משתמש:Eitan liron leobaeck/טיוטה 2

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טומוגרפיה על ידי פליטת פוזיטרונים (Positron Emission Tomography או PET בקיצור)[1] היא טכניקת דימות ברפואה גרעינית שמשמשת להתבוננות בתהליכים מטבוליים בגוף האדם. המערכת מזהה זוגות של קרני גאמא, הנפלטות בעקיפין על ידי חומר רדיואקטיבי (טרייסר) שמוחדר לגוף על פני מולקולה פעילה ביולוגית. לאחר מכן, נבנות תמונות תלת-מימדיות של ריכוז הטרייסר בתוך הגוף.

סריקות PET משמשות במקרים רבים (בכ-90% מהסריקות) לדמת את ריכוז הגלוקוז ברקמות הגוף, מידע המאפשר לזהות גידולים וגרורות סרטניות, ולאבחן מחלות מוח.

אחד החסרונות העיקריים של סריקות PET הוא העלות הגבוהה שלהן[2], הנובעת מעלות הסורק עצמו, מעלות הכנת החומרים הרדיואקטייבים הדרושים לסריקה ומשלוחם, ומהזמן והמיומנות הדרושים לניתוח הסריקה.

כיום, דימות תלת מימדי נעשה לעתים קרובות באמצעות סורקי PET-CT, המשלבים את טכניקת PET עם טכניקת CT על מנת לתת תמונה מלאה יותר של המטופל. סריקות ה-CT מבוצעות על החולה באותה המכונה כמו סריקות הPET.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

PET היא כלי רפואי ומחקרי. ל- PET שימוש רחב באונקולוגיה רפואית (דימות רפואי של גידולים, וחיפוש אחר גרורות) ובאבחון של מחלות מוח, כגון אלה הגורמות לסוגים שונים של שיטיון. בנוסף, PET היא כלי מחקרי חשוב למיפוי פעילות המוח והלב האנושיים הנורמטיביים ופיתוח תרופות. חשיבותה של PET מתבטאת באפשרות שהיא נותנת להתמקד בחומרים רדיואקטיביים מסוימים המשמשים לפעולות מסוימות בגוף.

כמו כן, PET משמש במחקרים טרום קליניים על בעלי חיים. במחקרים אלו PET מאפשרת חקירות חוזרות ונשנות על אותם הנבדקים. פיתוח המחקר מסוג זה בתחום הסרטן הוא בעל חשיבות עליונה, מפני שהוא גורם לעלייה באיכות הסטטיסטית של הנתונים (הנבדקים יכולים לשמש כקבוצת הבקרה של עצמה) ולירידה משמעותית במספר בעלי החיים הנחוצים לכל מחקר.

שיטות חלופיות של סריקה כוללים טומוגרפיה המחושבת באמצעות קרני רנטגן (CT), דימות תהודה מגנטית (MRI), דימות תהודה מגנטית תפקודי (fMRI), אולטרה סאונד וטומוגרפייה המחושבת באמצעות פליטת פוטון בודד (SPECT).

בעוד חלק משיטות הסריקה, כמו CT וMRI, מבודדות שינויים אורגניים אנטומיים בגוף, PET ו-SPECT מסוגלים לאתר אזורים בהם יש פעילות ביולוגית מולקולרית מסוימת (אפילו לפני שינוי אנטומי). סריקת הPET עושה זאת באמצעות שימוש בגששים מולקוריים מסומנים רדיואקטיבית בעלי רמות ספיגה שונים בהתאם לסוג ותפקיד הרקמה המעורבת. סריקת הPET מסוגלת לכמת וליצור הדמיות של שינויים בזרימת הדם המקומית במבנים אנטומיים שונים (כמדד של פולט הפוסיטרון המוזרק).

דימות ה-PET היעיל ביותר נעשה באמצעות שימוש בסורק PET המיועד לכך. למרות זאת, ניתן לבצע דימות PET בעזרת מצלמת קרני גאמא דו-ראשית, מצוידת בגלאי אשר מסוגל לזהות אירועים סמוכים מאוד זה לזה בזמן (coincidence detector). איכות ה-PET המבוצע בעזרת מצלמת הגאמא נמוכה משמעותית מהשיטה המקובלת, והפקת הנתונים ממנה איטית. למרות זאת, דימות שכזה מאפשר דימות במקום למוסדות עם דרישת איכות נמוכה, ומונע הפנייתם של חולים למרכזים אחרים, או הסתמכות על סורקים ניידים.

אונקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסריקות PET המשתמשות בטרייסר פלואור-18 (F-18) פלואורודיאוקסיגלוקוז (FDG), הנקראות FDG-PET, שימוש נרחב באונקולוגיה קלינית. טרייסר זה הוא אנלוגיה כימית לגלוקוז. הוא נספג על ידי תאים המשתמשים בגלוקוז ועובר זרחון על ידי הקסוקינאז (אנזים שצורתו המיטוכונדריאלית נפוצה מאוד בגידולים ממאירים). למנה טיפוסית של FDG בסריקה אונקולוגית יש מנת קרינה אפקטיבית של 14 מילי-זיוורט.[3] אטום החמצן המוחלף ב-F-18 בעת ייצור FDG נחוץ עבור השלב הבא של מטבוליזם של גלוקוז, ולכן לא מתרחשות תגובות נוספות ב-FDG. בנוסף, רוב הרקמות (פרט לכבד ולכליות) אינן מסוגלות להסיר את הזרחן שנוסף למולקולות ה-FDG על ידי הקסוקינאז. משמעות הדבר היא שהמולקולה כלואה בכל תא שסופג אותה, עד דעיכתה, משום שסוכרים מזורחנים אינם יכולים לצאת מהתא, הודות למטענם היוני. כליאה זו מובילה למעשה לסימון רדיואקטיבי של רקמות עם ספיגת גלוקוז גבוהה, כמו המוח, הכבד, ומרבית הגידולים הסרטניים. כתוצאה מכך, סריקות FDG-PET יכולות לשמש לאבחון גידולים סרטניים, דירוגם ומעקב אחרי הטיפול בהם, במיוחד בכל הקשור ללימפומת הודג'קין, לימפומה שאינה הודג'קין, וסרטן הריאות.

כיום, איזוטופים ורדיוטרייסרים אחרים גם הם נכנסים בהדרגה לשימוש למטרות מסוימות בתחום האונקולוגיה. 11C-metomidate, לדוגמה, שימש לזיהוי גידולים שמקורם בקליפת בלוטת יותרת הכליה (קליפת האדרנל).[4][5] דוגמה נוספת היא סריקת FDOPA PET-CT, שהוכיחה עצמה כשיטה רגישה יותר לזיהוי ואיתור פאוכרומוציטומה מאשר סריקת MIBG. [6][7][8]

דימות מוחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוירולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דימות מוחי בעזרת PET מבוסס על ההנחה, לפיה אזורים פעילים רדיואקטיבית הם אזורים בהם מתרחשת פעילות מוחית. הערך הנמדד בעקיפין בסריקות אלה, על ידי הטרייסר חמצן-15, הוא זרימת הדם לאזורים שונים במוח. אך מדידה שכזו היא קשה לביצוע, כיוון שחמצן-15 הוא אטום רדיואקטיבי בעל זמן חיים של שתי דקות בלבד, ולכן על מנת להשתמש בו בסריקה יש להזרים אותו ישירות מציקלוטרון רפואי. בפועל, סריקת FDG-PET סטנדרטית של המוח, שמודדת שימוש מקומי בגלוקוז, יכולה לשמש להבחנה בין מחלת האלצהיימר לבין תהליכי שיטיון מוחי אחרים, וגם לאבחון מוקדם של אלצהיימר. זאת משום שהמוח לרוב צורך כמויות גדולות של גלוקוז, ופתולוגיות מוחיות כמו מחלת אלצהיימר מפחיתות מאוד את המטבוליזם של גלוקוז וחמצן במוח. היתרון של סריקת FDG-PET על פני סריקות אחרות בנושא זה הוא נגישותו הגבוהה.

דימות PET בעזרת FDG יכול לשמש גם לאיתור מוקד של התקף אפילפטי, שכן המוקד יופיע בסריקות בין-התקפיות כאזור היפומטבולי. בנוסף, פותחו עבור שימוש בסריקות PET רדיוטרייסרים שהם ליגנדים, הנקשרים לסוגי קולטנים עצביים מסוימים. למשל:

11C] raclopride, [18F] fallypride, [18F] desmethoxyfallypride]

נקשרים לקולטני דופמין D2/D3;

11C] McN 5652, [11C] DASB]

נקשרים לטרנספורטים של סרטונין;

18F] Mefway]

נקשר לקולטני סרטונין 5HT1A;

ו-18F] Nifene]

נקשר לקולטנים ניקוטיניים או למצעי אנזימים.

חומרים אלו מאפשרים לחזות בקבוצות של קולטניים עצביים מסוימים בהקשר למספר רב של מחלות נוירולוגיות ונוירופסיכיאטריות.

דימות עמילואידים נמצא כיום על סף שימוש קליני, הודות לפיתוחם של מספר גששים חדשניים עבור דימות לא פולשני של משקעים במוח האדם. הגששים המוקדמים ביותר לדימות עמילואידים היו:

[9]שפותח באוניברסטת קלפורניה, לוס אנג'לס, ו-

[10] הנקרא גם תרכובת פיטסבורג B, שפותח באוניברסיטת פיטסבורג. גששי דימות עמילואידים אלו מאפשרים לחזות בלוחיות עמילואידים במוחותיהם של חולי אלצהיימר, ויכולים לסייע לקליניקאים לאבחן אלצהיימר ולפתח טיפולים חדשניים נגד עמילואידים. המולקולה 11C]PMP] היא תרכובת רדיואקטיבית פורצת דרך המשמשת ב-PET על מנת לבחון את הפעילות של מערכת המוליכים העצביים האצטילכוליניים, בכך שהיא משמשת מצע לאצטילכולינסטראז. ניתוחים לאחר המוות של חולי אלצהיימר מצביעים על רמות נמוכות של אצטילכולינסטראז. 11C]PMP] משמשת למיפוי פעילות האצטילכולינסטראז במוח, ולכן יכולה לסייע באבחון מחלת האלצהיימר ובמעקב אחרי הטיפול בה.[11] חברת Avid Radiopharmaceuticals מפילדלפיה פיתחה חומר בשם 18F-AV-45 שמשתמש ברדיונוקליד ארוך-החיים פלואור-18 על מנת לזהות לוחיות עמילואידים בעזרת סריקות PET.[12]

נוירופסיכולוגיה / נוירולוגיה קוגניטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחינת הקשר בין תהליכים פסיכולוגיים או הפרעות לבין פעילות מוחית.

פסיכיאטריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר תרכובות הנקשרות באופן בררני לקולטנים עצביים מסוימים, יכולות להיות מסומנות רדיואקטיבית בעזרת C-11 או F-18. רדיוליגנדים הנקשרים לקולטני דופמין (D1 [13], D2 [14][15], חלבון נשא לספיגה חוזרת), קולטני סרטונין (5HT1A, 5HT2A, חלבון נשא לספיגה חוזרת), קולטני אופיאויד ועוד, שימשו בהצלחה במחקרים על בני אדם. ישנם מחקרים הבוחנים את מצבם של קולטנים אלו בחולים בסכיזופרניה, מכורים לסמים, בעלי הפרעות אפקטיביות ועוד, ביחס לקבוצות בקרה בריאות.

כירוגיה סטריאוטקטית ורידוכירוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כירוגיה המונחית באמצעות דימות PET מאפשרת טיפול בגידולים תוך-גולגולתיים, במלפורמציה עורקית-ורידית ובמצבים אחרים הניתנים לטיפול כירוגי.[16]

קרדיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרדיולוגיה קלינית, סריקות FDG-PET מסוגלות לזהות לקויות בהתכווצותם של חלקי שריר הלב (hibernating myocardium), אבל התועלת של סריקה זו ביחס לעלותה אינה ברורה לעומת יעילותה של בדיקת SPECT. דימות FDG-PET של טרשת עורקים, לאיתור חולים עם סכנה לשבץ, יכול לסייע לבחון את יעילות הטיפולים החדשניים בטרשת עורקים. [17]

מחלות זיהומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמיית זיהומים עם טכנולוגיות דימות מולקולריות יכולה לשפר את האבחון ואת טיפולי ההמשך. בעבר, סריקות PET שומשו להדמיית זיהומים בקטריאליים רפואיים תוך שימוש בFDG לזיהוי תגובה דלקתית הקשורה לזיהום.

לאחרונה, שלושה סוגים שונים של חומרי ניגוד פותחו עבור PET להדמיית זיהומים בקטריאליים:

18F]maltose][18],

18F]maltohexaose],

(18F]2-fluorodeoxysorbitol (FDS]

[19]FDS הוא בעל ערך מוסף בדמות יכולת להתמקד בחיידקים ממשפחת Enterobacteriaceae.

פרמקוקינטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניסויים טרום-קליניים, ניתן לסמן רדיואקטיבית תרופה חדשה ולהזריק אותה לבעלי חיים. סריקות כאלו מכונות מחקר פיזור ביולוגי (biodistribution). באמצעות שיטה זו, ניתן לפקח באופן אפקטיבי ומהיר יותר על ספיגת התרופה, הרקמות בהן היא מתרכזת, והעלמותה בסופו של דבר. לעומתה, שיטות ישנות יותר כללו הרג וניתוח בעלי החיים על מנת להשיג ולגלות מידע זהה. אולם, בדרך כלל, ניתן להסיק בדרך עקיפה את מידת הימצאות התרופה במקום מסוים ע"י מחקר תחרותי בין תרופה שאינה מסומנת לבין תרכובת מסומנת רדיואקטיבית הידועה כתרכובת הנקשרת לאתר הנחקר. רדיוליגנד בודד יכול לבחון בצורה זו מספר רב של תרופות פוטנציאליות למטרה אחת. שיטה דומה מערבת סריקה באמצעות רדיוליגנד שמתחרה עם חומר טבעי בקולטן מסויים על מנת להדגים שהתרופה גורמת לשחרור החומר הטבעי.

להלן קטע מתוך מאמר של הכותב פיטר ראואל מאוניברסיטת הרווארד, שפורסם באתר HarvardScience: "תהליך כימי חדש, יכול להרחיב את האפשרויות של טומוגרפיית פליטת הפוזיטרונים (PET) על ידי יצירת תמונה תלת מימדית (3D) בזמן אמת של הפעילות הכימית שמתרחשת בתוך הגוף. היכולת החדשה הזאת, מעלה אפשרות מפתה של שימוש בסריקות PET על מנת להתבונן במספר תהליכים המתרחשים בתוך בעלי חיים ובני אדם על ידי פישוט תהליך השימוש בגלאים מולקולריים לצורך יצירת תמונה תלת מימדית." (מחקר זה יוכל לשמש לפיתוח תרופות)[20].

דימות בעלי חיים קטנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצורך מטרה זו, נבנה סורק PET מיניאטורי, שניתן להלבשה על ראשה של חולדה הנמצאת בהכרה מלאה, בעת שהיא נעה בחופשיות. [21] סורק זה, הקרוי RatCAP, מאפשר סריקת בעלי חיים ללא תופעות הלוואי של הרדמה. סורקי PET, המכונים microPET, שעוצבו במיוחד לדימות מכרסמים, וכן סורקים המיועדים ליונקים קטנים, משווקים כיום למחקר אקדמאי ותרופתי. הסורקים, ככל הנראה, מבוססים על חומרים פולטי אור (scintillators) מיניאטוריים ודיודות מפולת (APDs). בנוסף, מערכת שהומצאה לאחרונה משתמשת במכפילור סיליקון יחיד.

דימות שלד ושרירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סריקות PET הוכיחו את עצמן גם כשיטה לחקר שרירי השלד במהלך פעילות, כגון הליכה.[22] יתרון מרכזי בשימוש בPET הוא שסריקה זו יכולה לספק מידע אודות שרירים פנימיים, כגון שרירי העכוז הקטן, לעומת שיטות מחקר אחרות כמו אלקטרומיוגרפיה, שמאפשרות התבוננות בשרירים הקרובים לעור בלבד. עם זאת, חסרון מובהק של סריקת PET בעניין זה הוא שאינה מספקת מידע לגבי תזמון פעילות השריר, מכיוון שהיא נמדדת לאחר שהפעילות נגמרה, וזאת בשל פרק הזמן שלוקח למולקולה FDG להצטבר בשרירים הפעילים.

בטיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סריקת PET אינה פולשנית, אך היא כוללת חשיפה לקרינה מייננת.[2]

הרדיוטרייסר הסטנדרטי כיום בדימות מוחי וטיפול בחולי סרטן הוא 18F-FDG,[23] והוא בעל מנת חשיפה לקרינה של 14 mSv.[3]

מנת קרינה זו דומה למנת הקרינה שנחשפים אליה בשהייה במשך שנה שלמה בעיר האמריקאית דנוור, קולורדו (12.4 mSv/year) [24]. לשם השוואה, מנת הקרינה של סוגי סריקות אחרות נעה בין 0.02 mSv עבור רנטגן של בית החזה, עד 6.5-8 mSv לסריקת CT של בית החזה [25][26].

צוות הטיסה האזרחי הממוצע נחשף בשנה ל 3 mSv [27]. המגבלה לעובדים בתחום האנרגיה הגרעינית בארצות הברית היא 50 mSv בשנה [28]. להמשך קריאה בנושא סדרי גודל בקרינה, ראה ערך  Orders of magnitude (radiation).

עבור סריקת PET-CT החשיפה לקרינה נעה בין 23-26 mSv לאדם השוקל 70 ק"ג, כאשר מנת הקרינה עלולה לעלות ככל שמשקל האדם עולה [29].

  1. ^ Bailey, D.L; D.W. Townsend; P.E. Valk; M.N. Maisey (2005). Positron Emission Tomography: Basic Sciences. Secaucus, NJ: Springer-Verlag. ISBN 1-85233-798-2.
  2. ^ 1 2 Carlson, Neil (22 בינואר 2012). Physiology of Behavior. Methods and Strategies of Research. Vol. 11th edition. Pearson. p. 151. ISBN 0205239390. {{cite book}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 Exposure fact sheet Health Physics Society
  4. ^ Khan TS; Sundin A; Juhlin C; Långström B; et al. (2003). "11C-metomidate PET imaging of adrenocortical cancer". European Journal of Nuclear Medicine and Molecular Imaging. 30 (3): 403–410. doi:10.1007/s00259-002-1025-9. PMID 12634969.
  5. ^ Minn H; Salonen A; Friberg J; Roivainen A; et al. (ביוני 2004). "Imaging of adrenal incidentalomas with PET using (11)C-metomidate and (18)F-FDG". J. Nucl. Med. 45 (6): 972–9. PMID 15181132. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ full text of early article on FDOPA PET for pheochromocytoma
  7. ^ imaging overview
  8. ^ Luster M; Karges W; Zeich K; Pauls S; et al. (2010). "Clinical value of 18F-fluorodihydroxyphenylalanine positron emission tomography/computed tomography (18F-DOPA PET/CT) for detecting pheochromocytoma". Eur. J. Nucl. Med. Mol. Imaging. 37 (3): 484–93. doi:10.1007/s00259-009-1294-7. PMID 19862519.
  9. ^ Agdeppa ED; Kepe V; Liu J; Flores-Torres S; et al. (2001). "Binding characteristics of radiofluorinated 6-dialkylamino-2-naphthylethylidene derivatives as positron emission tomography imaging probes for beta-amyloid plaques in Alzheimer's disease" (PDF). J Neurosci. 21 (24): RC189(1–5). PMID 11734604.
  10. ^ Mathis CA; Bacskai BJ; Kajdasz ST; McLellan ME; et al. (2002). "A lipophilic thioflavin-T derivative for positron emission tomography (PET) imaging of amyloid in brain". Bioorg. Med. Chem. Lett. 12 (3): 295–8. doi:10.1016/S0960-894X(01)00734-X. PMID 11814781.
  11. ^ Kuhl DE; Koeppe RA; Minoshima S; Snyder SE; et al. (במרץ 1999). "In vivo mapping of cerebral acetylcholinesterase activity in aging and Alzheimer's disease". Neurology. 52 (4): 691–9. doi:10.1212/wnl.52.4.691. PMID 10078712. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ Kolata, Gina. "Promise Seen for Detection of Alzheimer’s", The New York Times, June 23, 2010. Accessed June 23, 2010.
  13. ^ Catafau AM; Searle GE; Bullich S; Gunn RN; et al. (2010). "Imaging cortical dopamine D1 receptors using 11C NNC112 and ketanserin blockade of the 5-HT 2A receptors". J Cereb Blood Flow Metab. 30 (5): 985–93. doi:10.1038/jcbfm.2009.269. PMC 2949183. PMID 20029452.
  14. ^ Mukherjee J; Christian BT; Dunigan KA; Shi B; et al. (2002). "Brain imaging of 18F-fallypride in normal volunteers: Blood analysis, distribution, test-retest studies, and preliminary assessment of sensitivity to aging effects on dopamine D-2/D-3 receptors". Synapse. 46 (3): 170–88. doi:10.1002/syn.10128. PMID 12325044.
  15. ^ Buchsbaum MS; Christian BT; Lehrer DS; Narayanan TK; et al. (2006). "D2/D3 dopamine receptor binding with F-18fallypride in thalamus and cortex of patients with schizophrenia". Schizophrenia Research. 85 (1–3): 232–44. doi:10.1016/j.schres.2006.03.042. PMID 16713185.
  16. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם Levivier M, Massager N, Wikler D, Lorenzoni J, Ruiz S, Devriendt D, David P, Desmedt F, Simon S, Van Houtte P, Brotchi J, Goldman S 1146–1154
  17. ^ Rudd JH; Warburton EA; Fryer TD; Jones HA; et al. (2002). "Imaging atherosclerotic plaque inflammation with [18F]-fluorodeoxyglucose positron emission tomography". Circulation. 105 (23): 2708–11. doi:10.1161/01.CIR.0000020548.60110.76. PMID 12057982.
  18. ^ Gowrishankar, G.; Namavari, M.; Jouannot, E. B.; Hoehne, A.; et al. (2014). "Investigation of 6-[18F]-fluoromaltose as a novel PET tracer for imaging bacterial infection". PLoS ONE. 9 (9): e107951. doi:10.1371/journal.pone.0107951. PMC 4171493. PMID 25243851. {{cite journal}}: פרמטר לא ידוע |last-author-amp= (הצעה: |name-list-style=) (עזרה)
  19. ^ Weinstein EA; Ordonez AA; DeMarco VP; Murawski AM; et al. (2014). "Imaging Enterobacteriaceae infection in vivo with 18F-fluorodeoxysorbitol positron emission tomography". Science Translational Medicine. 6 (259): 259ra146. doi:10.1126/scitranslmed.3009815. PMC 4327834. PMID 25338757.
  20. ^ "Tracing biological pathways | Harvard Gazette". News.harvard.edu. נבדק ב-2012-08-13.
  21. ^ Rat Conscious Animal PET (אורכב 05.03.2012 בארכיון Wayback Machine)
  22. ^ Oi N; Iwaya T; Itoh M; Yamaguchi K; et al. (2003). "FDG-PET imaging of lower extremity muscular activity during level walking". J Orthop Sci. 8 (1): 55–61. doi:10.1007/s007760300009. PMID 12560887.
  23. ^ Kelloff GJ; Hoffman JM; Johnson B; Scher HI; et al. (אפר' 2005). "Progress and promise of FDG-PET imaging for cancer patient management and oncologic drug development". Clin. Cancer Res. 11 (8): 2785–808. doi:10.1158/1078-0432.CCR-04-2626. PMID 15837727. {{cite journal}}: (עזרה)
  24. ^ Background Radiation in Denver, Institute for Science and International Security
  25. ^ Managing Patient Does, ICRP, 30 October 2009.
  26. ^ de Jong PA; Tiddens HA; Lequin MH; Robinson TE; et al. (במאי 2008). "Estimation of the radiation dose from CT in cystic fibrosis". Chest. 133 (5): 1289–91, author6 reply 1290–1. doi:10.1378/chest.07-2840. PMID 18460535. {{cite journal}}: (עזרה)
  27. ^ Chapter 9 Occupational Exposure to Radiation, IAEA (אורכב 05.07.2008 בארכיון Wayback Machine)
  28. ^ Information for Radiation Workers , Nuclear Regulatory Commission
  29. ^ Brix G; Lechel U; Glatting G; Ziegler SI; et al. (באפריל 2005). "Radiation exposure of patients undergoing whole-body dual-modality 18F-FDG PET/CT examinations". J. Nucl. Med. 46 (4): 608–13. PMID 15809483. {{cite journal}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:Eitan_liron_leobaeck/טיוטה_2&oldid=24741434"