משתמש:Achinoam reshef/שיר גולדמן
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיר "החולה השמח" גולדמן, נולד בקיבוץ חורשים, להוריו חנן ונטע גולדמן. בגיל שנה, אובחן כחולה בדיסאוטונומיה משפחתית. familial Disautonomia. בגיל שלוש, עבר ניתוח להכנסת כפתור הזנה, גסטרוסטום. עד גיל 17, ניזון בעזרת הגסטרוסטום, ישירות לקיבה. בגיל 17, החליט לקחת סיכון, וללמוד לאכול ולבלוע עצמאית.
בוגר ביה"ס היסודי "מעבר אפק" בקיבוץ עינת. בוגר ביה"ס התיכון "חוף השרון" בקיבוץ שפיים.
עם סיום לימודיו, הצטרף למחזור הראשון של "מכינת כנפיים". יוזמה משותפת של שני בוגרי ביה"ס למנהיגות "מנדל", איילת שופטי וגידי צור. היוזמה מאפשרת לבוגרים עם נכויות חיים עצמאיים מלאים- תנאי פנימייה, שרות לאומי, לימודים במכללת "גליל עליון", ובהמשך מגורים ועבודה בנהריה.
כעבור 3 שנים, חזר שיר למרכז, והצטרף לצוות "מ.ס.ר." מרכז סימולציה רפואית בשיב"א, כמפעיל מחשוב לסטודנטים לרפואה.
במשך 10 שנים, התנדב שיר לוועד "העמותה הישראלית לדיסאוטונומיה משפחתית". בתפקידו זה, היווה נציג הבוגרים החולים במחלה מכל הארץ.
כמו כן, אירגן שיר ערבי התרמה למען העמותה, ותפקד כשגריר במדיה, לצידה של דליה מזור, לקידום מודעות הציבור, לבדיקות גנטיות טרום הריון.
בשנת 2016, חבר לדרכו האמנותית של שיר, המוסיקאי, הבמאי, העורך והצלם דרור שוסטק. שוסטק מתעד במצלמתו את חייו של שיר, התמודדותו עם מחלה מאיימת חיים ודרכו המוסיקאלית הייחודית, בארץ ובעולם.
שיר מדגים בחייו את הפתגם הידוע "חתול עם תשע נשמות".
לשיר שני אחים ושתי אחיות, אוהבי מוסיקה, שותפים תומכים בדרכו האומנותית.
קריירה מוסיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגיל 8, ביצע שיר את שירו הראשון על במת ה"פסטיבוץ" בקיבוץ חורשים, יוזמה של אייל קופמן, מוסיקאי ואיש חינוך. קופמן הלחין וליווה את שיריו הראשונים של שיר, ביניהם *מחלה שלי, *מנסהסהסה, *UNDER THE SEE
באולפן ההקלטות של רועי טל, עשה שיר את טבילת האש. בנוסף, זכה שיר לערוך פינה הנותנת חשיפה לאומנים נכים, בתחנת רדיו פייסבוק אותה יזם רועי טל.
מתחילת דרכו ככותב ואמן במה, שם שיר את המסרים בנוגע לשילוב נכים בחברה ובעולם התרבות בפרט, בראש מעייניו.
"אף אחד לא פחות אף אחד לא יותר", הוא אחד המשפטים האהובים ביותר על מאזיניו. מסריו של שיר "החולה השמח" גולדמן, נובעים גם מעובדת היותו חולה במחלה מאיימת חיים. את שם הבמה "החולה השמח", אימץ לעצמו כחלק מאמונתו באופטימיות למרות ועל אף ה"מצב". רבים מחבריו החולים במחלת הדיסאוטונומיה, נפטרו בגיל צעיר. שירו "לא כל יום נפגשנו", מוקדש לזכרם.
את דרכו המוסיקאלית על במות תל-אביב, התחיל על ה*במה הפתוחה של *בר גיורא, בעידוד שמעון וגילי אגסי, נדי בילו, שי הרץ, שוקו, שירלי בייטל נתיב, ירון ווג, איתמר אהרונוביץ, נטעלי ועוד רבים שהיוו את הבסיס הקבוע של הגיורא הישן.
בהמשך, הופיע על הבמות הפתוחות של *צוזאמן, *יהושוע בר, *אורבנו, *מייקס פלייס, באופן קבוע מדי ערב, לעיתים שתי במות בלילה.
שיר "החולה השמח" גולדמן, הפך לדמות מוכרת ומוערכת בסצנת הבמות הפתוחות, מעורר השראה באופטימיות ובשמחת החיים הבלתי נגמרות, ביכולת לגעת בכל אדם, להאמין, לאהוב את המוסיקה ואת החיים.
בקיץ 2020, יצא עם *גיוס המונים, להוצאת E.P. ראשון.
כתב עליו שדרן רדיו "הקצה", קוואמי, עם צאת האלבום הראשון "איזה אומץ":
"קשה שלא להשתאות, מול אדם שלוקח את סך המגרעות המרתיע שבחייו ומביט לקשיים עמוק בעיניים בזמן שהוא מגשים את חלומותיו."
"איזו נחישות וכמה אהבה למוסיקה גילינו ביוצר המיוחד הזה ובמסר החשוב שהוא מוציא אל העולם."
דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "איזה אומץ"- יצא לאוויר 3.3.2021
- E.P:
- "איזה אומץ"
- "לישון ולחלום"
- "גיל 80"
- "לא כל יום נפגשנו"
- "זה הזמן לפעול"
אירועי התרמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיר יזם אירועים לגיוס תרומות למען החולים בדיסאוטונומיה, בתיאטרון תמונע ובבר גיורא.
באירועי ההתרמה אותם הפיק, בחר שיר לארח אמנים מהשורה הראשונה, לצד אמנים עם נכות, צליל אילוז, איתמר בק , תכלת גינס, פז מוסקוביץ.
בין המנחים שהנחו את אירועי ההתרמה בהתנדבות מלאה, חן ליברמן, עידן אלתרמן, יאיר ניצני, ואבי גרייניק. על הליווי המוסיקאלי, גדי בן אלישע, ז"ל, נדי בילו, דרור "שוקו" פאר, ועוד
רבים האומנים אותם ארח שיר על הבמה לצידו: גבע אלון, אסתר ראדה, ניר גבר, דן תורן, אבבה דאסה, אריק ברמן, גל דה פז, גל ניסמן, דודי לוי, עידן שניאור, נטעלי, עדי ויינברג, סגול 59 , השלושרות- איה קורם/ רז שמואלי/מיכל גבע, סיון טלמור וגל ניסמן ועוד.