משתמש:Alphabutaurin/החמישייה של סטפן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

 

החמישיה של סטפן
Stephan's quintet
מכיל את הגלקסיות: NGC 7320, NGC7319, NGC 7318, NGC 7371
מכיל את הגלקסיות: NGC 7320, NGC7319, NGC 7318, NGC 7371
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים פגסוס
מגלה אדוארד סטפן
תאריך גילוי 1887

החמישייה של סטפן היא קיבוץ של חמש גלקסיות, מתוכן ארבע מהוות את קבוצת הגלקסיות הקומפקטית הראשונה שהתגלתה אי פעם.[1] הקבוצה, הנראית בקבוצת הכוכבים פגסוס, התגלתה על ידי אדוארד סטפן ב-1877 במצפה הכוכבים של מרסיי.[2] הקבוצה היא הנחקרת ביותר מבין כל קבוצות הגלקסיות הקומפקטיות.[1] האובייקט הבהיר ביותר בקיבוץ (והיחיד שאינו חבר בקבוצה האמיתית) הוא NGC 7320, בעל אזורי H II נרחבים, המזוהים ככתמים אדומים, שבהם מתרחשת היווצרות כוכבים פעילים.

ארבע מתוך חמש הגלקסיות בחמישייה של סטפן יוצרות אסוציאציה פיזית, קבוצת גלקסיות אמיתית, וככל הנראה יתמזגו זו בזו. תצפיות רדיו בתחילת שנות ה-70 חשפו חוט פליטה במרחב הבין-גלקטי בין הגלקסיות בקבוצה.

טלסקופי חלל סיפקו תובנה חדשה לגבי טבעו של החוט פליטה, שכיום מאמינים שהוא גל הלם בין-גלקטי ענק הנגרם כתוצאה מנפילה של גלקסיה אחת (NGC 7318B) למרכז הקבוצה במהירות של כמה מיליוני קילומטרים לשעה.

החמישייה של סטפן נבחרה כאחד מחמשת העצמים הקוסמיים שצולמו על ידי טלסקופ החלל ג'יימס ווב, כחלק מפרסום התמונות המדע הראשונות שלו.[3]

פליטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרני רנטגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

החמישייה של סטפן שצולמה על ידי טלסקופ החלל ג'יימס ווב .
החמישייה של סטפן. הקשת הכחולה לרוחב המרכז העליון היא זעזוע הנגרם מהתנגשות בגז בין-גלקטי. קרדיט תמונה: צילום רנטגן (כחול): NASA/CXC/CfA/E. צילום אופטי (חום): Canada-France-Hawaii-Telescope/Coelum

כאשר NGC 7318B מתנגש בגז בקבוצה, גל הלם עצום גדול יותר מגלקסיית שביל החלב מתפשט בין הגלקסיות, ומחמם חלק מהגז לטמפרטורות של מיליוני מעלות, שם הם פולטים קרני רנטגן שניתן לזהות באמצעות טלסקופ החלל צ'נדרה של נאס"א.[4][5][6]

פליטת מימן מולקולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלסקופ החלל שפיצר של נאס"א, שמזהה קרינת אינפרא אדום, גילה אות מימן מולקולרי חזק מאוד מגל ההלם בין הגלקסיות. פליטה זו היא אחת התצורות הסוערות ביותר של מימן מולקולרי שנראו אי פעם. תופעה זו התגלתה על ידי צוות בינלאומי בראשות מדענים מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה ומדענים מאוסטרליה, גרמניה וסין. גילוי המימן המולקולרי מההתנגשות היה בתחילה בלתי צפוי מכיוון שמולקולת המימן שברירית מאוד ונהרסת בקלות בגלי הלם מהסוג המצופה בחמישיית סטפן. עם זאת, פתרון אחד שהועלה הוא שכאשר חזית זעזועים נעה דרך איזור מעונן כמו מרכז הקבוצה, נוצרים מיליוני זעזועים קטנים יותר בשכבה סוערת, מה שיכול לאפשר למימן מולקולרי לשרוד.

תמונה מונוכרומית מכדור הארץ (מסוננת sdss-g) של החמישייה של סטפן מטלסקופ ב<a href="./%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%9C" rel="mw:WikiLink" data-linkid="undefined" data-cx="{&quot;userAdded&quot;:true,&quot;adapted&quot;:true}">ליברפול</a>

הסחה לאדום[עריכת קוד מקור | עריכה]

NGC 7320 מציין הסחה לאדום קטנה (790 קמ"ש) בעוד ארבעת האחרים מציגים הסחה לאדום גדולה (קרוב ל-6,600 קמ"ש). מכיוון שההסחה לאדום גלקטי פרופורציונלית למרחק, NGC 7320 הוא רק הקרנה בחזית[1] והוא נמצא בסביבות 39 מיליון שנות אור מכדור הארץ[1], מה שהופך אותו לחבר אפשרי בקבוצת NGC 7331, לעומת 210–340 מיליון שנות אור של ארבע הגלקסיות האחרות.[7]

לגלקסיית NGC 7319 יש גרעין סייפרט מסוג 2 שהופך אותו לגלקסיית סייפרט.

Photo of the area of the Hubble photo, with the various galaxies labeled by NGC number
הגלקסיות בסביבת החמישייה של סטפן. המלבן מציין את השטח שכוסה על ידי תמונת טלסקופ החלל האבל 1998-1999 למטה.

גלקסיה שישית, NGC 7320C, שייכת כנראה לאגודת היקסון: יש לה הסחה לאדום הדומה לגלקסיות ההיקסון, ונראה שזנב גאות ושפל מחבר אותה עם גלקסיית NGC 7319.

פירוט החמישייה בתמונה של טלסקופ החלל האבל, 1998–1999. קרדיטים: נאס"א / ESA

אינפרא-אדום[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצעות מכשיר האינפרא-אדום האמצעי שלו (MIRI), טלסקופ החלל ג'יימס ווב מציג פרטים עטופים באבק באור נראה, כולל גלי הלם גדולים וזנבות גאות ושפל בארבע מתוך חמש הגלקסיות. בנוסף לכך הוא מראה אזורים מוסתרים בעבר של היווצרות כוכבים. הפרטים החדשים הללו יתרמו להבנתו על התפתחות הגלקסיות. [8]

ארבע גלקסיות (חסר NGC 7317) של החמישייה של סטפן באמצעות MIRI מאת טלסקופ החלל ג'יימס ווב

חברים בקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שֵׁם סיווג מורפולוגי[1] נטייה ( J2000 )[1] הסחה לאדום (קמ"ש) [1] בהירות נראית [1]
NGC 7317 E4 ‏‏42′ ‏56°‏ 6,599 ± 26 +14.6
NGC 7318a E2 pec ‏‏56′ ‏57°‏ 6,630 ± 23 +14.3
NGC 7318b SB(s)bc pec ‏‏57′ ‏57°‏ 5,774 ± 24 +13.9
NGC 7319 SB(s)bc pec ‏‏33′ ‏58°‏ 6,747 ± 7 +14.1
NGC 7320c (R)SAB(s)0/a ‏‏06′ ‏59°‏ 5,985 ± 9 +16.7

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Mariano Moles, Isabel Marquez, Jack W. Sulentic, The Observational Status of Stephan's Quintet, arXiv:astro-ph/9802328, 1998-02-26 שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם ":0" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  2. ^ Validate User, academic.oup.com
  3. ^ Rob Garner, NASA Shares List of Cosmic Targets for Webb Telescope’s 1st Images, NASA, ‏2022-07-08
  4. ^ Chandra :: Photo Album :: Stephan's Quintet :: 08 May 03, chandra.harvard.edu
  5. ^ Gigantic cosmic cataclysm in Stephan's Quintet of galaxies, phys.org (באנגלית)
  6. ^ Ker Than published, What a Shock! Galaxies Caught Colliding, Space.com, ‏2006-03-07 (באנגלית)
  7. ^ Stephan's Quintet, pages.astronomy.ua.edu
  8. ^ Stephan's Quintet (MIRI Image) , WebbTelescope.org (באנגלית)

[[קטגוריה:קבוצת הכוכבים פגסוס]]