משתמש:Daria-michal~hewiki/גוון הרגש הקבוצתי

שגיאות פרמטריות בתבנית:עריכה
פרמטרים [ ללא קטגוריה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: יש לקשר את הערות השוליים כמקובל, להוסיף קישורים פנימיים.

גוון הרגש הקבוצתי הוא מונח המייצג את מידת האחידות והעיקביות של תגובות וחוויות רגשיות בקבוצה. הרגש הקבוצתי הוא סכום הרגשות של הפרטים בקבוצה, מדובר ברמת הכלל – הקבוצה ולא ברמת הפרט. כאשר הרגש של הפרטים בקבוצה הוא עיקבי, ניתן להתייחס לגוון הרגש הקבוצתי כמאפיין קבוצתי. לדוגמא, כאשר החברים בקבוצה נרגשים, אנרגטיים ונלהבים, ניתן לתאר את הקבוצה כולה כנרגשת, אנרגטית ונלהבת. כאשר החברים בקבוצה טרודים, חשדניים ועצבניים, ניתן לתאר במונחים הללו את כלל הקבוצה. חשוב לציין כי לא כל הקבוצות הינן בעלות גוון רגשי משותף; ישנן קבוצות שהחברים בהן אינם חווים רגשות דומים. למרות זאת, מחקרים רבים מעידים שמרבית הקבוצות מפתחות גוון ריגשי משותף.

לגוון הרגש הקבוצתי שני מימדים: רגש חיובי ורגש שלילי. מדובר בשני מימדים רגשיים בלתי תלויים, בעלי דפוס קשרים שונה עם משתנים אחרים.

חברי קבוצות שונות נוהגים לחוות רגשות דומים בהתבסס על מספר מנגנונים תיאורטיים, בניהם: בחירה והרכבה של חברי הקבוצה, תהליך החיברות של חברי הקבוצה וחשיפת חברי הקבוצה לאותם אירועים וחוויות רגשיות כגון דרישות שונות כגון ביצוע משימות והפקת תוצרים.

הרגש מתפשט בין חברי הקבוצה דרך תהליכי הדבקה (emotional contagion). גוון הרגש הקבוצתי קשור לתוצרים ארגוניים רבים, כגון - ההתנהגות החברתית של הקבוצה.

גורג' (George, 1990) מצאה כי המאפיינים של אישיות עם רגש חיובי (PA) ועם רגש שלילי (NA) בקבוצות עבודה, קשורים בצורה חיובית עם שני המימדים של גוון הרגש הקבוצתי (גוון רגשי חיובי וגוון רגשי שלילי).

גוון הרגש הקבוצתי מושפע ממאפיינים אישיותיים של החברים בקבוצה. ההשפעה של מאפייני על גוון הרגש הקבוצתי נובעת מתהליכי משיכה-בחירה-שחיקה (attraction-selection-attrition processes) כפי שתוארו על ידי שניידר (Schneider, 1987). מעבר למאפייני אישיות ישנם גורמים נוספים המסבירים מדוע חברים בקבוצה חווים רגשות דומים: (1) תהליכי חיברות דומים, השפעה חברתית דומה; (2) דימיון במטלות ובמשימות, תלות הדדית גבוהה בין חברי הקבוצה לצורך השלמת המטלות; (3) חברות קבועה ויציבה בקבוצה; (4) הדבקה ריגשית (emotional contagion).

ג'ורג' (George) מאמינה כי גוון הרגש הקבוצתי קובע את המידה בה הקבוצה תיהיה חדשנית ויעילה. חיזוק לטענתה ניתן למצוא בעובדה כי בעת שהחברים בקבוצה חווים רגש חיובי הם נוטים לקשר ולחבר גירויים שונים בסביבתם – דבר העשוי להוביל ליצירתיות.

ג'ורג' הציעה כי כאשר מרבית החברים בקבוצה חשים רגש חיובי, הגמישות המחשבתית שלהם תגבר כתוצאה מהשפעה חברתית ותהליכים קבוצתיים שונים. כתוצאה מכך הקבוצה תפתח מודל מחשבתי משותף. קבוצה בעלת גוון רגשי חיובי תהיה על פי רוב יצירתית יותר.

מניתוחים שונים עולה כי גוון ריגשי חיובי מתווך באופן מלא, וגוון ריגשי שלילי מתווך חלקית את הקשר שבין הרגש של המנהיג והקבוצה. מנהיג מוצלח יווסת את הגוון הרגשי של קבוצתו ויצליח להשפיע עליה יותר (הן מבחינה תהליכית והן מבחינה רגשית).

Reference List

1. Bartel CA, Saavedra R. 2000. The collective construction of work group moods. Administrative Science Qoeterly 45(2):197–231

2. Costa, P. T., & McCrae, R. R. (1980). Influence of extraversion and neuroticism on subjective well-being: happy and unhappy people. Journal of Personality and Social Psychology, 38, 668–678.

3. Cummings, A. (1998). Contextual characteristics and employee creativity: Affect at work. Paper presented at the 13th Annual Conference, Society for Industrial Organizational Psychology. Dallas, USA, April.

4. Gallupe RB, Bastionatti LM, Cooper WH. 1991. Unblocking brainstorms. J. Appl. Psychol. 76(1):137–42

5. George, J. M. (1990). Personality, affect, and behavior in groups. Journal of Applied Psychology, 75, 107–116.

6. George, J.M. (1996). Group affective tone. In M. A. West (Ed.), Handbook of work group psychology (pp. 77–93). Chichester, UK: Wiley.

7. George JM, Brief AP. 1992. Feeling good doing good: a conceptual analysis of the mood at work-organizational spontaneity relationship. Psychological Bulletin. 112(2):310–29

8. Hackman JR. 1992. Group influences on individuals in organizations. In Handbook of I/O Psychology, ed. MD Dunnette, LM Hough, 3:199–267. Palo Alto, CA: Consult. Psychol. Press. 1095 pp.

9. Heath C, Jourden FJ. 1997. Illusion, disillusion, and the buffering effect of groups. Organ. Behav. Hum. Decis. Process. 69(2):103–16

10. Isen, A.M., & Daubman, K.A. (1984). The influence of affect on categorization. Journal of Personality and Social Psychology, 47, 1206–1217.

11. Isen, A.M., Daubman, K.A., & Nowicki, G.P. (1987). Positive affect facilitates creative problem solving. Journal of Personality and Social Psychology, 52, 1122–1131.

12. Isen, A.M., & Daubman, K.A. (1984). The influence of affect on categorization. Journal of Personality and Social Psychology, 47, 1206–1217.

13. Isen, A.M., Daubman, K.A., & Nowicki, G.P. (1987). Positive affect facilitates creative problem solving. Journal of Personality and Social Psychology, 52, 1122–1131.

14. Kelly, J. R., & Barsade, S. G. (2001). Moods and emotions in small groups and work groups. Organizational Behavior and Human Decision Processes, 86, 99–130.

15. Neumann, R., & Strack, F. (2000). “Mood contagion”: The automatic transfer of mood between persons. Journal of Personality and Social Psychology, 79, 211–223.

16. Organ, D. W., & Near, J. P. (1985). Cognition vs affect in measures of job satisfaction. International Journal of Psychology, 20, 241–253.

17. Pugh, S. Douglas (2001). Service with a Smile: Emotional Contagion in the Service Encounter. Academy of Management Journal, 44 (5), 1018-27.

18. Schneider B. 1987. The people make the place. Pers. Psychol. 40(3):437–53

19. Sutton RI. 1991. Maintaining norms about expressed emotions: the case of bill collectors. Administrative Science Quarterly 36(2):245–68

20. Warr, P. B., Barter, J., & Brownbridge, G. (1983). On the independence of positive and negative affect. Journal of Personality and Social Psychology, 44, 644–651.

21. Watson, D., & Clark, L. A. (1984). Negative affectivity: the disposition to experience aversive emotional states. Psychological Bulletin, 96, 465–490.

22. Watson, D., & Tellegen, A. (1985). Toward a consensual structure of mood. Psychological Bulletin, 98, 219–235.

23. Weiss, H. M., & Cropanzano, R. (1996). Affective events theory: A theoretical discussion of the causes and consequences of affective experiences at work. Research in Organizational Behavior, 18, 1–74.

[[קטגוריה:פסיכולוגיה]] [[קטגוריה:רגשות]] [[en:Group affective tone]]