לדלג לתוכן

משתמש:Alon Barzilay/גדיר האני - טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גדיר האני (בערבית: غدير هاني; נולדה ב3 בנובמבר 1977) היא פעילה חברתית, עוסקת בפיתוח כלכלי והעצמת נשים בארגון אג'יק- מכון הנגב[1] (בערבית: أجيك - معهد النقب), חברה מייסדת ומנהלת מחלקת תיירות וקשרי קהילה בפרויקט ואדי עתיר [2](בערבית: .

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האני נולדה וגדלה בעכו, בת בכורה להורים מרואן וג'דה. להאני ארבע אחיות ואח. התחנכה בבית הספר היסודי אל-אמל (בערבית: الامل) ולאחר מכן בבית הספר מקיף עכו. האני בוגרת לימודי תעודה, ביניהם קורס זכויות נשים, הנחיית קבוצות והכשרה במנהיגות מאפשרת למנהלים בכירים.

את פעילותה החברתית החלה במסגרת פרויקט מחויבות אישית בתיכון, בו סייעה לילדים בלימודים ושיעורי בית. בהמשך הקימה עם חברותיה קייטנה אלטרנטיבית בעכו, למשפחות מעוטות יכולת.

בשנת 2000 עברה לבאר שבע מפאת היעדר מקומות עבודה בצפון, ובהמשך עברה לישוב חורה. משנת 2018 ועד היום עובדת כמנהלת מחלקת התיירות, הכשרות נשים וקשרי קהילה בפרויקט ואדי עתיר. רכזת פיתוח כלכלי והעצמת נשים במחלקה לפיתוח כלכלי במכון אג'יק בנגב.

פעילות חברתית ותרומה לקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האני פעילה בארגונים שונים בתחומי זכויות נשים, כלכלה מקומית, חיים משותפים של יהודים ומוסלמים ושיח בין דתי בנגב. בהם השתתפה בהפגנות, פעולות הסברה, מאבקים ברשת ומעגלי שיח.

במסגרת פעילותה, האני לקחה חלק משמעותי במאבק נגד חוק הלאום, נגד רצח נשים ופוליגמיה. ממובילות המאבק בהריסת בתים בכפרים לא מוכרים בנגב. חברה בתנועת "נשים עושות שלום"[3] וחלק מצוות ההיגוי של החלטת האו"ם 1325 במסגרת עמותת איתך - معك.[4]

בבחירות לכנסת ה-21, ה-22 וה-23, יזמה פעולות של עידוד הצבעה ביישובים הבדואים, והובילה בשיתוף עם תנועת "עומדים ביחד"[5] הסעות לכ-7,000 בדואים ובדואיות לקלפיות.

השתתפה בדיונים בכנסת ביום הנגב, במטרה לעלות למודעות את האתגרים בהשכלה, תעסוקה והריסת הבתים בכפרים הלא מוכרים בנגב.

כיום (2020) פעילה בעיקר בארגון "נשים עושות שלום" ותנועת "עומדים ביחד". חברה בעמותת "קול אחר" – למען סיום הסכסוך[6] וחברה מייסדת במטה הפמיניסטי לחירום[7].

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכתה בפרס סמי מיכאל לשוויון וצדק חברתי (2018).

זכתה בפרס תקווה ישראלית לחיזוק וביסוס השותפות בין ארבעת המגזרים המרכזיים המרכיבים את החברה הישראלית – חילונים, חרדים, דתיים וערבים (2020).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]