משתמש:רמי בנדלק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תבנית:איש ציבור ועשייה ישראלי אברהם הכהן (20 בנובמבר 1911, כ"ח בתשרי תרע"ב - 22 ביוני 2008), י"ט בסיון תשס"חהיה איש ציבור ועשייה ישראלי שעסק במגוון תפקידים במגזר הציבורי, כשהמוכר בהם היה בתפקיד עיריית צפת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכהן נולד בשנת 1911 בעיר סאמוש איוואר בטרנסילבניה שבהונגריה למאיר ואידה הכהן והוא נכד של ר' יצחק יוסף הכהן, הרב הראשי בעיר (מצד האבא), ושל שרגא שיויטש, עסקן וגביר ידוע בטרנסילבניה. הכהן התחנך בחינוך מסורתי וכללי ועבר בשנת 1929 לעיר פרנקפורט-מיין שבגרמניה, בה לקח חלק פעיל בתנועות הנוער הציוני שפעלו בעיר. בעקבות עליית היטלר לשלטון ומעשי האנטישמיות שבאו בעקבות אותם מאורעות, עלה לארץ בשנת 1935 והחל לשאת בתפקידים רבים בגזרה האזרחית והצבאית.


שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכהן שירת במסגרת מלחמת העולם השנייה בצבא הבריטי ב-Royal Engineers (היחידה הטכנית) שהוצבה במצרים, ולאחר תבוסתו של רומל הועבר לעיר טריפולי בלוב ואל רומא איטליה, שם פעל רבות למען העלייה של פליטי השואה לישראל. לאחר מכן 1946, פעל הכהן בימי המנדט והבריח ציוד צבאי מנמל חיפה לבסיסי ההגנה והיה פעיל בארגון ובנוטרות. לאחר הקמת צבא הגנה לישראל מונה לנהל את הטסת האספקה במטוסים עבור הנגב שנותק על ידי הצבא המצרים בימי מלחמת השחרור.גם לאחר שחרורו, פעל הכהן למען [[חיילי|חייל] צבא הגנה לישראל בתור יושב ראש הועד למען החייל בצפת.


עשייה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמת הישראל, הצטרף הכהן למפא"י והחל לעבוד בהתנדבות במועצת הפועלים בעיר בתחום התרבות, קודם למשרה מזכיר האיגוד המקצועי והיה אחראי על המצב הסוציאליזם ועל פעילותם התרבות של עובדים בבית החולים, המפעלים ההסתדרות ואחרים. הוא החזיק בתפקיד זה עד לתחילת שנות ה-1950, בה נקרא לסייע בפיזור אוכלוסייה העולים בפריפריה, תפקיד שהוביל אותו לעיר שהייתה בשנותיה הראשונות בטרם הפיכתה לעיר ושימשה כמעברה. הכהן שימש כמזכיר מועצת הפועלים במקום והיה פעיל בוועד המקומי, זאת בנוסף להיותו ציר בוועידת ההסתדרות השמינית וציר לוועדה מפא"י. במהלך תפקידו, דאג הכהן לאספקה סדירה של מים וחשמל, והעביר הרצאה בנושאים מגוונים כמו ישראל, היסטוריה, תנ"ך ואזרחות.


תפקידו של הכהן בישוב היה צפוי להימשך כחצי שנה, אך בסופה הוא נבחר שוב לתפקיד. בשנת 1952, החל כינון הרשות המקומית, והכהן נבחר לתפקיד ראש המועצה הראשון. במהלך תקופה זו, הכהן לקח חלק בהקמת המכון לאספקת החשמל ועל עבודות ברשות החולה [1]. כ[שנה] לאחר מכן, חזר הכהן אל משפחתו בעיר, אך נקרא לדגל בכדי לשמש כמזכיר מועצה הפועלים בצפת, שבאותם זמנים חזרה לגדולתה לאחר מאורעות תרפ"ט ומלחמת השחרור. בעיר התגוררו אלפי תושבים, ולא היו בה תשתיות כגון שירותי בריאות, מפעלים, בתי ספר, מקומות תעסוקה ועוד. במהלך שנותיו כמזכ"ל, פעל רבות למען טיפול בבעיות אלו ועבור הקמת תשתיות בריאות, חינוך ותעסוקה, לרבות מלטשת יהלומים, מפעל לייצור נס קפה והקמת אזור תעשיה ופתרון בעיית העלאת המים מוואדי טבחין לעיר. בשנת 1954, ניצל הכהן מאסון מטוס הפייפר בקיבוץ המעגן, בו נספו כ-17 איש. בשנת 1956, התמודד הכהן לתפקיד ראש עיר צפת ברשימה מאוחדת, והיה הראשון שהשתמש בצירוף המילים עבודה, המלווה את מפלגת העבודה עד לימינו. הכהן זכה ברוב הקולות, והוא הקים קואליציה עם מפלגת 'הפועל המזרחי'.

כהונתו כראש עיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכהן שימש בתפקיד זה בשתי קדנציות שנמשכו כעשר שנים בין השנים 1956 – 1966, והיה אחראי על מספר רפורמות, שיפורים ומהלכים כמו הקמת השיכון העממי הראשון בצפת ושכונות נוספות אחרות, סלילת כבישים, הקמת בית ספר תיכון מקצועי של רשת 'עמל', בניה וחיזוק של מקלטים, מועדון קשישים, הקמת מקומות תעסוקה ומפעלים נוספים בשילוב אטרקציות כמו אצטדיוני כדורגל וטניס, בתי מלון, מוזיאונים, בריכה, אתרי תיירות ועוד. פעולותיו נשאו פרי כאשר בראשית שנות ה-1960 הפכה צפת לעיר פופולארית במיוחד בקרב תיירים. הצלחה נוספת נרשמה כאשר הצליח לשנות את החלטת הממשלה להקים בית חולים בגליל ולשנות את הייעוד לצפת, צעד שהושלם רק לאחר תום כהונתו אך הוכח כחיוני במיוחד עבור פצועי מלחמת יום הכיפורים, שפרצה כשנה לאחר הקמת בית החולים. במהלך כהונתו, אירח הכהן בעיר אישים רבים כמו בן גוריון, אבא חושי, מנחם ספיר, אלינור רוזוולט, שמעון פרס (שגם תיווך בין הכהן לגורמים שהיו מעוניינים בהקמת רכבל בעיר), יצחק בן צבי, יגאל אלון, לוי אשכול, מארק שאגאל שהיו חלק מרשימה שכללה אישים רבים מרחבי העולם כגון פוליטיקאים, שגרירים, אמנים, אנשי מדע, ומפורסמים רבים. בנוסף, ביקר הכהן מספר פעמים בבריטניה וארצות הברית לצרכי גיוס תרומות, לימוד והשתלמויות. הכהן גם אירח את פרויקט הקמפינג השנתי בהר כנען, בו השתתפו מאות אנשי ציבור, ראשי ערים, שופטים ובכירים אירופה שהגיעו עם משפחותיהם והתארחו בתנאי מחנאות. בשנת 1964 לאחר משבר הפילוג בין מפלגת מפא"י לבן גוריון, פרש הכהן מתפקידו לאחר שהבין כי תמיכתו הנלהבת במורשתו של בן גוריון תוביל להסרת תמיכתו של פנחס ספיר בעיר.

החיים לאחר הקריירה הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום כהונתו, נשלח הכהן לקנדה בשליחות שמטרתה הייתה גיוס כספים עבור ההסתדרות, והוא התגורר במונטריאול עם אשתו ובנו הצעיר. במסגרת תפקידו, הצליח לגייס כספים גם למטרה הראשית וגם לטובת העיר צפת, וכך שמר על קשר עם העיר אותה שירת נאמנה. בתום השליחות, חזר לצפת ומונה למנהל חברת הבנייה 'אזורים'. בהמשך, הופקד על פרויקט שיפוץ ושיקום העיר העתיקה בצפת. לאחר מספר שנים, עבר הכהן עם משפחתו לחיפה, המשיך את פעילותו במפלגה והתנדב למשמר האזרחי בעיר.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכהן נישא בשנת 1943 לרבקה (ריבה) כפרי, ששימשה כאחות הראשית בבית החולים בילינסון. לזוג נולדו שני בנים, אבנר ודניאל. הזוג היה נשוי עד לפטירתה של ריבה בשנת 1980 בעת טיול משפחתי בברזיל, ולאחר מכן זכה לזוגיות שנייה עם עמי רוזנבלט ז"ל. אוטוביוגרפיה המגוללת את סיפור חייו ופועלו בשם "מזכרונותי" הוצאה בספר שהוצא לאור על ידו.

  1. ^ תיאור=לאחר ייבושה