משתמש:שיפוצים בע"מ/מאגר כרייה

בהקשר של מטבעות מבוזרים, מאגר כרייה (מאנגלית: Mining Pool) הוא אגירת המשאבים על ידי כורים, אשר חולקים את כוח העיבוד שלהם ברשת, כדי לחלק את התגמול באופן שווה, בהתאם לכמות העבודה שהם תרמו להסתברות למצוא בלוקצ'יין. "מניה" מוענקת לחברי מאגר הכרייה המציגים הוכחת עבודה חלקית תקפה. הכרייה במאגרים החלה כאשר הקושי בכרייה גדל עד כדי כך שיכולים היו לחלוף מאות שנים עבור כורים איטיים יותר לייצר בלוק. הפתרון לבעיה זו היה שכורים יאגדו את המשאבים שלהם כדי שיוכלו לייצר בלוקים במהירות רבה יותר ולכן יקבלו חלק מתגמול הבלוק באופן עקבי, ולא באופן אקראי אחת לכמה שנים.

היסטוריה

• סוף 2010: הושק מאגר הכרייה הראשון "Slush"^{[דרוש מקור]}
• 2011–2013: עידן ה-"Deepbit", שבשיאו, חולק עד 45% מרשת הפיצוח^{[דרוש מקור]}
• 2013–2014: מאז התחלת השימוש בטכנולוגיית ASIC, וכאשר "Deepbit" לא הצליחה לתמוך בפרוטוקול השכבה החדש יותר, "GHash.IO" החליף את ה-"Deepbit" והפך לגדול ביותר
• 2014–2015: עליית סין. "F2Pool" שהושק במאי 2013, החליף את "GHash.IO" והפך אז למאגר הכרייה הגדול ביותר
• 2016–2018: עליית "Bitmain" ו-"AntPool" שלו. "Bitmain" שלטה גם בכמה מאגרים קטנים אחרים כמו "BTC.com" ו-"ViaBTC"
• 2019–2020: השקת "Poolin" - "Poolin" ו-"F2Pool" לוקחים כל אחד 15% מקצב כוח הפיצוח ברשת, יחד עם מאגרים קטנים יותר^{[דרוש מקור]}
• 2020: "Binance" משיקה מאגר כרייה בעקבות "Huobi" ו-"OKex". משיקה "Luxor" מאגר כרייה בארצות הברית^{[דרוש מקור]}

נתח מאגר כרייה

הרווחים של משתתפי המאגר מכריה מחולקים לפי חלקם היחסי בפעולת הכרייה. כדי להראות את החלק היחסי משתמשים בהוכחת עבודה בדומה לזו שמשמשת בכרייה עצמה, אולם עם עוצמה פחותה. לדוגמה, בביטקוין הוכחת העבודה היא תוצאת גיבוב של הבלוק הראשי החדש המחושב אשר אמור להתחיל במספר נתון של אפסים (כדי לדרוש מספר גבוה של חישוב הגיבוב). הוכחת העבודה החלקית היא גיבוב של אותו בלוק שנדרש להתחיל בפחות אפסים. כלומר: בזמן שכל הכורים מוצאים בממוצע בלוק אחד שהוא פתרון להוכחת העבודה, הם מוצאים הרבה בלוקים שמהווים הוכחות עבודה חלקיות. לכן הם מהווים הוכחה לכוח החישוב היחסי של המשתתפים השונים.

הפתרונות החלקיים הללו שנשלחים על ידי חברי המאגר מכונים מניות. מאגרי כרייה זקוקים למניות כדי להעריך את תרומת הכורה לעבודה שמבצע המאגר למציאת הבלוק. ישנן שיטות שונות לחלק את רווחים שהצטברו בכרייה בין משתתפי המאגר.

שיטות מאגרי כרייה

מאגרי כרייה עשויים להכיל מאות או אלפי כורים המשתמשים בפרוטוקולים מיוחדים. בכל התוכניות הללו $B$ מייצג תגמול בלוק פחות דמי המאגר ו-$p$ היא הסבירות למצוא את הבלוק במניה ( $p=1/D$, כאשר $D$ הוא קושי הבלוק הנוכחי). מאגר יכול לתמוך בתכונה "קושי מניה משתנה", כלומר כורה יכול לבחור בעצמו את יעד המניה (הגבול התחתון של קושי המניה) ולשנות את $p$ בהתאם לכך.

תשלום למניה

גישת תשלום למניה (PPS) מציעה תשלום מיידי ומובטח לכורה על תרומתו להסתברות שהמאגר ימצא בלוק. הכורים משולמים מהיתרה הקיימת במאגר ויכולים למשוך את התשלום שלהם באופן מיידי. מודל זה מאפשר שונות מינימלית בתשלום עבור הכורים תוך העברת חלק גדול מהסיכון למפעיל המאגר.

כל מניה עולה בדיוק את הערך הצפוי של כל ניסיון פיצוח $R=B\cdot p$ .

תשלום יחסי

כורים מרוויחים מניות עד שהמאגר ימצא בלוק (סוף סבב הכרייה). לאחר מכן כל משתמש מקבל תגמול $R=B\cdot {\frac {n}{N}}$, כאשר $n$ הוא סכום המניות שלו, ו-$N$ הוא סכום של כל המניות בסבב זה. במילים אחרות, כל המניות שוות, אך העלות שלה מחושבת רק בסוף כל סבב.

כרייה בבנק ביטקוין

כריית Bitcoin Pooled (BPM), המכונה גם "slush's system", בשל השימוש הראשון שלה במאגר המכונה "pool slush", משתמשת במערכת שבה מניות ישנות יותר מתחילת סבב בלוקים מקבלים פחות משקל בהשוואה למניות האחרונות יותר. סבב חדש מתחיל ברגע שהמאגר פותר בלוק וכורים מתוגמלים פרופורציונלית למניות שהוגשו. השיטה מקטינה את היכולת לרמות את מערכת מאגרי הכרייה על ידי החלפת מאגרים במהלך סיבוב, כדי למקסם את הרווח.

תשלום ל-N מניות אחרונות

תשלום ל-N מניות אחרונות (PPLNS- Pay-per-last-N-shares) היא שיטה הדומה לתשלום יחסי, אך הגמול של הכורה מחושב על בסיס N המניות האחרונות, במקום כל המניות בסיבוב האחרון. פירוש הדבר שכאשר נמצא בלוק, התגמול של כל כורה מחושב על סמך תרומת הכורה למאגר N המניות האחרונות. לכן, אם הסבב היה קצר מספיק כל הכורים מקבלים יותר רווח ולהפך.

מאגר כריית סולו

מאגרי סולו פועל באותה צורה כמו מאגרים רגילים, כאשר ההבדל היחיד הוא כי תגמול הבלוקים אינו מחולק בין כל הכורים. הפרס כולו במאגר סולו מגיע לכורה שמוצא את הבלוק.

מאגר כרייה עמית לעמית

מאגר כרייה עמית לעמית (P2Pool - Peer-to-peer) מבטלת את האחריות של שרת המאגר, ומבטלת את הסיכוי של מפעיל המאגר לרמות או שהשרת יהיהנקודת כשל אחת. במאגר כרייה עמית לעמית, כורים עובדים על בלוק צדדי שנקרא "שרשרת מניות", וכורים בקושי נמוך יותר בקצב של בלוק מניות אחד ל-30 שניות. ברגע שבלוק מניות מגיע ליעד רשת הביטקוין, הוא מועבר וממוזג לבלוקצ'יין של הביטקוין. כורים מתוגמלים כאשר הדבר מתרחש ביחס למניות שהוגשו לפני ההגעה לבלוק היעד. P2Pool מחייב את הכורים להפעיל צומת ביטקוין מלא, הנושאת את משקל הוצאות החומרה ורוחב הפס של הרשת.

שיטה גאומטרית

השיטה הגאומטרית (GM) הומצאה על ידי מני רוזנפל המבוססת על רעיון "ניקוד" של שיטת הכרייה בבנק ביטקוין: הציון המוענק לכל מניה חדשה, יחסית לציון הקיים כבר וציון המניות העתידיות, הוא תמיד זהה, ולכן אין יתרון לכרייה מוקדמת או מאוחרת. בסיבוב.

השיטה הולכת כדלקמן:

• בחר פרמטרים $f$ ו $c$ (עמלה קבועה ומשתנה).
• בתחילת כל סיבוב, קבע $s=1$ . לכל עובד $k$, הגדר $S_{k}$ כציון העובד לסיבוב זה, והגדר $S_{k}=0$.
• קבע $r=1-p+{\frac {p}{c}}$, כאשר $p=1/D$ . אם הקושי משתנה במהלך הסיבוב, צריך לחשב את $r$ מחדש.
• כאשר עובד $k$ מגיש מנייה, קבע $S_{k}=S_{k}+spB$, ואז $s=sr$ .
• אם המניה היא בלוק תקף, סיים את הסבב. לכל עובד $k$ שלם ${\frac {(1-f)(r-1)S_{k}}{sp}}$

שיטה גאומטרית כפולה

גרסה כללית של שיטות גאומטריות ו- PPLNS. הכוללת פרמטר חדש: $o$ ("דליפה צולבת"). כאשר $o=0$ השיטה הופכת לשיטה הגאומטרית. וכאשר $o=1$ השיטה הופכת לגרסה של PPLNS, עם ריקבון מעריכי במקום פונקציית צעד.

• בחר פרמטרים $f$, $c$, ו $o$ .
• כאשר המאגר מתחיל לפעול, אתחל $s=1$ . לכל עובד $k$, הגדר $S_{k}$ כציון העובד, והגדר $S_{k}=0$ .
• הגדר $r=1+{\frac {1}{c}}p(1-c)(1-o)$ . אם בשלב כלשהו הקושי או הפרמטרים משתנים, צריך לחשב את $r$ מחדש.
• כאשר עובד $k$ מגיש מניה, קבע $S_{k}=S_{k}+(1-f)(1-c)spB$ (כאשר $B$ הוא תגמול הבלוק בזמן הגשתו), ואז $s=sr$ .
• אם המניה היא בלוק תקף, בצע גם את הפעולות הבאות עבור כל עובד $k$ : שלם ${\frac {1}{c_{s}}}(1-o)S_{k}$ ולאחר מכן הגדר $S_{k}=S_{k}\cdot o$ .

דמי עסקה

בדרך כלל, הבלוקים ברשת המטבעות המבוזרים מכילות עסקאות. דמי העסקה משולמים לכורה (מאגר הכרייה). מאגרי כרייה שונים יכולים לחלוק את העמלות הללו בין הכורים שלהם. מניות תשלום ל-N מניות אחרונות (PPLNS), תשלום למניה פלוס (PPS+) או תשלום מלא למניה (FPPS) הן השיטות ההוגנות ביותר בהן התשלומים מהמאגר כוללים לא רק את סבסוד הבלוק אלא גם דמי העסקה.^{[דרוש מקור]}

כריית מולטי-מאגר

מולטי-מאגר עובר בין מטבעות מבוזרים שונים ומחשבים כל הזמן איזה מטבע הוא הרווחי ביותר לכרייה באותו רגע. שני גורמים מרכזיים מעורבים באלגוריתם המחשב את הרווחיות, זמן הבלוק והמחיר בבורסות. כדי להימנע מהצורך בארנקים רבים ושונים לכל המטבעות הניתנים לכרייה, מולטי-מאגר עשויי להחליף אוטומטית את המטבע הממוקש למטבע המקובל במיינסטרים (למשל ביטקוין). בשיטה זו, מכיוון שהמטבעות הרווחיים ביותר שנכרו מוחלפים במטבע המיועד, ניתן לקבל יותר מטבעות במטבע המיועד מאשר בכריית מטבע זה בלבד. שיטה זו מגדילה גם את הביקוש למטבע המיועד, שיש לו תופעת לוואי של הגדלה או ייצוב ערך המטבע המיועד.

חברות מסוימות שמוכרות כוח פיצוח עשויות לעשות זאת על ידי צבירת עבודותיהם של כורים קטנים רבים (למשל, NiceHash ), ומשלמות אותם באופן יחסי לפי מניות כמו שבריכה. יש חברות כאלה המפעילות מאגרים משלהן. אלה יכולים להיחשב מרובי כלים, מכיוון שהם משתמשים בדרך כלל בשיטה דומה של החלפת עבודה, אם כי העבודה שהם מקצים נקבעת על פי דרישת הלקוח ולא על ידי רווחיות "גולמית".

ראו גם

• מחליף מטבע דיגיטלי
• כסף אלקטרוני

הערות שוליים

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "משתמש:שיפוצים בע"מ/מאגר כרייה".