משתמש:Arimis/תיקים באפלה

Arimis/תיקים באפלה
The X-Files

לוגו הפתיחה
סוגה	מדע בדיוני מותחן אימה מסתורין
יוצרים	כריס קרטר
שחקנים	דייוויד דוכובני ג'יליאן אנדרסון מיטש פילגי רוברט פטריק (עונות 8 - 9) אנבת' גיש (עונות 8 - 9)
ארץ מקור
מספר עונות	11
מספר פרקים	218
תוכנית המשך	מילניום האקדוחנים הבודדים
הפקה
אתר צילומים	ונקובר, קנדה (עונות 5-1, 11-10) לוס אנג'לס (עונות 9-6)
מוזיקה	מארק סנואו
אורך פרק	45 דקות
שידור
רשת שידור בישראל	ערוץ 2 (טלעד) AXN סטאר וורלד Yes
תקופת שידור מקורית	10 בספטמבר 1993 - 19 במאי 2002 (הסדרה המקורית, עונות 9-1) – 24 בינואר 2016 - 21 במרץ 2018 (החייאה מחודשת, עונות 11-10)

תיקים באפלה (באנגלית: The X-Files) היא סדרת דרמה מדע בדיונית אמריקאית שנוצרה על ידי כריס קרטר. הסדרה המקורית שודרה בין ספטמבר 1993 למאי 2002 למשך תשע עונות ברשת FOX. עונה עשירית קצרה שודרה למשך שישה פרקים בין ינואר לפברואר 2016. בעקבות הרייטינג של החייאתה מחדש, הסדרה חזרה לעונה 11 בת עשרה פרקים, ששודרה בין ינואר למרץ 2018. בנוסף לסדרת הטלוויזיה יצאו שני סרטי טלוויזיה - "תיקים באפלה: הסרט" (1998) ו"תיקים באפלה: רוצים להאמין" (2008), כשש שנים לאחר סיומה של הסדרה.

הסידרה מביאה את סיפורם של שני סוכני FBI פוקס מולדר (בגילומו של דייוויד דוכובני) ודיינה סקאלי (בגילומה של ג'יליאן אנדרסון), שני סוכני FBI שמוטל עליהם לחקור את תיקי האקס - תיקים לא מפוענחים שעוסקים בתופעות על-טבעיות ובלתי מוסברות. מולדר הוא פרופילאי פלילי מיומן וחובב קונספירציות שמאמין בקיומו של העל-טבעי, בעוד סקאלי היא דוקטורית לרפואה סקפטית שהוטל עליה לנתח את מציאותיו של מולדר. בתחילתה של הסדרה, השניים נעשו מעורבים בקונפליקט מורכב ולמדו לבטוח אחד בשנייה, בנוסף למספר מצומצם של בני ברית. עם הזמן, שני הסוכנים חושפים אג'נדה ממשלתית כדי לשמור בסוד את קיומם של חייזרים. הרפתקאותיהן המשותפות של מולדר וסקאלי גורמות לשניים לפתח חיבור קרוב ואפלטוני, שעם הזמן מתפתח למערכת יחסים רומנטית. שליש מפרקי הסדרה - שנמשכה כ-202 פרקים - עסק לרוב בקשת סיפור הנוגעת למיתופואיה ופלישה חייזרית מתוכננת, בעוד שני שלישים משאר פרקי הסדרה עמדו בפני עצמם ועסקו בפרקי 'מפלצת השבוע'.

הסדרה שאבה השראה מסדרות טלוויזיה מוקדמות שכללו אלמנטים של מתח ומסתורין, כמו גם ספרות ספקולטיבית, וביניהן נמנות אזור הדמדומים, טווין פיקס, גלרייה לילית , סיפורים מהצד האפל וקולצ'אק: אורב הלילה . כשקרטר פיתח את דמויות הסדרה, הוא חשב לשנות את הסטראוטיפים המגדריים בכך שיצר את מולדר בתור האדם המאמין ואת סקאלי כסקפטית. שבע העונות הראשונות היו בכיכובם של השניים. בעונות השמינית והתשיעית, אנדרסון נטלה את התפקיד הראשי בתור המאמינה, בעוד דוכובני הופיעה למשך מספר פרקים בודדים ודמויות חדשות הוצגו - סוכנים מיוחדים ג'ון דוגט (בגילומו של רוברט פטריק) ומוניקה רייז (בגילומה של אנבת' גיש), כמו גם עוזר המנהל וולטר סקינר (בגילומו של מיטש פילגי), שהפך לדמות ראשית וקבועה. חמשת העונות הראשונות של הסדרה הופקו וצולמו בונקובר, קולומביה הבריטית, לפני שההפקה עברה ללוס אנג'לס בעקבות מעברו של דוכובני. ההפקה שבה לונקובר לצורך צילום הסרט הראשון וכן עונות 11-10.

הסדרה נחלה הצלחה ברשת FOX וזכתה לביקורות חיוביות, אם כי נמתחה ביקורת על אורכה של הסדרה לקראת סיומה. הסדרה הפכה לסדרת קאלט ולאבן פינה בתרבות הפופולרית, שתרמה לחוסר האמון של הציבור בממשלות העולם ובארגונים גדולים, וגם אימצה לקרבה תאוריות קשר ונושאי רוחניות. שני שחקני הסדרה הראשיים, דוכובני ואנדרסון, קיבלו מספר רב של מועמדויות לפרסים, בהם פרס אמי לשחקן ראשי ופרס אמי לשחקנית ראשית, פרס גלובוס הזהב, פרס גילדת שחקני המסך, פרס סאטורן ופרס סטלייט, ועד לסיומה של הסדרה היא הוכתרה בתור סדרת המדע בדיוני הארוכה ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה האמריקנית. בהמשך, הסדרה הובילה זיכיון שכלל גם את סדרות הספין-אוף "מילניום" ו"האקדוחנים הבודדים", שני סרטי טלוויזיה באורך מלא ומרצ'נדייזינג.

תקציר עלילתי

תיקים באפלה נחשבה יחודית לסדרה פופולרית של שנות ה-90 המשלבת המשכיות, אלמנטים של דרמה סדרתית (כאלה הנמצאים לעיתים קרובות במיני סדרה או באופרת סבון), עם סיפורים עצמאיים שאינם דרשו את הבנת הצופה בהיסטוריית הסדרה. המעריצים והמפיקים חילקו את סיפורי תיקים באפלה לשתי קטגוריות: 'פרקי מיתולוגיה' הנוגעים לעלילה המתמשכת בעניין תאוריית קשר ממשלתית על חיים מחוץ לכדור הארץ, וכן פרקים העומדים בפני עצמם הנקראים לעיתים 'פרקי מפלצות' שעסקו ביצורים משונים ובתופעות על טבעיות, שלא בהכרח קשורים ל'פרקי המיתולוגיה'.

פרקי מיתולוגיה

פרקים אלה הם המרכיבים בעיקר את תחילת העונה וסופה למשך שני פרקים רצופים ואשר מציגים את קו העלילה המרכזית:

• עונה ראשונה: Pilot, Deep Throat, Conduit, Fallen Angel, E.B.E., The Erlenmeyer, Flask
• עונה שניה: Little Green Men, Sleepless, Duane Barry, Ascension, One Breath, Red Museum, Colony, End Game, Anasazi
• עונה שלישית: The Blessing Way, Paper Clip, Nisei, 731, Piper Maru, Apocrypha, Wetwired, Talitha Cumi
• עונה רביעית: Herrenvolk, Musings of a Cigarette Smoking Man, Tunguska, Terma, Memento Mori, Tempus Fugit, Max, Zero Sum, Gethsemane
• עונה חמישית: Redux, Redux II, Christmas Carol, Emily, Patient X, The Red and the Black, The End
• תיקים באפלה: הסרט
• עונה שישית: The Beginning, S.R. 819, Two Fathers, One Son, Biogenesis
• עונה שביעית: The Sixth Extinction, The Sixth Extinction II: Amor Fati, Sein und Zeit, Closure, En Ami, Requiem
• עונה שמינית: Within, Without, Per Manum, This is Not Happening, Deadalive, Three Words, Vienen, Essence, Existence
• עונה תשיעית: Nothing Important Happened Today, Nothing Important Happened Today II, Trust No 1, Provenance, Providence, William, The Truth

פרקים שאינם עוסקים בעל-טבעי

קיימים מספר פרקים לאורך העונות שלאו דווקא עוסקים בעל-טבעי אלא בפיתוח הדמויות, אך ללא ספק כל פרק עסק בעל-טבעי בצורה זו או אחרת. מספר פרקים קטן עסק באירועים מוזרים, איומים והמוסברים בצורה מעורפלת, כאשר נשארים בגדר הסבירות. פרקים כדוגמת "Irresistible" ו-"Home", למרות שבחלק מהמקרים יש בהם מן העל-טבעי.

פרקים מסוג אחר

פרקים אלו דנו ביחסים בין מולדר וסקאלי כמו גם הביאו את עלילת "שלושת האקדוחנים" ושל וולטר סקינר, ואף נכללו בתחום שבין פרקי מיתולוגיה לפרקים העומדים בפני עצמם. כריס קארטר אמר כי הוא מעוניין להמנע מסינדרום "פרקי המפלצת", לכן גם הפרקים העומדים בפני עצמם עסקו בקנוניות הממשלתיות וחטיפות חייזרים (בעיקר בעונה הראשונה והשישית) וכמה מפלצות היו חיוניות לפרקי המיתולוגיה (בעיקר בתחילת עונות השניה והרביעית).

צוות שחקנים

שחקנים ראשיים

שחקן	דמות	עונות
		עונה 1	עונה 2	עונה 3	עונה 4	עונה 5	עונה 6	עונה 7	עונה 8	עונה 9	עונה 10	עונה 11
דייוויד דוכובני	פוקס מולדר	ראשי
ג'יליאן אנדרסון	דיינה סקאלי	ראשי
רוברט פטריק	ג'ון דוגט								ראשי
אנבת' גיש	מוניקה רייז								ראשי		אורח
מיטש פילגי	וולטר סקינר	אורח	חוזר	משנה						ראשי

שחקני משנה

שם השחקן/ית שם הדמות עונות עונה 1 עונה 2 עונה 3 עונה 4 עונה 5 עונה 6 עונה 7 עונה 8 עונה 9 עונה 10 עונה 11 ויליאם ב. דייוויס האיש המעשן חוזר משנה משנה חוזר ג'רי הארדין 'גרון עמוק' חוזר אורח אורח ניקולאס ליה אלכס קרייצ'ק חוזר אורח משנה כריס אואנס ג'פרי ספנדר חוזר משנה אורח אורח סטיבן ויליאמס מר אקס חוזר אורח אורח ברוס הרווד ג'ון פיצג'רלד ביירס (האקדוחנים הבודדים) אורח חוזר אורח חוזר אורח דין הגלונד ריצ'רד "רינגו" לנגלי (האקדוחנים הבודדים) אורח חוזר אורח חוזר אורח טום בריידווד מלווין פרוהיקי (האקדוחנים הבודדים) אורח חוזר אורח ג'ון נוויל איש הציפורניים המטופחות חוזר אורח חוזר דון ס. ויליאמס הזקן הראשון חוזר אורח חוזר ג'יימס פיקנס אלווין קירש חוזר חוזר משנה אורח בריאן תומפסון צייד הפושעים החייזרי אורח מימי רוג'רס דיאנה פאולי אורח חוזר אורח לורי הולדן מריתה קובארוביאס חוזר אורח אורח

היסטוריה

רעיון ופיתוח פרק הפתיחה

לכריס קרטר, יליד קליפורניה אשר בעברו כתב סדרות ללא הצלחה יתרה, ניתנה הזדמנות לכתוב סידרה דרמטית לרשת FOX הכושלת באותה עת. עייף מלכתוב סדרות קומיות ובהיותו מושפע מפרשיות חטיפות בידי חייזרים ופרשת ווטרגייט וכן הסידרה הקאלטית משנת 1974 קולצ'אק: אורב הלילה, העלה את רעיון הפיילוט לתיקים באפלה שהועלתה לשידור בשנת 1992 ונאלץ להאבק בדרישת המפיקים ליצור דמות נשית תלותית ואכן לבסוף הצליח ליצור דמות עצמאית בשם סקאלי. הוא הקים חברת הפקות הקרוייה על יום הולדתו, Ten Thirteen Productions.

קארטר רצה לערב בסידרה את נושא האמונות מלבד נושא חיים מחוץ לכדור הארץ ועל טבעי ברחבי ארצות הברית. דבריו המדויקים היו, "אני חושב על עצמי כעל אדם שאינו מאמין אך מחפש אחר התנסויות דתיות וזה מה שהדמויות מחפשות". דיינה סקאלי בנוסף להיותה סקפטית וד"ר לרפואה גדלה להאמין בדת הקתולית, בעוד פוקס מולדר הינו בעל תואר שני באוניברסיטת אוקספורד בפסיכולוגיה אשר האמין בחייזרים. כונה בליגלוג בידי חבריו "ספוקי". קארטר אמר כי נקודת מבטה של סקאלי היא נקודת מבט של הסידרה וכי הארועים מקבלים בסיס מדעי בכדי לגרום דווקא לדמותו של מולדר להתמתן תוך שהוא מנסה לגרום לסקאלי להאמין בבלתי יאומן וזה בעצם הקונפליקט ביניהם. קארטר מאמין כי הסידרה הביאה היפוך תפקידים כאשר סקאלי היא הרציונלית בעוד מולדר מתבסס על ניחושים ושאלות.

בפרק הפתיחה סקאלי נשלחה ללא רצונה לעקוב אחר עבודותיו של מולדר בכדי שהממשלה תוכל לעקוב אחר צעדיו, המהווים סכנה לתוכניותם כאשר בראש הארגון עומד האיש המעשן, שאינו מדבר כלל בפרק זה. המתח המיני בין סקאלי למולדר היה בר חשיבות מתחילת העונה ונשאר מאופק לאורך כל הסידרה. הסוכנים קראו זה לזה בשמם הפרטי לעיתים רחוקות כחלק מהפורמליות שבענין.

ראשי רשת FOX החליטו להביא תסריטאים מקצועיים מחברת ההפקה של סטיבן ג'יי קאנל אשר ביניהם נמצאים הכותבים גלן מורגן וג'יימס וונג. תרומתם לשתי העונות הראשונות עוררה הדים חיוביים בקרב המעריצים, המבקרים, שחקני הסידרה וקארטר עצמו. וונג/מורגן חזרו לכתוב בתחילת העונה הרביעית.

מפיק הסדרות דיויד נאטר שעבד איתם בסדרות ישנות חזר והפיק פרקים בעונה השלישית של תיקים באפלה. הצמד מילא תפקיד חשוב כאשר שכר את צלם הקולנוע ג'ון בארטלי, אשר נתן לסידרה את הפן האפל שבפרקיה המוקדמים, ובתוך כך הוא זכה בפרס האמי בשנת 1996.

אקלים יער הגשם הממוזג של ונקובר היה נתון קריטי בסידרה ונתן אפשרות לבמאים ליצור אווירה ערפילית ומלאת מסתורין.

אחראי ליהוק הסידרה היה רנדי סטון אשר המליץ לקארטר על שני השחקנים הראשיים.

עונה ראשונה ושניה (1995-1993)

בשתי העונות הראשונות, מפיק הסדרה קארטר ושותפיו וונג/מורגן יחד עם שאר כותבי הסדרה הגדירו לסדרה המתחילה את הסיפור המרכזי שלה, לה קרא קרטר ה"מיתולוגיה". סיפורי המיתולוגיה, כפי שקרו לה המפיקים, היו מבוססים על מזימה של הממשלה לטייח כל דבר הנוגע לחיים מחוץ לכדור הארץ ואת נסיונותיו של מולדר לגלות את גורלה של אחותו סמנתה. סמנתה כנראה נחטפה שנים קודם לכן כשמולדר היה עוד ילד, מה שהשפיע עליו עמוקות והצית בו את האובססיה לכל הקשור לעל-טבעי. קרטר עצמו כתב את הפרק השני 'Deep Throat' לאחר פרק הפתיחה ודניאל סקהאיים ביים. בפרק זה אנו פוגשים את 'גרון עמוק', דמות המודיע הראשונה מבין שורה של מודיעים שסיפקו למולדר מידע חסוי ממקורות הממשלה. מידע זה לסירוגין עזר או עיכב את מולדר וסקאלי לפתירת תיקי האקס.

'Conduit' הינו הפרק הראשון העוסק כמו פרקים רבים אחרים בזכרונו של מולדר לגבי חטיפת אחותו. הפרק נכתב ע"י האוורד גורדון ואלכס גנסה. גורדון עם הזמן הפך להיות תסריטאי מרכזי ומפיק בארבע שנים הראשונות של הסדרה. הוא כתב גם את 'Fallen Angel' ופרקים נוספים בעונה הראשונה יחד עם גנסה. הפרק הראשוני ששייך למיתולוגיה עוסק במולדר במאמצו הכושל לגלות נחיתת עצם בלתי מזוהה אשר הממשלה ניסתה לטייח על המקרה. ובנוסף אפשר היה להכיר לראשונה מעריץ ונחטף של UFO בשם מקס פנינג, אחד ממיני רבים האאוטסיידרים, אשר עזר למשוך קהל מעריצים לנושא ולתוכנית. סקוט בליס הוא השחקן אשר שיחק את מקס והוא השתתף בעוד שני פרקים בעונה הרביעית. למרבה האירוניה 'Fallen Angel' קיבל רייטינג הנמוך ביותר בעונה הראשונה. עוד ניסיון ל'פרק מיתולוגיה' ראשוני של צמד הכותבים וונג/מורגן הוא הפרק 'E.B.E', שבו מולדר וסקאלי עוקבים אחרי נפילת עצם בלתי מזוהה בעזרתו של גרון עמוק, גם עם רייטינג נמוך.

רשת FOX נתנה יד חופשית לקארטר וכותביו משום שהם היו עסוקים בתוכניות טלוויזיה אחרות באותה עת בשיקול שתוכניות אלו יצליחו מבחינה מסחרית מול הציבור. אך בכל זאת צוות הכותבים נתקל בכמה התנגדויות לגבי פרקים מסוימים כמו 'E.B.E', 'Beyond the Sea' והפרק הפופולרי 'Ice'. לפי קרטר, רשת FOX רצתה לסיים את הסדרה במשך תקופת מה משום שהפרקים לא הכילו בסופם פיתרון מקובל ונותרו רדודים. קרטר אמר כי "לא יכולנו לעשות, זאת משום שלנסות להסביר את ה'לא מוסבר' זה מגוחך והקהל שלנו חכם מדי בשביל פיתרון מצוץ מן האצבע". לבסוף הרשת ירדה מהנושא והוחלט שלסיפורים לא ינתן פתרון מאולץ לעלילה ובמקום זאת הפרק יסתיים בפיתרון ריגשי לבעיה.

וונג ומורגן השפיעו על פרקי המיתולוגיה והובילו לפופולריות של דמויות משנה שהמשיכו להופיע בפרקים נוספים של כותבים אחרים של הסידרה. למשל משפחת סקאלי כמו אביה רב החובל וויליאם סקאלי (השחקן דון דייוויס), אמה מרגרט (השחקנית שילה לארקין) ואחותה מליסה (השחקנית מלינדה מק'גרו) וכמובן שלושת חברי 'האקדוחנים הבודדים' אשר נקראו ע"ש התאוריה השנויה במחלוקת של ועדת וורן על רצח קנדי.

אולם, פרק המיתולוגיה הראשון של הצמד היה השלישי ששודר, 'Squeeze'. הפרק הציג את דמותו של יוג'ין ויקטור טומז, גמיש, אוכל כבדים, מוטציה ורוצח סידרתי אשר התעורר מתרדמת חורף לאחר 30 שנה. אחרי שני הפרקים הראשונים ושווקה של הסידרה בנושא חייזרים הכותבים רצו להרחיב את הרעיונות בסידרה (ואכן המנהלים הבכירים ברשת FOX לא רצו שקארטר יתמקד רק בחטיפות של UFO וחייזרים). 'Squeeze' נהייה הפרק הראשון של סידרת פרקים המכונים 'פרקי המפלצת של השבוע' שיהפכו להיות עמוד התווך של הסידרה במשך תשעת עונותיה. וונג/מורגן המשיכו את הפרק הנ"ל עם פרק המשך בשם 'Tooms' באותה עונה. 'Tooms' היה גם הפרק בו האיש המעשן החל לדבר בפעם הראשונה בסידרה; נכנס לראשונה עוזר המנהל וולטר ס. סקינר, הבוס של מולדר וסקאלי (מיטש פילגי) אשר היה לו תפקיד מרכזי מאוד עד סוף הסידרה.

במקור, תיקים באפלה נאבקה בנתוני הרייטינג שלה. כתוצאה מכך, לא היתה תוכנית לטווח ארוך או מדריך להנחות את הכותבים, אלא פשוט הנחיה של קארטר שכל פרק יתקיים "בתחום האפשרויות המוגבלות". לכן, עונתה הראשונה של הסדרה הכילה מספר רב של פרקים העומדים בפני עצמם העוסקים במפלצות וגם חוצנים וסוגים שונים של טיוחי הממשל ללא כל עקביות הנראית לעין (כמו תולעי החלל בפרק "Ice" שמבוססות על "הדבר" וכן תאוריית הקשר על התאומות המהונדסות גנטית בפרק "Eve"; שניהם הפרקים החביבים על קארטר). קארטר עצמו כתב את "Space", פרשה בתקציב נמוך על התגשמות "רוח" חייזרית בתוכנית מעבורת החלל של נאס"א, אשר מאוחר יותר הכחיש כאחת השעות הגרועות ביותר שאי פעם הופקו לטלויזיה.
לקראת סוף העונה הראשונה, קארטר וצוותו חשבו על עיקרי הרעיונות של המיתולוגיה שתארוך תשע עונות, שהקווים הכלליים שלה הופיעו בפרק סיום העונה "The Erlenmeyer Flask" זוכה 'פרס אדגר' (ע"ש אדגר אלן פו). פרק זה נכתב ב-1994 לפני שקארטר בכלל ידע אם התוכנית תבוטל או לא. תיקי ה-X נסגרים בפרק זה, אשר מסתיים בפלשבק מסוף פרק הפתיחה. פרק הסיום היה הראשון שבוים ע"י ר.ו גודווין, מפיק בפועל (ובעלה של שילה לארקין המשחקת את אימה של סקאלי) שביים כל פרק פתיחה וסיום של הסדרה במשך שלוש העונות הבאות.
למרבה הנחת, תיקים באפלה נבחרה להמשיך לעונה שניה, למרות שסיימה במקום 102 מתוך 118 במדרוג של נילסן. כמו כן, היא קיבלה מועמדות ראשונה לפרס אמי על כותרת הפתיחה. נעימת הפתיחה אלקטרונית שהציגה קולות שריקה מסתוריים, בוצעה בידי המלחין מארק סנוו. מנגינות הפרקים שעשה היו מנגינות סינתיסייזר אפופות ואפלות – מוטיב שולט בסדרה תיקים באפלה משנותיה המוקדמות, כאשר הסדרה השתמשה יותר במוזיקת רקע שאינה אופיינית לסדרת דרמה בת שעה. פסקול הסדרה, בשם "The Truth and the Light" יצא בשנת 1996.

אולם, כשהסדרה סיימה את עונתה הראשונה, בעיה צצה למפיקים: ההריון הקרב ובא של ג'ליאן אנדרסון, ששיחקה את דיינה סקאלי. כמה ממנהלי הרשת רצו בליהוק חדש לתפקיד, דבר שקארטר סרב לעשות. בעיה נוספת עלתה לקארטר, שלא יכול היה להשלים את פרק פתיחת העונה המתוכנן. וונג/מורגן התבקשו להגיע לפתרון תחליפי והפרק שלהם, "Little Green Men", היה הפרק הראשון שהראה חייזר והשיגו את הרייטינג הגבוה ביותר עד כה עם 19% של צפיות.
החלק המוקדם של עונה שניה ביסס את קרבתם של מולדר וסקאלי, למרות הפרדתם במשימות קשות במחלקות אחרות כאשר תיקי ה-X נסגרו בסוף עונה ראשונה. עקב הריונה, אנדרסון היתה מוגבלת מאוד בסצינות עם דוכובני, מה שתאם לריתוקה של הדמות ללימודי סטודנטים לרפואה בקוונטיקו. במהלך פרקים מוקדמים בעונה שניה, דמותה של סקאלי מצולמת רק בצילומי תקריב, מאחורי שולחן, או מבצעת נתיחה שלאחר המוות (אחד מתפקידיה הרגילים בסדרה, עקב הכשרתה).

מולדר נהיה חסר תקווה, כשהמודיע הקודם שעזר לו נלקח והוחלף בידי מר X (השחקן סטיבן וויליאמס) בעל כורחו, אשר מעולם לא גילה לאן משתייכת נאמנותו. מולדר נראה עורך ציתותים תכופים ולועס את זרעי החמניות האהובות עליו ביותר.

התסריט של קרטר, "The Host" ניסה להראות את חוסר האונים של מולדר ואבדן תקוותו. בפרק זה, הוא מקבל משימה שלדעתו מובילה למבוי סתום: לאתר מוטאנט שגדל באתר פסולת גרעינית. המבקרים חשו כי תיקי X של אותה תקופה דמו לסרטים קלאסיים סוג ב' בכך שעסקו במוסר סביבתי ופוליטי, כמו הפרק "Darkness Falls" של קארטר (על חרקי יער עתיקים שמוציאים נקמתם על מחנאים), הפרק "Blood" של וונג/מורגן (על שליטת מחשבה ממכשירים אלקטרוניים וריסוס הדברת מזיקים), ותסריטו של הווארד גורדון לפרק "Sleepless" (על ותיקי מלחמת וייטנאם אשר שומשו כשפני נסיון בניסוי ממשלתי אכזרי). ראוי לציון הפרק "Blood" שהיה הראשון שהקרדיט לסיפור ניתן לדארין מורגן, השחקן שגילם את המוטאנט ואחיו של הכותב/מפיק גלן מורגן. "Sleepless" היה הפרק השני שבוים ע"י רוב באומן לאחר "Gender Bender" בעונה קודמת. באומן יהפוך לאחד מאנשי הצוות השופעים ביותר מאחורי הקלעים, המביים עשרות פרקים בנוסף לסרט הקולנוע.

על המסך, הפרק "Sleepless" הציג את דמותו של קרייצ'ק (השחקן ניקולס ליא) כשותף ה-FBI החדש של מולדר. שותפותם תיארך שלושה פרקים בלבד, כולל הפרק "Duane Barry" והפרק "Ascension", אשר הוכיח עצמו חיוני לסדרה. בחיפושם אחר פתרון לבעית הריונה של אנדרסון הקריטית, קארטר והמפיקים החליטו לגרום לה להיחטף בידי דוויין בארי (השחקן סטיב ריילסבאק), הוא עצמו חטוף, בפרק באותו שם, שנכתב ובוים לראשונה בידי קארטר באוקטובר 1994 וקיבל מספר מועמדויות לפרס אמי.

אנדרסון כלל לא הופיעה בפרק שלאחריו, רק בכדי לחזור באופן מסתורי בפרק "One Breath" של הצמד וונג/מורגן (במאי ר.ו גודווין), פרק שבאופן עקבי זוכה לריטינג גבוה בקרב הצופים. חטיפתה של סקאלי עורר משבר קיומי במולדר. למרות שהסדרה השאירה את השאלה בדבר האחראים הישירים למעשה פתוחה למשך שנים, הפרק המקדים "Sleepless" חזה את האירועים כאשר האיש המעשן הצהיר בדבר סקאלי כי "לכל בעיה יש פתרון". סקאלי נראתה צמודה למולדר בעימותים הגדולים, בלי קשר לתפקידה המקורי כמפריכה וספקנותה הרבה באמונותיו של מולדר.

לאחר החלמתה של סקאלי (ולידת ביתה של אנדרסון, פייפר), מולדר וסקאלי חזרו לעבוד על תיקי ה-X שנפתחו מחדש, וחקרו תיקים שנעו בין זומבים האיטיים, מחנה ריכוז של צבא ארצות הברית ("Fresh Bones"), לחטיפת חיות ("Fearful Symmetry") וגירוש שדים נוצרי ("The Calusari"). תקופת שידורים זו החלה למשוך אחריה צופי קאלט בערבי שישי, כאשר המדרוג של נילסן עלה מעבר למצופה בפרקים "Die Hand Die Verletzt" הקאלטי ו-"Colony"/"End Game". האחרון היה פרק כפול שהציג את הצייד החייזרי (השחקן בריאן תומפסון), את רעיון ההתיישבות, ואת אביו של מולדר ביל (השחקן פיטר דונאט), אימו טינה (השחקנית רבקה טולאן) ואחותו "המבוגרת".

"Die Hand Die Verletzt" היה התסריט האחרון של וונג/מורגן עד לעונה רביעית, משום שעזבו בכדי להתחיל סדרה משלהם (Space Above and Beyond), אך באותה עת היתה מעורבות חדשה מאחורי הקלעים. הפרק גם סימן את ביומו הראשון של קים מאנרס, שנשאר בסדרה עד לסופה ואשר ביים את המספר הגדול ביותר של פרקים. בפרק "Colony", דייוויד דוכובני שיתף פעולה עם כריס קארטר על התסריט, אחד ממעורבותיו הראשונות בסדרה. פרנק ספוטניץ, עורך חדש שהובא ע"י קארטר, כתב את "End Game", השני מתוך הפרק הכפול; ספוטניץ נהיה המפיק והכותב בסדרה למשך השנים ועיצב במידה רבה את המיתולוגיה. באמצע העונה הפרק "Irresistible" בוים ע"י דייויד נאטר ונכתב בידי קארטר, שהיה פרק ההשראה לסדרתו השניה של קארטר, 'מילניום'. הפרק היה הראשון שלא עסק בעל טבעי אלא החוקרת את נקרופיל המוות דוני פאסטר.

השבועות האחרונים של עונה שניה הביאו שינויים נוספים, אשר אותה ראו כנקודת המפנה של הסדרה. הפרק זוכה 'פרס אדגר' "Humburg", פרק העומד בפני עצמו שעסק בלולייני קרקס בעיירה בפלורידה, היה התסריט המלא הראשון של דארן מורגן. בזמנו הדבר נחשב לנסיון מחושב כפרק הקומדיה הראשון של הסדרה. ג'יליאן אנדרסון בלעה צרצר אמיתי בסצינה שביעת רצון. הכותב ווינס גיליגאן הציע את הפרק הראשון שלו, פרק המדע בדיוני האפל "Soft Light" בכיכובו של השחקן טוני שאלוב כפיזיקאי מלא חרטה אשר צילו הורג אנשים.

עונה שניה הסתיימה במאי 1995 עם הפרק "Anasazi" (שנכתבה בידי קארטר ודוכובני) שמשכה תשומת לב גדולה עם סיום הקליף האנגר המציג את מה שיהיה עתיד הסדרה. בפרק זה, מולדר וסקאלי נפגשו עם האקר מחשבים, ככל הנראה החבר הרביעי ב'שלושת האקדוחנים', שבאופן מוחלט מושך אותם ואת משפחתם כמטרות תאוריית הקשר, והעלילה אף החזירה את הסוכן החופשי קרייצ'ק. הפרק התחיל עלילה בת שלושה חלקים, שלושת הפרקים השאפתניים ביותר בסדרה עד כה, שנמשכו לעבר העונה השלישית. העלילה עקבה אחר דוברי הצפנים לשעבר משבט הנבאהו כמו הדמות של אלברט הוסטין (השחקן פלויד "עורב אדום" ווסטרמן), שאמר כי "שום דבר לא נעלם ללא עקבות", משפט שגם האיש המעשן אמר בהקשר אחר. הסדרה לא יכלה להרשות שינוי מיקום, לכן סביבה סלעית בקולומביה הבריטית נצבעה לדמות את הצבעים של אמריקה הדרום-מערבית. הסדרה עצמה נצפתה באותה עת ע"י 60 מדינות.

הסרט ועונה שישית (1999-1998)

בקיץ 1998 הסדרה הניבה סרט קולנוע באורך מלא הנקרא The X-Files: Fight The Future. הוא נועד להיות המשכי לפרק סוף עונה חמישית, "The End", אך באותה עת גם עמד בזכות עצמו. הפרק הפותח את עונה שישית המשיך מהיכן שסרט הקולנוע נגמר.

הסרט, שנכתב בידי כריס קארטר ופרנק ספוטניץ ובוים בידי רוב באומן, כלל אמנם יותר קטעי אקשן מפרקי הסדרה הממוצעים, אך עסק בעלילת המיתולוגיה המרכזית ובתאוריית הקשר. נוספים למולדר, סקאלי, סקינר והאיש המעשן, הופעות אורחות של מרטין לנדאו, ארמין מואלר-סטאל ובלית' דאנר כדמויות שרק הופיעו בסרט הקולנוע, וכן הופעת אורח אחרונה של ג'ון נוויל, הלוא הוא איש הציפורניים המטופחות. הסרט זכה לביקורת רחבה בקרב המבקרים, אך לא הצליח בקופות, אלא רק מחוץ לגבולות ארצות הברית. שני השחקנים הראשיים, דוכובני ואנדרסון, קיבלו שכר זהה, בשונה ממשכורתם בסדרה.

במהלך השנתיים שקדמו לסרט, הסדרה נבנתה על 'פרקי המיתולוגיה', שהפכו יותר ויותר בולטים ומורכבים (ואף מבלבלים לצופים חדשים שרק הצטרפו) ככל שהסדרה התקדמה. נאמנותם של האיש המעשן וקרייצ'ק השתנו ללא הרף והשפעתו של ארגון CSM נחלשה. מעל לכל, שיתוף הפעולה בין הסינדיקט לבין המתיישבים החוצניים התגלה כתחבולה, כאשר שניהם ניסו לפתח בסודיות גמורה חיסון לשמן השחור (סוכן חייזרי שאיפשר תובלה של ישויות חייזריות ואשר התרבה דרך דבורים) סמוך לזמן ההתיישבות). אולם, סיעה חייזרית נוספת הוכחה כקיימת, ומורדים אלה התנגדו למתיישבים ולסינדיקט על שיתוף הפעולה ביניהם. בעקבות כך, המורדים השמידו את הסינדיקט באמצע עונה שישית, בפרקי Full Disclosure.

בסוף סרט הקולנוע, תיקי ה-X נפתחים בשנית מחדש, אך הסוכן ספנדר והסוכנת פאולי נפקדים עליהם מאשר הסוכנים מולדר וסקאלי, שהוצבו מחדש לעוזר המנהל החדש אלווין קרש (השחקן ג'יימס פיקנס ג'וניור). גיבסון פרייז נהרג בפרק הראשון The Beginning וג'פרי ספנדר הוצא מהסדרה לקראת אמצע העונה, בעוד דיאנה פאולי המשיכה בתפקידה כקרובה לאיש המעשן. לאיש זה ניתן שם סי.ג'י.בי ספנדר וזהות – אביו של ג'פרי ובעלה לשעבר של קסאנדרה.

עם המעבר ללוס אנג'לס בעונה שישית, הרבה שינויים נעשו מאחורי הקלעים, כשמרבית שחקני תיקים באפלה לא היו. מעצב ההפקה החדש, קורי קאפלן, העורכת לין ווילינגהם, הכותב דיויד אמאן והבמאי והמפיק מייקל ווטקינס נשארו למשך מספר שנים. ביל רוא נהייה בימאי הצילום החדש של התוכנית, ולפרקים נתנו אוירה בהירה, יבשה יותר עקב האקלים של קליפורניה, בניגוד לגשמים, ערפל ויערות הגשם הממוזגים של ונקובר, קנדה. בתחילת העונה, המפיקים ניצלו את עובדת המיקום החדש, בכך ממקמים עלילות באיזורים השונים שלא ניתנה להם גישה קודם לכן (כדוגמת עלילת אזור 51 הממוקם במדבר נבדה. כמו כן ניתן אספקט קומי לעונה כאשר דמותו של מוריס פלטשר (השחקן מייקל מק'קין) החליפה גופות עם מולדר.

העונה השישית חקרה יותר את החיבור ההולך ומתעמק בין מולדר וסקאלי. הפרק "Triangle" היה נסיונו החמישי של כריס קארטר בבימוי בנוסף לכתיבת הסדרה. נסיון שאפתני של צילומים ממושכים ומסכים מפוצלים וכן תפאורה על סיפון אונית נוסעים בתקופת מלחמת העולם השנייה. נסיון שהיה צריך להיות מועמד לפרס אמי, אך היה מועמד לפרס עריכת הקול. הפרק עסק בחקירתו של מולדר אחר תיק X במשולש ברמודה ומפר אחר פקודותיו של קרש, בעוד סקאלי ושלושת האקדוחנים מנסים לאתר אותו; עלילה המהווה ניגוד גמור לעלילות הדמויות הראשיות בספטמבר 1939 כתוצאה מהעיוות בזמן. הפרק הסתיים ברגע מביך בין מולדר וסקאלי, בכך משאיר את הארועים שקדמו לו ואת מערכת היחסים בין שני הסוכנים לוטים בערפל, והיווה נושא לשמועות בקרב המעריצים.

מאוחר יותר בעונה, דייוויד דוכובני – בעל תואר שני באנגלית שחשב לעסוק בכתיבה לפני הצטרפותו לסדרה – תרם תסריט מלא ראשון משלו, "The Unnatural", אשר גם ביים. העלילה עקבה אחרי ג'וש אקסלי, חייזר חובב בייסבול ששיחק בליגת שחומי עור לאחר ההתרסקות הבדויה ברוזוול בשנת 1949. שדר בייסבול דובב בפרק זה בידי שדר האל-איי דודג'רס וין סקאלי, השראתו של קארטר לשמה של דיינה סקאלי. הפרק גם נועד במקורו להציג את מעורבותו של דארן מק'גאווין, שחקן הסדרה קולצ'אק, שהיוותה השראה לסדרת תיקים באפלה. מק'גאווין פרש עקב מחלה, אך מופיע כסוכן תיקי ה-X המקורי ארתור דיילס בפרק "Travelers" של עונה חמישית ובפרק "Agua Mala".

עונה שישית הביאה לתיקים באפלה שמונה מועמדויות לפרס אמי בשנת 1999, בו זכתה בפרס בקטגוריית האיפור. הסדרה אף היתה מועמדת לפרסי איגוד השחקנים (SAG) לאנדרסון, דוכובני וכן מועמדויות לפרס ההופעה הטובה ביותר לשחקנים כפילגי, פיקנס, אוונס ודייויס. בהשוואה לעונות אחרות, מעטים הם 'פרקי המיתולוגיה' בעונה שישית, והם כוללים את הפרק הפותח את העונה, הפרק "S.R. 819", צמד הפרקים "Two Fathers" ו-"One Son", ופרק סיום העונה – הראשון מבין שלושה חלקים הממשיכים לעונה שביעית.

עונה שביעית, שמינית ותשיעית (2002-1999)

בנובמבר 1999, שני חלקי הפרקים הממשיכים את עלילת סוף העונה הקודמת פתחו את עונה שביעית. העלילה והנושא המרכזי עליו התבססה הסדרה חזרו ביתר שאת בעונה זו, ובוימו בידי מייקל ווטקינס ונכתבו הן בידי כריס קארטר ודייוויד דוכובני. פרקים כדוגמת "Anasazi", "The Blessing Way", "Paper Clip", "Redux" ו-"The Last Temptation of Christ". אולם, היתה זו השנה בעלת הרייטינג הנמוך ביותר מאז פרק "Little Green Men" של שנת 1994. לאנס הנריקסן, שחקן "מילניום" (סדרה נוספת של כריס קארטר) הופיע בהופעת אורח בפרק קרוס-אובר בין שתי הסדרות, כמו גם פרק נסיוני שמאחד את תיקים באפלה עם הסדרה COPS, אך נסיונות אלו לא עזרו לשיפור הצפייה.

ניק צ'ינלונד חזר לתפקידו כדוני פאסטר בפרק "Orison", שהיווה המשך לפרק עונה שניה "Irresistible". הסופרים טום מאדוקס ו-וויליאם גיבסון חזרו לפרק שני הנקרא "First Person Shooter" שבוים ע"י קארטר. היו דיווחים על סכסוכים בין צוות השחקנים להפקה. דייוויד דוכובני הגיש תביעה משפטית כנגד רשת FOX על בסיס חשד כי סכומי כסף שולמו לקארטר כדי לאשר חוזה סינדיקציה בלתי הוגן. למעשה, השחקן מאס בתפקידו בסדרה שנה לאחר שעברו ללוס אנג'לס. גם נושא עלויות ההפקה – שלושה מליון דולר לפרק - היוו סיבה לדאגה ברשת.

תוך שבירת הנוסחה של פרקים העומדים בפני עצמם, כמה משחקני הסדרה כתבו וביימו מספר פרקים. ג'יליאן אנדרסון ביימה את הפרק העל טבעי "All Things", שאותו היא גם כתבה, שמפתח את דמותה של סקאלי. היה זה הפרק הראשון בתולדות תיקים באפלה שבוים ע"י אשה, למרות שהיו מספר נשים שתרמו לכתיבת תסריטים בעונות השניה, השלישית והרביעית; דוכובני ביים את הפרק השני שבבימויו, הסאטירה "Hollywood A.D". כותרת הפרק מרמזת על סקנדל הכנסייה הקתולית וכן הסיכוי להיותו של עוזר המנהל סקינר שחקן הוליוודי; פרק החוזר על עצמו שעסק במאמציו של סקינר לבצע סרט קולנוע עתיר אפקטים על חקירותיהם של מולדר וסקאלי, אך הכוכבים הראשיים הם השחקנית טיה ליאוני (אישתו של דוכובני) כסקאלי, וגארי שנדלינג כמולדר; לבסוף, וויליאם ב. דיויס, האיש המעשן, כתב תסריט לפרק הבוחן את דמותו, בשם "En Ami". היה זה אחד מהופעותיו האחרונות של דיויס בסדרה. פרק זה גם היה הפרק האחרון בו השתתף הבמאי רוב באומן; לפני סיום העונה, ניתנה לכותב וינס גיליגאן הזדמנות לביים פרק משלו, "Je Souhaite", וכריס קארטר כתב את התסריט לפרק הומור הסלאפסטיק "Fight Club", מעין חזרה לשורשים של קארטר. אולם הפרק, שבו כיכבה קתי גריפין, לא התקבל יפה משום שהצופים קיוו כי תהיינה התפתחויות בנושא 'פרקי המיתולוגיה'.

שלוש עונות אחרונות היוו סגירת מעגל לתיקים באפלה. דמויות נכתבו מחוץ לתסריט, כולל האיש המעשן ואימו של מולדר, וכן כמה קצוות עלילה נפתרו, כולל גורלה של סמנתה, אחותו של מולדר, הכוח המניע אותו למשך כל הסדרה, בפרקים "Sein Und Zeit" ו-"Closure". לאחר פתירת סכסוך החוזה שלו, דייוויד דוכובני עזב את הסדרה לאחר סיום עונתה השביעית. הדבר תרם לאי ודאויות בכל הנוגע באם תהיה עונה שמינית. קארטר ורוב המעריצים הרגישו כי הסדרה ניצבה בנקודת סיומה עם עזיבתו של דוכובני, אך הוחלט כי מולדר נחטף בפרק סוף עונה שביעית, בכך משאיר את חזרתו ל-11 פרקים בעונה שמינית. הפרק החותם את עונה שביעית, "Requiem" נכתב ע"י כריס קארטר כפרק סיום אפשרי לסדרה, אך הסדרה חודשה בידי FOX למרות נתוני רייטינג נמוכים.

למשך השנתיים הבאות, לקארטר הוצעו תמריצים בכדי להמשיך את הסדרה, שאותה המשיך למרות הסתייגויותיו, באומרו שהיו אלה "עוד סיפורים לספר". המפיק בפועל וכותב התסריטים פראנק ספוטניץ היה אחראי במידה רבה, יחד עם קארטר, להארכת הסדרה עד לעונתה התשיעית, המציגה דמויות מרכזיות חדשות. תוך הפחתת מעורבותו של דייוויד דוכובני וציפיה להיעדרותה האפשרית של ג'יליאן אנדרסון, העונה השמינית הציגה שני סוכני FBI חדשים, ג'ון דוגט (השחקן רוברט פטריק]] ומוניקה רייס (השחקנית אנאבת' גיש). דוגט היה במקורו מצוות לסקאלי, כאשר היה "הסקפטי" הפעם, והיא "המאמינה", ושניהם חקרו מקרי "מפלצות השבוע" על טבעיים. כריס קארטר, פראנק ספוטניץ, ג'ון שיבן ו-ווינס גיליגאן המשיכו לשרת ככותבים, כאשר קים מאנרס מביים לעיתים.

היתה זו אמונתו של קארטר כי הסדרה יכולה להמשיך עשר שנים נוספות עם הליהוק החדש, וכותרות הפתיחה עוצבו מחדש לראשונה בעונה תשיעית כדי להדגיש שינוי זה. (כמו גם מיטש פילגי, שניתן לו קרדיט לבסוף). אך נסיון זה התברר לא יוצלח, כאשר נתוני הרייטינג לשתי העונות האחרונות לא עלו כמצופה. בנוסף, סדרת הספין-אוף "שלושת האקדוחנים" נכשלה לאחר פרק הומוריסטי שעסק במטוס חטוף שהוטס לתוך מגדלי התאומים, מה שגרם גם לקושי בהתמודדות בנושאי הסדרה לאחר פיגועי 11 בספטמבר.

הסדרה קיבלה הכרה מיזערית בטקסי האמי בשנותיה האחרונות, וקטפה את מועמדויות הצילום של ביל רוא בפרק "This Is Not Happening" וכן מועמדות האיפור בפרק "Deadalive". אולם, רוברט פטריק זכה בפרס השחקן הטוב ביותר בטקס פרסי איגוד השחקנים (SAG), והסדרה המשיכה לפתח את 'פרקי המיתולוגיה' בעלילת "סופר חיילים" חדשה, והמודיע של דוגט, נואל רואהרר. גיבסון פרייז (השחקן ג'ף גולקה) וג'פרי ספנדר (השחקן כריס אואנס) חזרו, בנוסף לאימה של סקאלי, מרגרט (השחקנית שילה לארקן), שלא הופיעה מאז מעבר הסדרה מוונקובר בעונה חמישית. הסדרה גם אזכרה אלגוריה דתית בעלילה שעסקה בהריונה של סקאלי, אפקט הפוך ל'פרקי מיתולוגיה' ישנים בהם דמותה של סקאלי נותרה עקרה לאחר טיפולי הסרטן שעברה.

דוכובני חזר לעונה שמינית לכמה פרקים דרמתיים, ופלשבקים נראו בעונה התשיעית. הוא אף ביים פרק. אנדרסון היתה מועמדת על משחקה במועמדותה האחרונה לפרס איגוד השחקנים (SAG) בשנת 2001. היחסים האינטימיים, הניבו את התינוק וויליאם, בין מולדר לסקאלי הגיעו לנקודת שיא לה ציפו רוב צופי הסדרה, בעוד כמה מהם נעלבו מתפנית חדשה זו. אפילו מחווה לפרק פאנפיק נעשתה לכותבת אתר אינטרנט שמתה מסרטן ב-2001, כשנוצרה דמות סוכנת ה-FBI ליילה האריסון (מעריצה של מולדר וסקאלי) בפרק עונה שמינית "Alone" ובפרק עונה תשיעית "Scary Monsters".

תיקים באפלה סיימה את עונתה התשיעית עם פרק קליף האנגר כפול בשם "The Truth", שאיחד בין דייוויד דוכובני, ג'יליאן אנדרסון ומרבית הקאסט המקורי. הפרק שודר ב-19 במאי 2002 וסיים שלישי בטבלת הרייטינג של נילסן. חברת ההפקות של קארטר נכנסה לתרדמת, כאשר הצוות פנה לעיסוקים אחרים. מועמדות פרס אמי האחרונה ניתנה למלחין נעימת הסדרה מארק סנואו.

השפעות בתוך הסדרה

טלויזיה

כריס קארטר אמר כי סדרות הטלויזיה 'אלפרד היצ'קוק מציג', 'איזור הדמדומים', 'גלריית הלילה', 'סיפורים מהצד האפל', ובמיוחד קולצ'אק: אורב הלילה הם אלה שנתנו לו השפעה עמוקה לסדרת תיקים באפלה. קארטר אמר, "זכרתי את התוכנית (קולצ'אק) אותה אהבתי, ואמרתי למפיקי FOX שאין כל דבר מפחיד בטלויזיה בימינו; בואו נעשה סדרה מפחידה". השחקן דארן מק'גאווין, ששיחק את קארל קולצ'אק בסדרה 'קולצ'אק', הופיע בשני פרקים של תיקים באפלה כסוכן הFBI ארתור דיילס, דמות שתוארה כ"אביהם של תיקי ה-X”.

קארטר ציין כי היחסים בין מולדר וסקאלי (אפלטונית אך עם מתח מיני) הושפעו מהכימיה שבין ג'ון סטיד (השחקן פטריק מקני) וגברת אמה פיל (השחקנית דיאנה ריג) בתוכנית הריגול הבריטית משנות ה-60 'הנוקמים'. עיתונאי תיעד השפעה אפשרית נוספת מסדרת הטלויזיה הבריטית 'קווטרמאס' של נייג'ל ניל וגלגוליה הרבים. ניל הוזמן לכתוב לתיקים באפלה אך סרב להצעה.

סדרת הקאלט של שנות ה-90 טווין פיקס נראית כמקור השפעה רחב לאווירה הקודרת והעירוב המציאותי בין דרמה ואירוניה בסדרת תיקים באפלה. דייוויד דוכובני הופיע כסוכן בטווין פיקס, ודמותו של מולדר נראתה מקבילה לדמותו של סוכן ה-FBI דייל קופר. שתי התוכניות צולמו בצפון-מערב פאסיפיק.

סרטי קולנוע

ערכים מורחבים – תיקים באפלה: הסרט, תיקים באפלה: רוצים להאמין

המפיקים והתסריטאים החליטו פה אחד כי 'כל אנשי הנשיא', 'שלושת ימי הקונדור', 'מפגשים מהסוג השלישי', 'שודדי התיבה האבודה', 'ראשומון', 'הדבר', 'הבנים מברזיל', 'שתיקת הכבשים', ו-'JFK תיק פתוח' היוו השפעה נרחבת לסדרה. סרטי גנגסטרים כטרילוגיית הסנדק הוזכרו בכמה מעלילות התאוריית הקשר בסדרה, במיוחד אלה המערבים את הסינדיקט. לדוגמה, סצינה בסוף הפרק השני בעונה חמישית "Redux II" משקפת בדיוק רב את סצינת ההטבלה בסוף הסנדק. שימושו של כריס קארטר בצילומים מתמשכים בפרק שלישי בעונה שישית "Triangle" נעצבו אחר 'החבל' של אלפרד היצ'קוק, בזמן שפרקים רבים נוספים שנכתבו על ידו הציגו מחוות לסרטים אחרים.

פרסים

במהלך תשע עונותיה, הסדרה הייתה מועמדת ל-141 מועמדויות, מתוכם זכתה ב-61 פרסים מ-24 ארגונים שונים, מתוכם 'פרס אמי', 'פרס גלובוס הזהב', 'פרסי המדיה הסביבתית', ופרס איגוד השחקנים (SAG). תיקים באפלה זכתה אף ב'פרס הפיבודי' (ע"ש ג'ורג' פוסטר פיבודי) בשנת 1996 במהלך שידור עונתה השלישית.

הסדרה השיגה סכום כולל של 16 פרסי אמי: שניים עבור המשחק הטוב ביותר, שניים עבור התסריט הטוב ביותר, ו-13 על קטגוריות טכניות שונות. בספטמבר 1994, הסדרה זכתה בפרס האמי הראשון, עבור ההישג הגדול בעיצוב גרפי וכותרות פתיחה.

פיטר בויל זכה בהמשך בפרס השחקן האורח הטוב ביותר בסדרת דרמה על תפקידו כקלייד ברוקמן בפרק בעונה שלישית "Clyde Bruckman’s Final Repose". באותה שנה, דארין מורגן זכה בפרס אמי על הישג אינדבידואלי בכתיבה לסדרת דרמה לאותו פרק, אשר היה אחד מתוך ארבעה פרקים אותם כתב מורגן בזמן הקצר בה היה חבר בצוות הסדרה. בשנת 1997 גם דוכובני וגם אנדרסון זכו בפרס גלובוס הזהב כשחקן/שחקנית הטובים ביותר.

למשך הרצתה, תיקים באפלה זכתה במספר פרסים בקטגוריה הטכנית, כולל: עיצוב גרפי וכותרות פתיחה, צילום, עריכת קול ומיקס, ניהול אומנותי, עריכת תמונה יחידה, איפור, ואפקטים ויזואלים מיוחדים.

הביטויים

המונח 'האמת נמצאת אי שם' נראה על מסך כותרות הפתיחה בדרך כלל. אולם, במשך כל הסדרה מונח זה לעיתים מוחלף במונחים נוספים, בעיקר בפרקי מיתולוגיה.

• בטח באף אחד Trust No One – פרק "The Erlenmeyer Flask"
• הכחש הכל Deny Everything – פרק "Ascension"
• האמת רחוקה מכאן The Truth Is Far From Here – פרק "Anasazi"
• התנצלות הינה מדיניות Apology Is Policy – פרק "731"
• הכל מת Everything Dies – פרק "Herrenvolk"
• מרמה משדלת בלבול Deceive Inveigle Obfuscate – פרק "Teliko"
• ועדיין זה זז E pur si muove – פרק "Terma"
• האמן בשקר Believe The Lie – פרק "Gethsemane"
• כל השקרים מובילים לאמת All Lies Lead To The Truth – פרק "Redux"
• תתנגד או תשרת Resist Or Serve – פרק "The Red And The Black"
• הסוף The End – פרק "The End"
• האמת נמצאת אי שם...היכן שהוא Die Wahrheit ist irgendwo da draußen – פרק "Triangle"
• במחזור הגדול In The Big Inning – פרק "The Unnatural" (פרק העוסק בבייסבול)
• אהבת הגורל Amor Fati – פרק "Sixth Extinction II: Amor Fati"
• האמין להבין Believe To Understand – פרק "Closure"
• שום דבר מיוחד לא קרה היום Nothing Interesting Happened Today – פרק "Nothing Interesting Happened Today II"
• האמת נמצאת אי שם (הפוך) erehT tuO si hturT ehT – פרק "4D"
• הם צופים They’re Watching – פרק "Trust No 1"
• אלוהים אוהב אותך Dio ti ama – פרק "Improbable"

הצוות הטכני של הסדרה

עירוב הז'אנרים של הסדרה, לוח זמנים צפוף (24 פרקים לעונה בתור התחלה) ופורמט הצילומים באתרים שונים בכל שבוע הצריכו צוות טכני גדול מאוד ומיומן. לפחות 300 בוונקובר ובפיקוחו של המפיק גודווין, שקרא לתיקים באפלה "הסדרה הקשה ביותר בטלוויזיה" וכן "שוות ערך לעשיית סרט קולנוע בכל שמונה ימים".

עד 1998, השנה האחרונה בוונקובר, עלות הסדרה נמדד ב-2.5 מיליון דולר הפקה לפרק, כאשר הרוב לא כלל את משכורתם של כוכבי הסדרה. הצוות הממושך כלל את המפיקים ג'וזף פטריק פין ופול ראבווין האחראים על פוסט-פרודקשן; מעצב ההפקה והמנהל האומנותי גראהם מוריי, שזכה בשני פרסי אמי על עבודתו בסדרה; העורכת הקולנועית הת'ר מק'דוגל, שעבדה על 51 פרקים בעלי מועמדויות רבות וזכתה בפרס אמי על פרק "kill switch"; העורך מועמד פרס האמי סטיבן מארק, שערך גם את סרט הקולנוע משנת 1998; מעצב הקול ט'יארי קוטוריאר, שזכה בשני פרסי אמי ואשר בנו מדקלם את "I made this" בלוגו חברת ההפקה Ten-Thirteen; מאט בק, מנהל האפקטים הויזואליים (שרובם נוצרו ע"י מחשב, דבר היוצא דופן בטלוויזיה בתחילת שנות ה-90 וכן הכותב של פרק עונה שלישית "Wetwired"; אמן האיפור טובי לינדאלה שהיה מועמד לפרס אמי; מסטר האביזרים קנת' הווריליב, שבסופו של דבר כתב עם ג'ים קאטרידג' פרק בעונה שישית ("Trevor"). קארטר עצמו דיבר על המראה הסינמטי של הסדרה, בעת שבמאים בעצמם אמרו שניתן להם החופש להביע את סגנונם האישי בתיקים באפלה מאשר עבודות אחרות בטלוויזיה.

מיסחור

המיסחור בנושא תיקים באפלה כלל קלטות וידאו ומארזי DVD; פסקולים; משחקי וידאו; חולצות; גרסת אספנות לבובות ברבי וקן כמולדר וסקאלי; דמויות מהסרט; ומגאזין המוקדש כולו לסדרה.
הסדרה כולה זמינה בכותרי DVD לפי עונות, אחת הסדרות הראשונות שיצאה בפורמט נרחב זה. זמינים אף כותרי "מיתולוגיה" אשר אוספים פרקים המשויכים לעלילה מסוימת, כמו ההתיישבות או השמן השחור. כמו כן, 48 פרקים נבחרו להיכלל כמיטב הפרקים של ארבע העונות הראשונות בקלטות וידאו, כאשר הראיונות עם יוצר הסדרה כריס קארטר נכללו לאחר מכן במארזי ה-DVD.

משחקי וידאו כללו את 'תיקים באפלה: המשחק', 'תיקים באפלה: גישה בלתי מוגבלת', ו-'תיקים באפלה: תתנגד או תשרת' אשר הרחיבו את עלילות הסדרה. הראשון מתאים עצמו לפרקי המיתולוגיה, ומתרחש לקראת סוף עונה שלישית. כמו כן, הפרקים "Renascense", "Resonance", "Reckoning" מהמשחק השלישי מתאימים לפרקי המיתולוגיה, כאשר מיקומם מתרחש לאורך עונה שביעית.