משתמש:Gartye/ביל דוידסון (איש עסקים)

ביל דוידסון
ויליאם מורס דוידסון

קובץ:Bill Davidson businessman.jpeg
לידה	תבנית:Birth date ד</table>טרויט, מישיגן, ארה"ב|מקום פטירה=[[Bloomfield Hills, Michigan|ב]]<nowiki>לומפילד הילס, מישיגן, ארה"ב
פטירה	13 למרץ, 2009 (גיל 86)
מדינה	ארה"ב
פעילות בולטת	CEO of Guardian Industries Owner of Detroit Pistons Owner of Tampa Bay Lightning
השכלה	תואר ראשון מאוניברסיטת מישיגן J.D. Wayne State University Law School
עיסוק	איש עסקים
בת זוג	four
two

ויליאם מורס "ביל" דוידסון, J.D. (5 בדצמבר 1922-13 במרץ 2009) היה איש עסקים אמריקאי. שימש כנשיא, כיושב ראש וכמנכ"ל של תעשיות גארדיין, אחת היצרניות הגדולות בעולם של זכוכית לבנייה ולתעשיית הרכב. נוסף על כך, היה הבעלים של כמה קבוצות ספורט מקצועיות בצפון אמריקה וחבר בהיכל התהילה של הכדורסל האמריקאי.

דוידסון שימש כיושב ראש של חברת הבידור והספורט פאלאס ספורטס אנד אנטרטיינמנט. היה הבעלים העיקרי של קבוצת דטרויט פיסטונס מה-NBA ושל קבוצת דטרויט שוק מה-WNBA, אחד הבעלים של קבוצת דטרויט פיורי מה-AFL (ליגת הפוטבול באולמות סגורים), ובעלים לשעבר של קבוצת טמפה ביי לייטנינג מה-NHL (ליגת ההוקי קרח הלאומית) ושל קבוצת דטרויט וייפרס מה-IHL (ליגת הוקי קרח בינלאומית). קבוצת הכדורסל דטרויט פיסטונס, בבעלותו, זכתה בגמר ה-NBA בשנים 1989, 1990 ו-2004. קבוצת כדורסל הנשים דטרויט שוק, בבעלותו, זכתה בגמר ה-WNBA בשנים 2003, 2006 ו-2008. קבוצת ההוקי קרח דטרויט וייפרס, בהיותה בבעלותו, זכתה בגביע טרנר בשנת 1997, וקבוצת ההוקי קרח טמפה ביי לייטנינג זכתה בגביע סטנלי בשנת 2004. דוידסון הוא לפיכך הבעלים היחיד בהיסטוריה שקבוצות ספורט מקצועי בבעלותו זכו באליפות ה-NBA ובגביע סטנלי באותה השנה.

חיים וקריירה

דוידסון, יליד דטרויט, נולד למשפחה יהודית ב-5 בדצמבר 1922. סיים את בית הספר התיכון בשנת 1940, והחל ללמוד באותה השנה באוניברסיטת מישיגן. דוידסון השתייך לנבחרת האתלטיקה הקלה של האוניברסיטה, וסיים את לימודיו בבית הספר למנהל עסקים. לאחר מכן הצטרף לצי האמריקאי ושיחק בקבוצת הפוטבול הצבאית בתקופת מלחמת העולם השנייה.

בשנת 1949, אחרי מלחמת העולם השנייה, השלים דוידסון תואר במשפטים מבית הספר למשפטים באוניברסיטת ויין סטייט. אחרי 3 שנים שבהן עסק במשפטים, הציל חברה סיטונאית של תרופות וציוד רפואי מפשיטת רגל.

דוידסון קיבל לידיו את חברת הזכוכית של משפחתו, גארדיין גלאס, בשנת 1957. באותה שנה הכריזה החברה על פשיטת רגל. חברה זו הייתה הבסיס לחברת גארדיין אינדסטריז שהקים דוידסון, אחת מספקיות הזכוכית הגדולות בעולם. דוידסון עודד נטילת סיכונים, הסתייג מהססנות והצטייר כאגרסיבי. התנהלותה של גארדיין הייתה שנויה לעתים במחלוקת; החברה נתבעה לפחות שש פעמים בין 1965 ל-1988, ונדרשה לשלם לחברה המתחרה ג'ונס מנוויל 38 מיליון דולר עקב גנבת טכנולוגיה לייצור פיברגלאס. כיום החברה היא אחת מענקיות ייצור הזכוכית בעולם, ובבעלותה מפעלים באסיה, באירופה, באפריקה ובדרום אמריקה, נוסף על נכסים רבים בצפון אמריקה.

בעלות על קבוצת ה-NBA דטרויט פיסטונס

בשל היכרותו עם תחום הפוטבול, היה ברצונו של דוידסון לקנות קבוצת פוטבול מקצועית. בשנת 1947 גייסו דוידסון וחברו מימי הקולג' אוסקר פלדמן את ג'ו שמידט, שחקן עבר דגול מקבוצת דטרויט ליונס, כדי להתארגן כקבוצה ולהגיש הצעה לרכישת קבוצת טמפה החדשה בליגה, אך הצעתם לא הייתה גבוהה מספיק והדבר לא צלח.

חודשיים לאחר מכן, גילה דוידסון כי בעלי קבוצת הפיסטונס, פרד זולנר, שוקל למכור את הקבוצה. זולנר ייסד את הקבוצה בפורט ויין, אינדיאנה, בשנת 1941, והעביר את הקבוצה לדטרויט בשנת 1957. אך הקבוצה לא הניבה רווחים מאז עברה לדטרויט. דוידסון וזולנר הכירו זה את זה, כיוון שלשניהם היו בתי נופש בעיר גולדן ביץ' שבמדינת פלורידה. זולנר מכר את הקבוצה לדוידסון בשנת 1974, בעבור 6 מיליון דולר.

באותה עת שיחקה הקבוצה באולם במרכז העיר דטרויט שהיו בו כ-10,000 מושבים. דוידסון לא היה מרוצה מהמיקום, אך העדיף שלא להצטרף לאולם על שם ג'ו לואיס, שבו שיחקה קבוצת ההוקי קרח דטרויט רד וינגס. תחת זאת העביר את הקבוצה לסילברדום בפונטיאק, מישיגן, ולאחר מכן, בשנת 1988, ל-Palace of Auburn Hills, האולם הראשון של ה-NBA שמומן כולו מכספים פרטיים. עלויות הבנייה היו כ-90 מיליון דולר.

המתקנים שהעמיד לרשות הקבוצה היו מן השורה הראשונה. הפיסטונס נהנו ממתקנים חדישים, שבהם יכלו להתאמן גם מחוץ לעונה. דוידסון היה הבעלים הראשון של קבוצה שרכש בעבורה מטוס פרטי, בניגוד לעצת חבריו. דוידסון היה הראשון לעודד גלובליזציה של שיווק ה-NBA. הוא כיהן כיושב ראש חבר המנהלים והיה פעיל בכמה ועדות, ובהן זו שבחרה בנציב ה-NBA לארי אובריאן בשנת 1975. 

בשנת 2009, הערך של הפיסטונס הזיכיון היה מוערך מעל $430 מיליון דולר. באופן קבוע לראות את הקבוצה במשחקי הבית, דיווידסון אמר שוב ושוב כי הוא לעולם לא ימכור את הבוכנות ואת הזיכיון יישאר במשפחה שלו אחרי שהוא מת.

בשנת 1999, דוידסון לשים לכשל הצעה לרכוש את טמפה ביי לייטנינג ולהשיג את השליטה בבית שלהם ארנה, ארמון קרח. הוא הפסיד ביטוח איל ארט וויליאמס, אבל רק חודשים מאוחר יותר וויליאמס מכר את הקבוצה דוידסון ארמון הספורט הפסד ענק. מתי דוידסון רכשה את ברק הזיכיון בשנת 1999, המחיר היה 100 מיליון דולר; ערכו לאחרונה מוערך ב-136 מיליון דולר. טמפה ביי ניצחה את גביע סטנלי תחת דייווידסון בעלות ב-2004. ב-7 באוגוסט, 2007 דוידסון מכר את ברק הזיכיון.

קבוצת הפיסטונס כיבדה את דוידסון בשנת 2006 כשהעניקה לו דגל ליד מספרי הקבוצה שהוצאו בדימוס. השם "ביל דוידסון" גם נכתב על רצפת האולם בין גדולי השחקנים של הקבוצה – דייב בינג, ביל לימביר, ויני ג'ונסון, צ'אק דיילי, ג'ו דמארס, איזאיה תומס ובוב לאניר. 

בשנת 2008 נבחר דוידסון נבחר להיכל התהילה של הכדורסל על שם נייסמית בזכות תרומתו להצלחת קבוצת הפיסטונס בליגת ה-NBA וקבוצת השוֹק ב-WNBA. דוידסון נמנה עם הראשונים שנבחרו להיכל התהילה היהודי של הספורט, מיד עם הקמתו. 

בעת פטירתו, התגורר דוידסון בבלומפילד הילס, מישיגן, עם אשתו קארן. לדוידסון שני ילדים, אית'ן ומרלה, ו-3 בנות חורגות, ובהן השחקנית אליזבת ריסר. 

אומדן הון

כלל נכסיו של דוידסון הגיעו לשווי מוערך של כ-3.5 מיליארד דולר, ומגזין פורבס דירג אותו במקום ה-68 ברשימת האנשים העשירים ביותר בארצות הברית. 

נדבנות

דוידסון היה ידוע בנדבנותו, ותרם סכומי כסף גדולים לארגונים מגוונים. הוא היה אחד המייסדים של קרן פיסטונס/פאלאס, שתרמה מעל 20 מיליון דולר בכסף ובסחורות מאז שנת 1989. בשנת 1995 ייסדה הקרן, בשיתוף פעולה עם עיריית דטרויט, תוכנית לשיפוץ מגוון מתקני ספורט לילדים: פארקים, מגרשי כדורסל ובייסבול, מסלולי ריצה וגני משחקים. 

בשנת 1992, נוסד מכון ויליאם דוידסון בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת מישיגן, שבו למד דוידסון כסטודנט. תרומה בשווי 30 מיליון דולר הוענקה למוסד כדי לסייע בתוכנית מיוחדת לפיתוח כלכלות שוק ברחבי העולם. בסך הכל העניק דוידסון לבית הספר מעל 55 מיליון דולרים. 

בשנת 1997, כיבד ארגון מועצת מישיגן את דוידסון על תרומותיו הנדיבות בתוך המדינה ומחוצה לה. בכתבה שפורסמה בניו-יורק טיימס באותה שנה, צוין דוידסון כאחד התורמים הנדיבים ביותר בארצות הברית. 

דוידסון העניק לתזמורת הסימפונית של דטרויט סדרת תרומות של 2 מיליון דולרים, שאפשרה לה לערוך מסעות הופעות בארצות הברית ובעולם. כדי לסייע במיגור מחלת הסרטן, תרם מיליון דולר למכוני מחקר במישיגן העוסקים במניעה ובגילוי מוקדם של סרטן השד וסוגי סרטן בילדים.  

לאחר מלחמת יום כיפור, ארגנה ראש הממשלה גולדה מאיר את טיסתם של דוידסון ושל הנדבן ד"ר לויד ג' פול לישראל. השניים קיבלו את פרס ראש הממשלה על תרומות יוצאות דופן לישראל. בשנת 1999, תרם דוידסון 20 מיליון דולר להקמת מכון דוידסון לחינוך מדעי במכון ויצמן למדע ברחובות, ישראל. תרומה זו הייתה התרומה הפרטית הגדולה ביותר שניתנה עד אז למכון ויצמן. בהמשך תרם דוידסון למכון ויצמן עוד 15 מיליון דולר. כמו כן תרם 15 מיליון דולר למרכז ללימודי יהדות בניו יורק שנקרא על שמו. חפירות שנעשו בכותל הדרומי בירושלים נקראו על שמו, כאות הוקרה על תרומותיו הנדיבות לפרויקט. דוידסון אף הקים את המרכז האקדמי הראשון המוקדש כולו לניהול בינלאומי של חברות טכנולוגיות בטכניון, ותרם לקרן וקסנר, המעניקה מענקי מחקר לסטודנטים במדעי היהדות. במרץ 2007, תרם דוידסון 75 מיליון דולר לבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. 

חיים אישיים

דוידסון התחתן ארבע פעמים, והיו לו שני ילדים:

• אית'ן דניאל דוידסון, מוזיקאי, נשוי למוזיקאית גרטשן גונזלס. פעיל בקרן ויליאם דוידסון. 
• מרלה דוידסון קרימיפור, נשואה לסיירוס קרימיפור. 
  

בשנת 1995 נשא את אשתו הרביעית, קארן ויידמן, שהתגיירה לקראת נישואיהם. לקארן 3 בנות מנישואים קודמים לג'ון ריסר. אחת מבנותיה היא אליזבת ריסר, שחקנית שהשתתפה בכ-30 סרטים וסדרות טלוויזיה (ובהן סדרת הסרטים "דמדומים"). שתי בנותיה האחרות הן אמילי ריסר ומרי אהרן, הנשואה לג'ונתן אהרן. 

עיטורי כבוד

דוידסון עוטר כמפקד מטעם ה-Order of the Oak Crown ועיטור נוסף כמפקד בכיר מטעם ה- Order of Merit of the Grand Duchy of Luxembourg.

מותו

דוידסון נפטר ב-13 במרץ 2009, בביתו, בגיל 86. בריאותו הידרדרה בשנים שלפני מותו, והוא נעזר בכיסא גלגלים כאשר הגיע, לעתים רחוקות, למשחקי הבית של קבוצת הפיסטונס. לווייתו התקיימה בקהילת שערי צדק שבסאות'פילד, והוא נטמן בבית הקברות קלובר היל פארק שבבירמינגהאם. 

אלמנתו קרן הצליח לו כמו הבעלים של הפיסטונס, והיא מכרה את כל הארמון ספורט ובידור, כולל בוכנות זיכיון, פלטינה הון מייסד טום חזיר בר בשנת 2011 על דיווח $325 מיליון דולר.

מראי מקום

[[קטגוריה:נפטרים ב-2009]] [[קטגוריה:מיליארדרים אמריקאים]] [[קטגוריה:נדבנים יהודים אמריקאים]] [[קטגוריה:ספורטאים יהודים אמריקאים]] [[קטגוריה:היכל התהילה של הכדורסל]]