משתמש:עינת קפלן/ניתוח סיכויי הצלחה/כישלון בהטמעת פתרון ניהול ידע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הקדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניהול ידע משמעותו שימור, שיתוף, הנגשה ופיתוח של ידע רלוונטי. תחום ניהול הידע עוסק בנושאים כגון ידע (תוך התייחסות לידע סמוי ולידע גלוי), מידע, נתונים וכן נכסי ידע.

שילוב ניהול ידע בארגונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניהול ידע עוסק בניהול פעילות ידע כגון יצירה, ארגון, שיתוף ושימוש בידע, למטרה של יצירת ערך לארגון.

ניהול ידע הוא אסטרטגיה ניהולית שנועדה למצות באופן מושכל את הידע הקיים ולייצר ידע חדש וזאת במטרה לשפר את פעילות הארגון ולאפשר לו לממש את החזון והיעדים הארגוניים בצורה יעילה. תהליך אסטרטגי זה מאגד בתוכו תרבות ארגונית, תהליכים עסקיים שבליבת הארגון ותשתיות אנושיות, פיזיות וטכנולוגיות תומכות.

מטרת ניהול הידע הנה לגרום לכך שהידע הנכון יהיה מצוי בידי האנשים הנכונים בזמן ובמקום הנכון, וזאת בכדי שיוכלו לבצע את עבודתם על הצד הטוב ביותר.

ניתן לסווג את תהליכי ניהול הידע המתבצעים בארגון לשלוש קבוצות עיקריות: יצירה, שיתוף ותיעוד.

גורמי הצלחה בהטעמת ניהול ידע בארגונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם גורמים רבים להצלחת פרויקט הטעמת ניהול ידע בארגון, ביניהם:

  • תרבות הידע הידידותי – שיתוף הידע בארגון בדרך נכונה המייצגת אותו.
  • תשתית ארגונית נכונה – על הארגון להקצות כח אדם אשר יוביל את הפרויקט על מנת שיהיה מוצלח.
  • תשתית טכנולוגית נכונה – ברשות הארגון צריכה להיות תשתית טכנולוגית מתאימה שהפרויקט יבוצע עליה- שפתרון ניהול הידע הדרוש יושם עליה.
  • מוטיבציית העובדים – על הארגון להעסיק עובדים אשר בעלי מוטיבציה לפיתוח, שימוש ושיתוף ידע להתחלת הפרויקט, יישומו, והמשך שימושו גם לאחר שהסתיים הפרויקט. העובדים חשובים מאוד להצלחת פרויקט של הטעמת ניהול ידע, הם חייבים להיות מעורבים, לשתף פעולה ולקחת חלק בתהליך.
  • תמיכת ומחויבות ההנהלה – על הנהלת הארגון לתמוך בפרויקט, ולתמוך בהטמעתו על מנת שתעבור זו בצורה טובה וחלקה, מבלי התנגדויות וחריגות בתקציב, ועל מנת שיעמוד הפרויקט במדדי הזמן, התקציב והתכולה. כמו בכל פרויקט, תמיכת ההנהלה חשובה מאוד להצלחת הפרויקט. ללא תמיכת ההנהלה, הפרויקט עשוי להימשך זמן רב ולהתבצע בצורה לא מספקת.
  • שיתוף ידע בין העובדים – על הארגון לעודד את תופעת שיתוף הידע בין העובדים, ולנסות ולמנוע את נטיית העובדים לא לשתף את הידע שיש להם. עובדים רבים נוהגים בצורה זו של אי שיתוף הידע מכיוון שהם מאמינים כי הוא מהווה להם יתרון על עובדים אחרים.
  • העברת הידע באמצעות תשתיות שונות של טכנולוגיות מידע ותקשורת – על הארגון לדאוג לתשתיות חזקות, מהירות, אמינות ונוחות להעברת הידע, בהתאם למה שהוא יכול לספק. כיום ישנן תשתיות רבות, שונות ומגוונות שניתן לעבוד איתן, יש לבחור את התשתית המתאימה ביותר לארגון על מנת שהפרויקט יצליח.
  • מאזן גמישות, אבולוציה והקלות של נגישות לידע – על הארגון לדאוג שיהיו כמה שפחות, אם בכלל, הגבלות על נגישות לידע על מנת שהפרויקט יצליח בצורה הטובה ביותר.
  • הטמעה מדורגת – פרויקט העברת ארגון רגיל ל[[ארגון] המתבסס על ניהול ידע הוא אינו פרויקט פשוט כלל, הוא מצריך משאבים רבים ועלול לגרום לפגיעה בארגון ובעובדיו, על כן יש לבצע את תהליך ההטעמה באופן מדורג, ועל ידי כך לגרום לעובדים ולארגון כולו להתרגל למצב החדש.
  • שימוש במומחים – פרויקט הטמעת ניהול ידע הינו פרויקט כמו כל פרויקט, מבחינת אמצעים, סיכונים ודרכי פעולה. על הארגון לשלב מומחים, חיצוניים או פנימיים, בעלי ניסיון בתחום, אשר יבצעו את הפרויקט ויהיו אחראיים עליו, על מנת לגרום לו להצליח.

גורמי כישלון בהטעמת ניהול ידע בארגונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם שישה גורמים עיקריים לכישלון בהטעמת ניהול ידע בארגונים שיש להתייחס אליהם לאורך כל ביצוע ההטמעה, על מנת לדאוג להמשכיות והצלחת ההטעמה על כל שלביה:

  • עירנות בהבדלי הגישה לניהול הידע – ישנן גישות ריבות לניהול ידע. בחירה בגישה לא נכונה שאינה מתאימה לתרבות ארגונית הקיימת בארגון עלולה להכשיל את הפרויקט.
  • הבנה הדדית בין המעורבים בפרויקט לגבי תכליתו והסיבה לביצועו – אם הגורמים המעורבים בפרויקט לא ידעו בצורה מקיפה את הסיבה לביצוע הפרויקט ואת תכליתו, סיכויי כישלון הפרויקט יגדלו.
  • תמיכת הנהלת הארגון – אם לא תהיה תמיכה של ההנהלה הכללית בפרויקט ההטמעה בכל עת ובכל שלב בפרויקט, שתהיה גם גלויה לשאר עובדי הארגון, סיכויו להצליח יהיו נמוך.
  • חיפוש מוצרים חדשים לניהול ידע – לפני ביצוע ההטמעה בארגון יש לבצע חיפוש מקיף ונרחב של מוצרים שאינם נחוצים עוד, זאת על מנת למנוע השקעה במוצרים שאינם הטובים, המתאימים והנכונים ביותר. בחירה במוצרים כאלו, שפחות רלוונטיים ומהותיים הינה גורם משמעותי לכישלון ההטעמה.
  • יחסי הגומלין בין שיתוף ידע, יצירת ידע ושינוי ארגוני – אם יחסי גומלין אלו לא יהיו מובנים מספיק בעת ביצוע הטמעה אשר שונה מהדרך המסורתית בארגון, ההטמעה עלולה להיכשל.
  • הקשבה לציפיות והרצונות של כל הגורמים המעורבים – ללא הבנה הדדית בין כל הגורמים המעורבים בפרויקט, וללא יצירת שפה משותפת בין כל הגורמים הללו, סיכוי הפרויקט להיכשל יהיה גבוה.

סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטמעת פתרונות [ניהול ידע]] בארגונים עשויה לשפר את הארגון במובנים רבים. פרויקטים מסוג זה עלולים לעלות לארגון בזמן, במשאבים וכמובן בהון, אך באם יצליח התועלת לארגון תהיה גדולה.

לפני ביצוע פרויקט הטמעת ניהול ידע על המבצעים ועל הארגון לבחון היטב את כל הגורמים להצלחה ואת כל הגורמים לכישלון הפרויקט. יש לוודא כי ה[[ארגון תואם לפרויקט, מכיל את האמצעים והגישות הנחוצות להצלחתו ונמנע מהתנהלות העלולה להגדיל את סיכויי הפרויקט להיכשל.

על המבצעים ועל הארגון להבין מהם כל המרכיבים להצלחת הפרויקט ומה המכשולים העלולים להופיע במהלכו, להיות מוכנים אליהם, ולתכנן דרכי טיפול בהם.

כיום, אחוז ההצלחה של ניסיונות להטמעת פתרונות ניהול ידע בארגונים אינו גבוה, ועל כן יש להתייחס לפרויקט זה ברצינות רבה ולהיעזר במומחים על מנת שיצליח. בנוסף, על הארגון כולו, מצוות ההנהלה ועד כלל העובדים בארגון, להבין את חשיבות הפרויקט, את חשיבות הצלחתו ואת תרומתו לארגון, לרווחו ולהצלחתו, לשתף פעולה ולגבש מוטיבציה לביצוע הפרויקט.

מקורות מידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:עינת_קפלן/ניתוח_סיכויי_הצלחה/כישלון_בהטמעת_פתרון_ניהול_ידע&oldid=17908126"