משתמש:AMIHAI.ELMALIACH/מודל שש התכונות

מודל שש התכונות הומצא ע"י לי ואשטון בשנת 2004, הוא מודל אישיות המחלק את תכונות האישיות על שישה צירים. הצירים השונים הם: יושר – ענווה, רגשנות, מוחצנות, נועם, מכוונות ופתיחות לחוויות. כל נבדק יכול להיות ממוקם גבוהה או נמוך בכל ציר. המודל נבנה בצורה דומה למודל חמש התכונות הגדולות ^[1] אך כולל הבדלים שהבולט בהם הוא הוספה של התכונה יושר – ענווה.

מודל שש התכונות:[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל שש התכונות (HEXACO) הוא מודל פסיכולוגי בעל חשיבות להבנת מבנה האישיות. הוא מודד שישה מימדים של האישיות. מודל זה נבנה ע"י ניתוח גורמים של פריטים שפתיים, כיוון שמאפיינים אישיותיים מקודדים ע"י השפה ובעיקר ע"י שמות תואר. החוקרים עשו ניתוח גורמים לשמות תואר אלה וקיבצו אותם לשישה מימדים. 1^[2]^[3]. בהתאם למחקר של לי ואשטון (2004) שש התכונות במודל הן:

1. יושר – ענווה (H) כולל יושר, הוגנות, כנות, צניעות וחוסר חמדנות. גורם זה זוהה לרוב במחקרים כגורם החמישי או שישי בגודלו ומכונה גם יושר וגם ענווה על-מנת לתפוס את כל היבטיו. על-אף גודלו, הוא מתואר כאחד הגורמים החשובים ביותר במודל ששת התכונות והוא למעשה מייצג את הבידול המרכזי ממודל חמש התכונות הגדולות הקלאסי.

2. רגשנות (E) כולל חרדה, פחדנות, סנטימנטליות, תלותיות, תגובתיות רגשית מול בטחון עצמי, קשיחות ואומץ. על אף שגורם זה זוהה לרוב כגורם היציבות הרגשית של מודל חמש התכונות הגדולות, הוא שונה מגורם היציבות הרגשית בכמה צורות. למשל, גורם זה איננו כולל מאפייני מזג ועצבנות, אשר נחשבים לחלק חשוב בקוטב הנמוך של היציבות הרגשית המסורתי.^[4]^[1] שנית, גורם זה, בניגוד לגורם היציבות רגשית, כולל בתוכו סנטימנטליות ורגישות בקוטבו החיובי ואומץ וקשיחות בקוטבו השלילי.

3. מוחצנות (X) כולל פטפטנות, חברותיות ועליזות מול ביישנות, פסיביות וסגירות. בניתוח גורמים למודל, גורם זה לרוב נמצא כגדול ביותר או כשני הגדול ביותר. ככלל, הגורם די דומה לגורם מוחצנות של מודל חמש התכונות הגדולות. עם-זאת, בשונה ממודל חמש התכונות הגדולות, תכונות כמו: אומץ, ביטחון עצמי וקשיחות אינן שייכות לגורם זה כי אם לגורם הרגשנות אשר הוצג קודם לכן.

4. נועם (A) כולל סלחנות, עדינות, גמישות וסובלנות מול ביקורתיות, עצבנות ומזג. גורם זה שונה בתוכנו מגורם הנועם במודל חמשת התכונות הגדולות. במבחן ניתוח הגורמים במודל זה נעשתה רוטציה שונה מאשר במודל חמש התכונות, דבר זה גרם לכך שתכונות כמו מזג ועצבנות היו מקושרות ליציבות רגשית במודל חמש התכונות, ובמודל שש התכונות תכונות אלה משויכות לנועם

5. מכוונות (C) כולל ארגון, חריצות, פרפקציוניזם וזהירות. לכן, גורם זה כמעט זהה לגורם המכוונות של מודל חמש התכונות הגדולות. בנוסף, גורם זה איננו מאופיין בתכונות הרומזות לנורמה (קרי: כנות ויושר) אשר שייכות לגורם היושר-ענווה אשר הוצג קודם לכן.

6. פתיחות לחוויות (O) כולל הערכה אסתטית, סקרנות, יצירתיות וחוסר שגרתיות. גורם זה הינו גורם שנוי במחלוקת מבחינת המחקרים הלשוניים. הוא כולל בתוכו שני חלקים: דמיון (חוסר שגרתיות ויצירתיות) ואינטלקטואל. כאשר במספר מחקרי שפות (גרמניה ופולין) החלק של אינטלקטואל נמצא כעיקר הגורם ובמחקרי שפות אחרים (הולנד ואיטליה) דווקא החלק של דמיון נמצא כחלק העיקרי בגורם.

את ששת המימדים בודקים ע"י שאלון שמודד את המיקום של הנבדק בכל אחד משש התכונות: יש שאלון שהוא דיווח עצמי ויש שאלון שממלא צופה. השאלון נקרא HEXACO Personality Inventory-Revised (HEXACO-PI-R) (2)

מודל שש התכונות לעומת מודל חמש התכונות :

כיום המודל שנמצא בשימוש הרחב ביותר הוא מודל חמש התכונות הגדולות (BIG 5). מודל חמש התכונות הגדולות נחקר על דוברי אנגלית בלבד, לאחרונה כאשר בדקו את המודל בשפות שונות (הולנדית, צרפתית, גרמנית, הונגרית, איטלקית, קוריאנית ופולנית) בניתוח הגורמים, מצאו שישנם שישה גורמים במקום החמישה שהיו מוכרים עד כה. בנוסף הם מצאו שהתכונות שקשורות לכל גורם, שונות מעט ממה שחשבו במודל חמש התכונות הגדולות. ולכן פיתחו את מודל שש התכונות HEXACO. שלוש תכונות נמצאו דומות בשני המודלים: מוחצנות, מכוונות ופתיחות לחוויות. ההבדל הבולט בין המודלים הוא התוספת של הגורם יושר- ענווה. תכונה זו נמצאה קשורה לתכונות כמו חומרנות, נרקסיסטיות ומניפולטביות, תכונות שלא נמצאו קשורות לאף גורם במודל חמשת התכונות. ^[5]. 2 הגורמים הנוספים שנמצאים במודל חמש התכונות (יציבות רגשית ונועם) נמצאו שונות במקצת מתכונות אלה במודל ה HEXACO, כלומר התכונות הקשורות בכל גורם כזה שונות בין שני המודלים, יש רוטציה שונה של התכונות הקשורות בכל גורם. בתכונה ׳רגשנות׳ אשר במודל חמש התכונות הגדולות נקראת ׳יציבות רגשית׳, הוציאו במודל ה HEXACO את חוסר יציבות רגשית ונרגנות, והכניסו לגורם זה את סנטימנטליות ואת אומץ וקשיחות, זוהי גם הסיבה שבשלה החליפו את השם מ׳יציבות רגשית׳ - ל׳רגשנות׳. כמו כן בגורם נועם במודל ה HEXACO, ציון נמוך מתקשר לכעס ועוינות, תכונות שכלל לא נכללות במודל חמש התכונות.^[6]

ההבדלים האלה גורמים לכך שה HEXACO יכול לנבא התנהגות אנטי-סוציאלית בצורה ברורה יותר ממודל חמש התכונות הגדולות. אנשים אשר מדורגים נמוך ביושר-ענווה יטו יותר לרמות, לנצל אחרים ולא לציית לחוקים למען רווחם האישי. גם השינוי שנעשה בתכונה רגשנות מביא לכך שבמודל זה קל יותר להעריך למי יש פחות אמפתיה.^[7]

יושר ענווה (H) - הרחבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו המימד אשר יוצר את מירב ההבדל בין מודל שש התכונות למודל חמש התכונות הגדולות, לכן הוא נמצא במתאמים לא מובהקים עם כל המדדים של מודל חמשת התכונות הגדולות ולכן ככל הנראה, הוא מבטא הוא תכונה נוספת שמדד חמשת התכונות הגדולות איננו מודד (2). מימד זה מתמקד בפעולות אלטרואיסטיות (נתינה ללא אינטרס אישי) ומבטא את התכונות: יושר, הוגנות, כנות, צניעות וחוסר חמדנות. המדד נמדד בעזרת השאלונים הבאים:

1) שאלון הכנות, אשר מעריך את סבירות האדם להיות כנה במסגרת יחסיו הבין אישיים. אנשים בקוטב הנמוך יחמיאו לאחר או יעמידו פנים שהם מחבבים אותם, בכדי להשיג את אהדתם. לעומתם, אנשים בקוטב הגבוה לא מוכנים לעשות מניפולציות על אחרים.

2) שאלון ההוגנות, המעריך את סבירות האדם להימנע ממעשי הונאה ושחיתות. אנשים בקוטב הנמוך מוכנים לרמות ולגנוב, לעומתם, אנשים בקוטב הגבוה לא מוכנים לנצל אנשים אחרים או את החברה ככלל.

3) שאלון ההימנעות מחמדנות, המעריך את סבירות האדם להיות בלתי-מעוניין בעושר, טובין, יוקרה, פאר וסטטוס חברתי גבוה. אנשים בקוטב הנמוך רוצים להציג עושר וייחוס גבוה. לעומתם, אנשים בקוטב הגובה לא כל כך מעוניינים בסטטוס חברתי גבוה.

4) שאלון הצניעות, המעריך את סבירות האדם לבטא צניעות וענווה. אנשים בקוטב הנמוך רואים עצמם כעליונים וכראויים ליחס מועדף אשר אחרים לא מקבלים. לעומתם, אנשים בקוטב הגבוה רואים עצמם כאנשים רגילים ללא כל טענה ליחס מועדף.

למדד זה חשיבות רבה, הן בזכות התרומה החברתית והאישית שרמות גבוהות בו מספקות והן עקב הסכנה החברתית והאישית שרמות נמוכות שלו עלולות לעורר .^[3] לדוגמא, רמה גבוהה של מדד היושר-ענווה נמצאה קשורה להתנהגות חברתית הוגנת בשוק כלכלי כגון במשחק האולטימטום וגם במצבים בהם לא היה עונש כלכלי על התנהגות לא-הוגנת, כגון משחק הדיקטטור .^[8] מנגד, רמה נמוכה של מדד היושר-ענווה קשורה בריבוי של התנהגות עבריינית במקום העבודה ^[6]וכן נמצא כי מדד היושר-ענווה קשור מעבר למדדי האישיות הנוספים, בהתנהגות אנטי-סוציאלית במקום העבודה באופן ישיר כלפי עמיתים ובאופן ישיר כלפי ארגון החברה עצמו.^[7]

נועם (A) – הרחבה:[עריכת קוד מקור | עריכה]

מימד זה נמצא במתאם שלילי (0.37-) עם ממד הנוירוטיות של מודל חמש התכונות הגדולות ובמתאם חיובי (0.52) עם מדד הנועם של מודל חמש התכונות הגדולות. הוא מבטא את התכונות: סלחנות, עדינות, גמישות וסובלנות מול ביקורתיות, עצבנות ומזג ונמדד בעזרת השאלונים הבאים:

1) שאלון הסלחנות, המעריך את רצונו של אדם לסמוך ולחבב אדם אשר גרם לו פגע. אנשים בקוטב הנמוך נוטים "לשמור טינה" כלפי אלו אשר פגעו בהם, לעומתם, אנשים בקוטב הגבוה לרוב מוכנים לחזור ולסמוך שוב על אדם גם לאחר שזה פגע בהם או התייחס אליהם רע.

2) שאלון העדינות, המעריך יכולתו של אדם להיות מתון וותרן כאשר הוא בא במגע עם אנשים אחרים. אנשים בקוטב הנמוך יטו לשפוט ולהעריך בקשיחות אנשים אחרים, לעומתם, אנשים בקוטב הנמוך לרוב לא ירצו לשפוט אנשים אחרים.

3) שאלון הגמישות, המעריך את רצונו של אדם לשתף פעולה ולהגיע לפשרה עם אדם אחר. אנשים בקוטב הנמוך נראים כעקשנים ויהיו מוכנים להתווכח, לעומתם, אנשים בקוטב הגבוה ימנעו מוויכוחים ויטו להציע פשרה, גם במחיר הפסד.

4) שאלון הסבלנות, המעריך יכולתו של אדם להישאר רגוע ולא לכעוס. אנשים בקוטב הנמוך יראו קוצר רוח, לעומתם, אנשים בקוטב הגבוה הינם בעלי סף גבוה יותר לכעס ורגש.

רגשנות (E) – הרחבה:[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדד זה נמצא במתאם חיובי (0.34/0.55) עם מדד הנועם והרגשנות של מודל חמש התכונות הגדולות בהתאמה. הוא מבטא את התכונות חרדה, פחדנות, סנטימנטליות, תלותיות, תגובתיות רגשית מול בטחון עצמי, קשיחות ואומץ ונמדד באמצעות השאלונים הבאים:

1) שאלון חוסר-הפחד, המעריך את השכיחות בה חווה אדם פחד. אנשים בקוטב הנמוך לא יפחדו להיפגע. הם לרוב אמיצים, קשוחים ופחות רגישים לכאב פיזי, לעומתם, אנשים בקוטב הגובה מרבים להימנע מפגיעה פיזית.

2) שאלון החרדה, המעריך את השכיחות בה חווה אדם דאגות במגוון הקשרים. אנשים בקוטב הנמוך חשים מעט לחץ כאשר יש קשיים, לעומתם, אנשים בקוטב הגבוה הופכים לחוצים גם כאשר צצה בעיה קטנה בלבד.

3) שאלון התלותיות, המעריך את צורכו של אדם לתמיכה רגשית מאחרים. אנשים בקוטב הנמוך חשים בטוחים בעצמם ולכן יכולים להתמודד עם בעיות ללא עזרה או עצה מאחרים, לעומתם, אנשים בקוטב הגבוה רוצים לחלוק את קשייהם עם אחרים אשר יספקו להם ביטחון.

4) שאלון הסנטימנטליות, המעריך את השכיחות בה אדם חש קשר רגשי חזק עם אדם אחר. אנשים בקוטב הנמוך יחושו מעט רגש כאשר ייפרדו מאחר או כתגובה לרגש שאחר משתף אותם בו, לעומתם, אנשים בקוטב הגבוה יחושו אמפתיה ורגישות כלפי רגשותיהם של אחרים.

אבחנה תאורטית בין מדד היושר-ענווה H ומדד הנועם A :[עריכת קוד מקור | עריכה]

הן המימד יושר-ענווה והן המימד נועם חשובים להבנה של הבדלים אינדיבידואלים בנושאים כגון שיתוף פעולה ואלטרואיזם, אך בדרך שונה: רמה גבוהה של יושר-ענווה מבטאת נטייה לשתף פעולה/לחלוק עם אדם אחר גם כאשר ניתן לא לחלוק ובכך לפגוע באחר ללא קבלת עונש (משחק הדיקטטור). לעומת זאת רמה גבוהה של נועם מבטאת נטייה לשתף פעולה עם אדם אחר גם כשהאחר מראה נטייה לנצלנות ואיננו מתנהג בהוגנות. לכן, אדם עם רמה נמוכה של יושר-ענווה יטה לפגוע באחרים כאשר ניתן לנצלם ואדם עם רמה נמוכה של נועם יטה לפגוע באחרים כאשר נראה כי הם לא מתנהגים בשיתוף פעולה. לכן, מדד היושר-ענווה מבטא תכונות כגון: כנות והוגנות מול תאוות בצע ומדד הנועם מבטא תכונות כגון: סובלנות ומוכנות לסלוח למול כעס או מזג קצר.^[9] מספר מחקרים מראים ביטוי להבדלים אלו דרך שני המשחקים: הדיקטטור והאולטימטום.^[8]

ביקורת ומגבלות המודל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב הביקורת על מודל שש התכונות נובעת מעצם היותו מודל מבוסס מונחים לשוניים לתכונות אישיות. לכן קיימת היא גם במודלים מבוססים מונחים לשוניים לתכונות אישיות נוספים (קרי: מודל חמשת התכונות הגדולות) . ראשית, מודל שש התכונות לרוב מתבסס על שיטת ניתוח הגורמים ושיטה זו על אף יתרונותיה הרבים, איננה תמיד מביאה לשחזור מדויק של הממצאים. זאת כיוון שמודל המבוסס ניתוח גורמים משתנה ממדגם למדגם באופן משמעותי. כמו-כן מודל אשר נבנה בשיטת ניתוח גורמים עלול להניב טעויות מדידה כיוון שהינו מתבסס על (1) האופן בו החוקר ארגן את הפריטים במודל ( צורת המודל) ו (2) מידת המשתנים שהחוקר החליט להכניס למודל ^[10].

בנוסף, כאשר משתמשים במונחים לשוניים להצגת תכונה מסוימת, נתקלים לרוב במגבלות שפתיות ותרבותיות, כיוון שכל תרבות מגדירה תכונה באופן קצת אחר. לכן, על-אף שבמחקרים אשר השתמשו בתשע ^[4] או אחד עשר ^[11]שפות שונות ומצאו עדות רחבה למודל שש התכונות, הספרות המחקרית עודנה מבקרת רבות את הטענה כי המודל הינו אוניברסלי. לדוגמה, נמצא כי מודל מבוסס תכונות אישיות פיליפיני שונה במובהק מכל מודל מבוסס תכונות אישיות אחר ^[12]. כמו-כן, רוב המידע המחקרי הינו על התרבות המערבית ומעט ידוע על מודל מבוסס תכונות מתוך תרבות אסייתית, דרום אמריקאית או אפריקאית ולכן יש להתייחס לטענות באשר למודל מבוסס תכונות אישיות אוניברסלי בחשדנות ובספקנות מדעית.

בנוסף, נמצא כי מבין ששת תכונות המודל, רק שלוש (אשר קיימות גם במודל חמשת התכונות הגדולות) עברו רפליקציה מעבר לתרבותיות שונות (קרי: מוחצנות, נעימות ושיקול-דעת) . לכן נמצא כי כשמבצעים ניתוח גורמים מעבר לשלושת התכונות הללו, הניתוח איננו אמין ^[13].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

http://hexaco.org/

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² Costa, P. T., Jr. & McCrae, R. R, NEO Personality Inventory–Revised (NEO-PI-R) and NEO Five-Factor Inventory (NEO-FFI) professional manual, Psychological Assessment Resources
^ Lee K. & Ashton, M. C., Psychometric properties of the HEXACO personality inventory, Multivariate behavioral research
^ ¹ ² Ashton, M. C., & Lee, K, The HEXACO model of personality structure and the importance of the H factor, Social and Personality Psychology Compass
^ ¹ ² Saucier, G. & Goldberg, L. R, Evidence for the Big Five in analyses of familiar English personality adjectives, European Journal of Personality
^ Beth A. Vissre, Angela S. Book & Anthony A. Volk, Is Hillary dishonest and Donald narcissistic? A HEXACO analysis of the presidential candidates' public personas, Personality and Individual Differences
^ ¹ ² Lee, K., Ashton, M. C., & de Vries, R. E, Explaining workplace delinquency and integrity with the HEXACO and Five-Factor Models of personality structure, Human Performance
^ ¹ ² Lee, K., Ashton, M. C., & Shin, K.-H, Personality correlates of workplace anti-social behavior, Applied Psychology
^ ¹ ² Hilbig, B. E., Zettler, I., Leist, F., & Heydasch, T, It takes two: Honesty-Humility and Agreeableness differentially predict active versus reactive cooperation, Personality and Individual Differences
^ Ashton, M. C., Lee, K., & de Vries, R. E., The HEXACO Honesty-Humility, Agreeableness, and Emotionality factors: A review of research and theory, Personality and Social Psychology Review
^ Goldberg, L. R., The development of markers for the Big-Five factor structure, Psychological Assessment
^ De Raad, B., Barelds, D. P., Timmerman, M. E., De Roover, K., Mlačić, B., & Church, A. T., Towards a Pan‐cultural Personality Structure: Input from 11 Psycholexical Studies, European Journal of Personality
^ De Raad, B., Barelds, D. P. H., Levert, E., Ostendorf, F., Mlacˇic´, B., Di Blas, L, Only three factors of personality description are fully replicable across languages: A comparison of 14 trait taxonomies, Journal of Personality and Social Psychology
^ De Raad, B.; Al, Et; Mlačić, Boris; Church, A. Timothy; Katigbak, Marcia S.; Ostendorf, Fritz; Hřebíčková, Martina; Di Blas, Lisa; Szirmák, Zsófia, Only three personality factors are fully replicable across languages: Reply to Ashton and Lee, Journal of Research in Personality

[הערה_מספר_24760411:0-1] ¹ ² Costa, P. T., Jr. & McCrae, R. R, NEO Personality Inventory–Revised (NEO-PI-R) and NEO Five-Factor Inventory (NEO-FFI) professional manual, Psychological Assessment Resources

[2] Lee K. & Ashton, M. C., Psychometric properties of the HEXACO personality inventory, Multivariate behavioral research

[הערה_מספר_24760411:1-3] ¹ ² Ashton, M. C., & Lee, K, The HEXACO model of personality structure and the importance of the H factor, Social and Personality Psychology Compass

[הערה_מספר_24760411:4-4] ¹ ² Saucier, G. & Goldberg, L. R, Evidence for the Big Five in analyses of familiar English personality adjectives, European Journal of Personality

[5] Beth A. Vissre, Angela S. Book & Anthony A. Volk, Is Hillary dishonest and Donald narcissistic? A HEXACO analysis of the presidential candidates' public personas, Personality and Individual Differences

[הערה_מספר_24760411:2-6] ¹ ² Lee, K., Ashton, M. C., & de Vries, R. E, Explaining workplace delinquency and integrity with the HEXACO and Five-Factor Models of personality structure, Human Performance

[הערה_מספר_24760411:3-7] ¹ ² Lee, K., Ashton, M. C., & Shin, K.-H, Personality correlates of workplace anti-social behavior, Applied Psychology

[הערה_מספר_24760411:5-8] ¹ ² Hilbig, B. E., Zettler, I., Leist, F., & Heydasch, T, It takes two: Honesty-Humility and Agreeableness differentially predict active versus reactive cooperation, Personality and Individual Differences

[9] Ashton, M. C., Lee, K., & de Vries, R. E., The HEXACO Honesty-Humility, Agreeableness, and Emotionality factors: A review of research and theory, Personality and Social Psychology Review

[10] Goldberg, L. R., The development of markers for the Big-Five factor structure, Psychological Assessment

[11] De Raad, B., Barelds, D. P., Timmerman, M. E., De Roover, K., Mlačić, B., & Church, A. T., Towards a Pan‐cultural Personality Structure: Input from 11 Psycholexical Studies, European Journal of Personality

[12] De Raad, B., Barelds, D. P. H., Levert, E., Ostendorf, F., Mlacˇic´, B., Di Blas, L, Only three factors of personality description are fully replicable across languages: A comparison of 14 trait taxonomies, Journal of Personality and Social Psychology

[13] De Raad, B.; Al, Et; Mlačić, Boris; Church, A. Timothy; Katigbak, Marcia S.; Ostendorf, Fritz; Hřebíčková, Martina; Di Blas, Lisa; Szirmák, Zsófia, Only three personality factors are fully replicable across languages: Reply to Ashton and Lee, Journal of Research in Personality

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]