משתמש:Eran 138/מושגי יסוד בקבלת אשלג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מושגי יסוד בקבלת אשלג

קבלה היא נושא רחב מסתורי מבלבל ומטעה. למרות שידוע שהיא קשורה ליהדות הרי לא ממש ברור כיצד היא קשורה לאדם היהודי וכיצד עליו להתיחס אליה. יהודה לייב הלוי אשלג מקובל בן דורנו (1884 – 1954) יצר שיטה חדשה ומהפכנית בהסבר הקבלה ובקביעת היחס אליה ולאופן העיסוק בה. החדשנות הגדולה היא שיצר שיטה לעיסוק בקבלה המתאימה לכל אחד מישראל ולא לעיסוק המיועד ליחידי סגולה, כפי שהיה אפשרי לפניו. יתרה מזאת, לפי יהודה לייב הלוי אשלג כל אחד מישראל חייב לעסוק בקבלה. בהקדמה לספר הזהר: "גאולת ישראל וכל מעלת ישראל תלוי בלימוד הזוהר ובפנימיות התורה. ולהיפך, כל החורבנות (בכך התייחס גם למאורעות השואה) וכל ירידתם של בני ישראל, הם מחמת שעזבו את פנימיות התורה, והשפילו מעלתה מטה מטה, ועשו אותה כמו שהיתה חס ושלום דבר שאין צורך בו כלל". למרות שבחייהם של יהודה לייב הלוי אשלג ושל בנו הבכור ברוך שלום הלוי אשלג (1907 - 1991) לא זכתה שיטתם לפופולאריות, הרי ב 2010 כבר נחשפו אליה מליונים בארץ ובעולם. כאן נסקור עקרונות שיטת אשלג בקבלה כפי שמביאם יהודה לייב הלוי אשלג בכתביו ובעקרונות ליישומם המעשי כפי שפורסמו בכתביו וכתביו של בנו ברוך שלום הלוי אשלג.

הגדרת חכמת הקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקובל הוא אדם שזכה למידה מסויימת של גילוי אלוקות בעודו חי בעולם הזה. ספרי קבלה הם ספרים המתארים אופנים והשלבים של מידות גילוי אלוקות לאדם. עיסוק בקבלה הוא עיסוק במטרה להשיג גילוי אלקות לאדם.

יהודה לייב הלוי אשלג במאמר "מהותה של חכמת הקבלה" הגדיר חכמת הקבלה: לא פחות ולא יותר אלא סדר של שרשים המשתלשלים על דרך קודם ונמשך בחוקים קבועים ומוחלטים המתחברים וקולעים למטרה אחת מאד נעלה, הנקובה בשם "גילוי אלקותו ית' לנבראיו בעולם הזה". וכאן נוהגים כלל ופרט. "כלל" כלומר, כל האנושות המתחייבת בסופה, בהכרח ובחיוב מוחלט, לבא עד לידי ההתפתחות המופלגת הזאת. "פרט", היינו שאף מקודם שלימות כלל האנושות כולה, בכל דור ודור נוהג דבר זה גם בפרטים יחידי סגולה, כי אלה הם הפרטים הזוכים בכל דור ודור למדרגות מסוימות בענין גילוי אלקותו ית', והם המה הנביאים ואנשי השם, וכמו שאמרו ז"ל אין לך דור שאין בו כאברהם ויעקב.

מדוע חסר לאדם גילוי אלוקות?[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיסוק בקבלה הוא עיסוק בתהליך שמביא לאדם גילוי אלוקות כשהוא חי בעולם הזה. יתרה מזאת, טוען הרב אשלג, כי חובה על כל אחד מישראל לעסוק בקבלה כלומר בחיפוש גילו האלוקות. ונשאלת השאלה מדוע כל כך חיוני לעסוק בגילוי האלוקות. ובשביל להבין זאת חייבים להבין המודל הקבלי המסביר מדוע בכלל קיים העולם כפי שהוא קיים.


בספר מתן תורה, שהוא לקט ממאמרי הרב יהודה אשלג, במאמר גילוי טפח וכיסוי טפחיים מוסבר כי סודות התורה מתבארים רק ליראי שמו יתברך השומרים על כבודו יתברך בכל נפשם ומאודם, שלעולם לא יצא מתחת ידיהם חס ושלום שום חילול השם, כי רבים חללים הפילו הגילויים ממין זה, כי מבטנם יצאו כל בעלי ההשבעות והקמיעות ובעלי קבלה מעשית הצודים נפשות בערמתם, וכל מיני בעלי המסתורין המשתמשים בנובלות חכמה שיצאו מתחת ידיהם של תלמידים דלא מעלי, להפיק מהם תועלת גופנית לעצמם או לאחרים, אשר העולם סבלו הרבה ועדיין סובלים מכך.

יהודה לייב הלוי אשלג דן בהקדמה לספר הזהר בשאלה

סדר השתלשלות העולמות וסדר ההשגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנה בכללותה מתחלקת חכמת הקבלה זאת לשני סדרים המקבילים זה לזה ושוים זה לזה כמו שתי טפות מים ואין הפרש ביניהם, רק שהסדר הראשון נמשך מעילא לתתא עד לעולם הזה, והסדר שני מתחיל מעולם הזה והולך מתתא לעילא בדיוק בכל אותם הדרכים וההרכבות שנרשמו משורשם בעת הופעתם והתגלותם מעילא לתתא. הנה הסדר הראשון מכונה בשפת הקבלה סדר השתלשלות העולמות והפרצופים והספירות לכל מקריהם אם קבועים אם בני חלוף, וסדר השני מכונה בשם השגות, או מדרגות של נבואה ורוח הקודש, אשר האדם הזוכה לדבר מחויב ללכת באותם המבואות והדרכים ולהשיג כל פרט וכל מדרגה לאט לאט בדיוק נכון על פי אותם החוקים שנרשמו בהם מעת התאצלותם מעילא לתתא. והוא כי ענין זה של גילוי אלקותו, אינו ענין המופיע כולו בבת אחת, כדרכי הגילוי שבדברים הגשמיים, אלא הולך ומופיע בהמשך זמן מסוים, אשר תלוי לפי זיכוכו של אותו המשיג, עד שיתגלו אליו כל המדרגות המרובות הערוכות מראש מבחינתם שמעילא לתתא. ולהיותם מסודרים ובאים בהשגה בזה אחר זה וזה למעלה מזה, כדוגמת שלבי הסולם, מכונים משום זה בשם מדרגות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]