משתמש:Elmogo/ארגז חול

ג'ימס סמית'סון (1765 - 1829) היה כימאי בריטי ומינרולוג. הוא המייסד של מוסד הסמית'סוניאן על ידי כך שהוריש בצוואותו לממשלת ארצות הברית 500,000 דולרים. סמית'סוניאן היה הילד הלא חוקי של הדוכס הראשון של נורטומברלנד,ונולד כג'ימס לואיס מכי בחשאיות בפריז.בסופו של דבר התאזרח באנגליה ולמד בקולג' כימיה ומינרולוגיה. בגיל 22 הוא שינה את שמו לג'ימס סמית'סון,שם המשפחה של אביו. סמית'סון ערך מסעות רבים באירופה ובהם פרסם מאמרים על ממצאיו.

חייו

פוקו היה בן של מוציא לאור בפריז,שם הוא נולד ב18 בספטמבר 1819.לאחר שלמד בעיקר בבית הוא החל ללמוד רפואה, אך עזב אותה לטובת פיזיקה בגלל המטופוביה. בתחילה, הוא ריכז את מאמצו בשיפור תהליך הצילום של לואי ז'אק מנדה דאגר,ולאחר מכן במשך שלוש שנים עבד עם אלפרד פרנסואה דאן במסגרת ההרצאות שלו על אנטומיה מיקרוסקופית.

עם ארמן איפוליט פיזו הוא ערך סדרת חקירות על עוצמת האור מהשמש,בהשוואה לאור שמופק ממנורת קשת מבוססת פחמן,על ההפרעות של קרינת אינפרא אדום.

בשנת 1850 ,באמצעות מנגון פוקו-פיזו, הוא ערך ניסוי למדידת מהירות האור, והוא נודע כניסוי פוקו-פיזו ובכך שהוא "שם את המסמר האחרון בארון הקבורה" של התיאוריה של ניוטון על האופי החלקיקי של האור, בכך שהראה שהאור נע לאט יותר במים מאשר באוויר.

חייו

סאדי קרנו נולד בפריז למשפחה שהייתה מפורסמת בעיסוקה במדעים ופוליטיקה. הוא היה הבן הראשון של לזאר קרנו, מתמטיקאי נודע, מהנדס צבאי והמנהיג של צבא צרפת בין נפילת לואי השישה עשר עד לעלייתו של נפולאון.

בגיל 16 קרנו נהיה לצוער באקול פוליטכניק שבפריז, בין עמיתיו היה גספאר גוסטב קוריוליס. האקול פוליטכניק יועד להכשיר מהנדסים לשירות צבאי, אולם בין מרציו היו מדענים דגולים כמו אנדרה מרי אמפר, פרנסואה ז'אן דומיניק אראגו, לואי ז'וזף גה-ליסאק, סימאון דני פואסון ובית הספר נהיה ידוע בהוראת המתמטיקה שלו. לאחר סיום לימודיו בשנת 1814 קרנו נהיה לקצין בצבא היבשה של צרפת בחיל ההנדסה. אביו, לזאר שירת כשר הפנים של נפולאון בתקופת שלטון "מאה הימים" , לאחר תבוסתו הסופית של נפולאון ב-1815 , לזאר גורש ומקומו של סאדי בצבא תחת השלטון המלוכני של לואי השמונה עשר היה בסכנה.

בשנת 1819, סאדי הועבר למטה הכללי שהוקם בפריז. הוא נשאר בכוננות לשירות צבאי, אך מאותו רגע והלאה הקדיש את רוב זמנו ותשומת ליבו למרדפים אינטלקטואליים פרטיים וקיבל רק שני שליש ממשכורתו. הוא השתתף בהרצאות בפיזיקה וכימיה והתעניין בלהבין מהן ההגבלות בשיפור הביצועים של מנוע הקיטור, מה שהוביל אותו לחקירות נוספות שהתפרסמו כ"הרהורים על כוחה המניע של האש" ב-1824.

קרנו פרש מן הצבא בשנת 1828 , ללא פנסיה, הוא אושפז במוסד סגור כסובל מהזיות וממאניה, הוא נפטר מכולרה בבית החולים בעברי-סיר-סן.

בשנת 1851, פוקו היה הראשון לספק הדגמה ניסויית של סיבוב כדור הארץ על ציריו, הוא השיג זאת בכך שהראה כיצד מסתובב מישור התנודה של מטוטלת ארוכה וכבדה שתלה מהגג של הפנתיאון של פריז. הניסוי גרם לסנסציה בקרב קהל רחב , במהרה מטוטלות פוקו רבות נתלו ברחבי ערים רבות באירופה ובאמריקה שמשכו קהל רב. בשנה שלאחר מכן הוא השתמש בגירוסקופ ואף העניק לו את שמו, כדי להראות בצורה פשוטה ורעיונית יותר את תנועת כדור הארץ. בשנת 1855 הוא קיבל את מדליית קופלי מהחברה המלכותית על מחקרים ניסויים מאוד מרשימים, מוקדם יותר באותה שנה הוא נהיה לפיזיקאי מהמצפה הקיסרי בפריז.