משתמש:שחר16/רצח אמנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רצח אמנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

רצח אמנון מתרחש בספר שמואל ב' פרק יג'. אבשלום, אחיו של אמנון מאב רוצח אותו.

הרקע לרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנון היה הבן הבכור של דוד. הוא חשק בתמר, שהייתה אחותו מאב. תמר הייתה יפה מאוד ולכן אמנון אהב אותה.

יונדב בן שמעה, בן דודו, שהיה חכם מאוד הציע לו להתחזות לחולה וכך תמר תבוא לטפל בו. כאשר היא תהייה בביתו, הוא יוכל לעשות בה כשירצה. אמנון הקשיב לעצת יונדב והתחזה לחולה. אביו בא לבקרו ואמנון ביקש ממנו שיקרא לתמר לעזרה. תמר מגיעה ומכינה לו לביבות. למרות מחאותיה הרבות, אמנון אונס אותה. לאחר שהשיג את מבוקשו, הוא גירש אותה מביתו ותמר יצאה אבלה וכואבת. דוד המלך שמע על המקרה וכעס, אך התעלם מחובתו כאב וכמלך ולא עשה דבר בנידון.

אבשלום, שהיה אחיה של תמר ואח מאב של אמנון, החליט לקחת את תמר לביתו כדי להגן עליה.

הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבשלום כעס מאוד על מעשיו של אמנון באחותו, ורצה לנקום בו. אחרי שנתיים בהן תמר שהתה בביתו והייתה מוגנת, הוא החליט לעשות מעשה. הוא ארגן סעודה לכל בני דוד כדי לחגוג את חג הגז. גם דוד מוזמן לסעודה אך הוא לא מגיע. לפני כן הורה אבשלום לאנשיו להרוג את אמנון כשיהיה שיכור מיין. אנשיו רצחו את אמנון.

ההשלכות לאחר הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד לאחר הרצח, בני המלך דוד שהיו בסעודה ברחו מהמקום כי חששו שהוא הולך להרוג גם אותם. לדוד מגיעה שמועה שכל בניו מתו בסעודה. דוד וכל עבדיו מתאבלים על מות בניו. יונדב שהיה איש חכם מאוד, שומע על כך ואומר למלך שרק אמנון מת. הניתוח המדויק של השמועה מדגיש כי המניע לרצח היה רק נקמתו של אבשלום באמנון על המעשה שעשה לתמר.

אבשלום בורח לבית סבו, תלמי מלך גשור, כי הוא מפחד מתגובת אביו. הוא חושש שסבו יסגיר אותו לדוד ולכן מוצא מסתור לא בבית סבו אך בגשור. הוא נשאר במסתור שלוש שנים. הידיעה על בריחתו של אבשלום חוזרת שלוש פעמים ובאה להדגיש את הפחד והחשש אותם הרגיש אבשלום.[1]

בני דוד חוזרים אל דוד המלך ומתאבלים ביחד על מות אחיהם ובנם, אמנון. לאחר שסיימו להתאבל, דוד רוצה לראות את אבשלום שוב. הוא לא רוצה לצאת למלחמה כנגד אבשלום.

בעוד שאבשלום מחפש מקומות מסתור בהם לא יסגירו אותו, המספר מראה את אהבת דוד לבניו ולאבשלום. כאן נראה הניגוד בין תחושת הפחד של אבשלום לאהבה של דוד.

המניע לרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתחלה, אבשלום אינו מעוניין לקחת את החוק לידיים. הוא מצפה מדוד לערוך משפט צדק. כאשר הוא רואה שזה לא קורה, הוא מתחיל לפעול.

נראה כי יש כאן מניע פוליטי - אבשלום מעוניין להרוג את אמנון כדי להתקדם בתור למלוכה (אמנון היה הבן הבכור ועתיד לרשת את הכתר). אך לא כך הדבר, המספר המקראי מדגיש וחוזר שכוונתו של אבשלום הייתה אך ורק לטובתה של תמר. אבשלום שונא את אמנון על מה שעשה לתמר ומפסיק את הקשר אתו. הוא רוצה להגן על אחותו וסולד מחוסר הרגישות והצדק במקרה.[2]

רצח אמנון כעונש לדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרקים יא'- יב' מסופר על פרשת דוד ובת שבע. בזמן שיואב בן צרויה נלחם על רבת עמון וכובש אותה דוד נשאר בירושלים. ערב אחד הוא רואה אישה מתקלחת וחושק בה. אישה זו היא בת שבע. הוא מגלה כי בת שבע נשואה לאוריה החיתי אך בכל זאת שוכב אתה. בת שבע נכנסת להריון ממנו והוא מחליט לשלוח את אוריה החיתי למות בקרב על רבת עמון.

מעשי דוד לא חומקים מעניו של ה' והוא מחליט להעניש אותו. הוא שולח את נתן הנביא לבשר לדוד על עונשיו:

·        הבן שייוולד לדוד ובת שבע ימות.

·        בני משפחתו של דוד ירצחו זה את זה.

·        נשותיו של דוד יילקחו ממנו ויעברו לכל אדם שירצה לקחת אותן.

רצח אמנון הוא ביצוע העונש השני- אבשלום בנו של דוד רוצח את אמנון אחיו.[3][4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יאיר איכר, מערכת היחסים בין אמנון, תמר ואבשלום, באתר דעת
  2. ^ יאיר איכר, מערכת היחסים בין אמנון, תמר ואבשלום, באתר דעת
  3. ^ יאיר איכר, מערכת היחסים בין אמנון, תמר ואבשלום, באתר דעת
  4. ^ גליה סמו, דוד ובת שבע, באתר מקראנט