משתמש:Adam-scali/אריק (אהרון) כהן
פרופסור אריק (אהרון הנרי) כהן, 06.01.1951 - 14.10.2014, היה פרופסור בבית-הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, איש חינוך וחוקר של העם היהודי בן זמננו.
אריק פרסם עשרות מאמרים ושבעה ספרים שעסקו בזהות יהודית, חינוך יהודי, הוראת השואה, חינוך בלתי פורמאלי, תרבות נוער, תיירות חינוכית, ועוד. בנוסף, היה מומחה למתודולוגיות מחקר ולשימוש בתורת השטחות.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אריק נולד באו'גדה שבמרוקו ובגיל 6 עלה עם משפחתו לישראל. בשל קשיים כלכליים, החליטה המשפחה להגר לצרפת. המשפחה חיה בליון ובניס שבדרום צרפת. אביו משה (מואיז) היה חייט ואמו רוזט הייתה עקרת בית. לאריק ארבעה אחים ואחיות: נלי, דניאל, ז'אן-מרק ומרים. בליון, שימש בית המשפחה בן שני החדרים בית למהגרים יהודים מצפון אפריקה, כך שהצפיפות הייתה רבה. למרות הדוחק הכלכלי, זכו ילדי המשפחה לחינוך מעולה בזכות מדיניות החינוך החינם הצרפתית.
אריק למד פילוסופיה, סוציולוגיה וסוציו-בלשנות בלימודיו לתואר ראשון ושני באוניברסיטת ליון. את עבודת הדוקטורט שלו כתב בסורבון בפריז תחת ההנחיה של אנני קריז'ל (Annie Kriegel) בנושא המתנדבים בארץ בזמן מלחמות. בנוסף, היה מתלמידיו של הרב "מאניטו" (הרב יהודא ליאון אשכנזי).
כנער, הצטרף לתנועת הנוער היהודי הצרפתי דז' (Dejj) והפך לאחד המדריכים המובילים בה. כמדריך של קבוצת "עלה דז'", עלה ארצה בגיל 20 במהלך מלחמת יום כיפור.
בישראל, היה אחד מבוגריה הראשונים של תכנית עמיתי ירושלים של מכון מנדל למנהיגות ועסק שנים במחקר של חינוך יהודי ויהדות התפוצות.
הוא עסק הרבה בהוראה, בין היתר באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת בר אילן.
אריק התאמן ולימד של קרטה במשך עשרות שנים והיה בעל דאן 3. היה מתלמידיו של מאיר יהל, מראשוני ומגדולי הקראטקות בישראל.
הוא היה נשוי לעינת בר און-כהן, בתם של אראלה ומרדכי בר-און, ואביהם של אדם, איתמר, אבנר ואסף חזני.
תרומתו המחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
אריק היה מומחה עולמי ליהדות צרפת וחקר במשך שנים רבות את הדמוגרפיה, זהות, התרבות והמגמות החברתיות בקהילה היהודית בצרפת. בין היתר, הוא העריך את גודל הקהילה בכחצי מיליון נפש וב- 2014 טען שכ- 100,000 מבני הקהילה עשויים לעלות לישראל[1].
בתחום חקר השואה ערך יחד עם רעייתו עינת מחקר יוצא דופן בהיקפו אשר במסגרתו רואיינו למעלה מ- 500 מורים ו- 2,500 תלמידים. המחקר לימד על עוצמת ההשפעה של הלימוד על השואה על עיצוב הזהות של התלמידים ועל הרצון שלהם להמשיך ללמוד על הנושא. בפרט, זוהתה חשיבות עצומה לפעילויות חינוך בלתי-פורמליות, כגון נסיעה לפולין. לתחום הוראת השואה משמעות פוליטית רבה בשל השפעת השואה על גיבוש הזהות הישראלית. המחקר השפיע על השיח ועל קבלת ההחלטות בהוראת השואה לתלמידי המגזר היהודי[2] והערבי[3].
אריק ורעייתו חקרו במשך עשרות שנים את פעילותן של תנועות נוער יהודיות ברחבי העולם, ובפרט את השפעתן של ביקורי בני נוער בישראל במסגרת תוכניות של מחלקת הנוער והחלוץ של הסוכנות, תגלית, ועוד. בנוסף, הם חקרו את השפעתן של תוכניות להכשרת מורים עבור מכונים כגון יד ושם, מכון שלום הרטמן וקרנות שונות. במסגרת פעילות מחקר וייעוץ זו, פיתח אריק שיטה ייחודית להערכת תוכניות חינוכיות, אשר מותאמת למטרות הספציפיות של אותה תוכנית, ומאפשרת קבלת החלטות ע"י מנהליה. על בסיס התוצאות של מחקרים אלו פרסם אריק עשרות מאמרים בתחום הסוציולוגיה של החינוך.
אריק היה מומחה עולמי לסוציולוגיה של החינוך הבלתי-פורמלי. היכרותו עם התחום התבססה על ניסיונו האישי כחניך וכמדריך בתנועת הנוער דז', ועל עשרות מחקרים של תנועות נוער, תוכניות לערכים בבתי-ספר ותיירות חינוכית. תרומתו המחקרית בתחום זה חרגה מנושאי המחקר הישירים שלו והוא תרם לפיתוח שיטות ומושגים חדשים בתחום. למשל, מושג ה- Dark Tourism המתאר תופעה פרדוקסלית בה תיירים מבלים את החופשה שלהם באתרי קטסטרופה כגון הירושימה ואושוויץ. אריק פיתח מושג זה מתוך חקר נסיעות למרכזי ריכוז והשמדה.
אריק תרם לפיתוח כלים המבוססים על תורת השטחות, שיטה סטטיסטית אשר פותחה ע"י המתמטיקאי לואי גוטמן, והשתמש בכלים אלו לניתוח שאלות בתחומי מדע מגוונים, כגון רפואה[4], פסיכולוגיה[5], וכמובן סוציולוגיה וחינוך. השימוש בתורת השטחות סייע לו לתיאור תמונה מבנית של התחומים אותם חקר.
מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
1. Cohen, E. H. (1991). L'étude et l'éducation juive en France, Paris: Editions du Cerf (290
pages).
2. Cohen, E. H. and Cohen, E. (2000). The Israel Experience Program: A Policy Analysis,
Jerusalem: Jerusalem Institute for the Study of Israel (in Hebrew) (206 pages).
3. Cohen, E. H. & Ifergan, M. (2005). La jeunesse juive: Entre France et Israël. Paris:
Observatoire du monde juif (186 pages).
4. Cohen, E. H. (2007). Heureux comme Juifs en France? Etude sociologique. Akadem – Elkana
Editions: Paris-Jérusalem (405 pages).
5. Cohen, E. H. with the collaboration of Bar-On Cohen, E. and Ofanansky, A. (2008). Youth
tourism to Israel: Educational experiences of the Diaspora. Clevedon, UK: Channel View
Publications (229 pages).
6. Cohen, E. H. et al. (2008). Jewish identity, values and leisure of Israeli youth. Tel Aviv, Israel:
The Kelman Center, School of Education, Tel Aviv University (226 pages in Hebrew,
including 74 pages of six colleagues' reactions).
7. Erik H. Cohen (2013), Identity and Pedagogy: Shoah Education in Israeli State Schools, BostonAcademic Studies Press
8. אריק ה' כהן (עורך) (2015), יהדות צרפת: בין ייחודיות לאוניברסאליות בעת החדשה ובזמננו, רמת גן, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופסור אריק כהן באתר בית הספר לחינוך של אוניברסיטת בר אילן.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הצרפתים באים: קצב העלייה מצרפת הוכפל, nrg, באתר nrg
- ^ הוראת השואה בבתי ספר יהודים וערבים, ישיבה של ועדת החינוך, התרבות והספורט בתאריך י"ג טבת תש"ע, (30/12/2009), אתר כנסת פתוחה
- ^ הוראת השואה במגזר היהודי ובמגזר הערבי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 29 בדצמבר 2009, איתי פידלמן
- ^ Antenatal diagnosis of cardiac malformation: a structural study, by EH and AJ, Fetal diagnosis and therapy, 2000 Jan-Feb;15(1):54-60
- ^ Cohen, E. H., Pianelli, C. and Abric, J.C. (2003). The Social Representation of the Use of Seat Belts: A Facet Theory Approach, in Levy, S. and Elizur, D. (Ed.): Facet Theory: Towards Cumulative Social Science. University of Ljubljana: Faculty of Arts, Center for Educational Development, 325-335.