה נמדדת על פי מספר מדדים: מידת עצמאותה בתחומי מדיניות החוץ והביטחון; מידת עצמאותה הכלכלית; עצמאותה הניהולית; ומידת ההכרה הבינלאומית בעצמאותה.
רוב המדינות מציינות את היום בו הושגה עצמאותן במובן השליטה על מדיניות החוץ והביטחון.
גבולות[עריכת קוד מקור | עריכה]
גבול בין מדינות הוא מעין קו המפריד בין טריטוריות הנתונות לשליטתן. לעתים קו הגבול מסומן על גבי מפות בלבד, וקיומו אינו מופיע בשטח, ולעתים הוא מסומן, חלקו או כולו, בשטח.
כל מדינה היא ריבונית על שטחה ובתחום גבולותיה היא בעלת הסמכות בניהול ענייניה הפנימיים והחיצוניים.[2]
ישנם סוגים רבים של גבולות:
- גבול טבעי: גבול העובר לאורך קווי נוף בולטים: נהר, קו רכס, אגם וכדומה[3].
- גבול מלאכותי: גבול העובר לאורך קווים שרירותיים שאינם קשורים לתוואי הנוף.
- גבול מוסכם, גבול מוכר: גבול שהתוואי שלו מוסכם על המדינות השוכנות משני צדדיו.
- גבול זמני: גבול שאין הסכמה לגביו בין המדינות השוכנות משני צידיו.
- תחום המים הטריטוריאליים: מרחב השליטה של מדינה בים, המוגדר כתחום שבין קו החוף לבין קו גבול ימי המצוי במרחק מסוים מקו החוף, בתוך הים.
הסכמי שלום[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסכמי שלום נועדו כדי ליצור מצב של הסכמה הדדית בין שתי מדינות ויותר על גבולות המדינה, שיתוף פעולה בתחום המדיני, הביטחוני הכלכלי.
מאז הקמתה של מדינת ישראל בשנת 1948 חזרה ואמרה ישראל , כי אחד מיעדיה המרכזיים הוא השגת שלום עם המדינות הערביות השכנות והרחוקות יותר . במשך שנים ארכות מנעו האיבה והחשדנות את השגת השלום . אולם כאשר נפרץ מחסום אי - האמון , חלה תזוזה שהביאה לשנויים מרחיקי לכת ביחסי ישראל עם מדינות ערב ועם הפלשתינים.[4]
הסכם השלום הראשון של מדינת ישראל נחתם בשנת 1979 עם שכנתה, מצרים. ראש הממשלה של ישראל דאז היה מנחם בגין וראש ממשלת מיצרים אנואר סאדאת. בהסכם זה למעשה נקבעו גבולותיה החדשים של שתי המדינות השכנות ולמעשה מדינת ישראל החזירה את חצי האי סיני לריבונות מיצרית.
צבא[עריכת קוד מקור | עריכה]
צבא נקרא גם כוחות מזוינים, הוא ארגון המאגד את סך הכוחות הלוחמים במדינה וכפוף לישות המדינה.
מטרתה העיקרית היא לשמור ולהגן על אזרחי המדינה ועל ריבונותה של המדינה אל מול איומים מחוץ לגבולות המדינה[5].
לאורך ההיסטוריה הצבאות עברו שינויים ופריצות דרך בתחום הטכנולוגי אשר תרמו לייעול, שיפור ולהגברת הצלחתם בעמידה בייעדם ובמטרותיהם.
אם בעבר הרחוק היו נלחמים פנים מול פנים והשתמשו בכוח פיזי, הרי שכיום הלחימה משולבת באמצעים טכנולוגיים מתקדמים מאוד (באוויר, בים וביבשה) ולמעשה ניתן להלחם מרחוק באמצעות אמצעי מחשוב מתקדמים מאוד.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חנה אדן, ורדה אשכנזי, בלהה אלפרסון, להיות אזרחים בישראל, מעלות- הוצאת ספרים בע"מ, 2001
- ^ מחבר/ים: איריס גרייצר, צביה פיין ומאירה שגב, [מטח- המרכז לטכנולוגיה חינוכית ישראל במאה ה-21- נושאים נבחרים בגיאוגרפיה לחטיבה עליונה] (עמ' 6-18), באתר http://www.school.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=71711830#1.1395.6.default, 2009
- ^ עמירם אורן, מרחב הביטחון : מבט חדש על השימוש במשאבי קרקע לצרכי צבא וביטחון בישראל, באתר כותר, 2009
- ^ אנציקלופדיה הישראלית לנוער, אביב חדש, כנרת
- ^ שירה גודמן, מיכל ברק, אתגר הרווחה במדינה הדמוקרטית, מט"ח, 2011