משתמש:נשיאות/מקהלת שבא
מקהלת שבא הוקמה בשנת 1991, לאחר מבצע משה ומבצע שלמה, על ידי מספר יזמים, בהם הטלוויזיה החינוכית ושלמה גרוניך, שפעל במסגרתה בתכנית זהו זה!. באותם ימים. היה זה במסגרת מתן מענה לפנייה להפיק יום שידורים לציון עליית יהדות אתיופיה לישראל. המקהלה המקורית, בהדרכת גרוניך, היתה מקהלה מסחרית לכל דבר ועניין והמשיכה לפעול עד שמנהליה, יחד עם גרוניך עצמו, החליטו להפסיק פעילותה.
שתי נשים עמדו בבסיס הפעלת המקהלה בתחילת דרכה, אווה המדריכה המוזיקלית ושלומית, שבאה מתחום החינוך המיוחד. הפעילות התבססה אז באזור נתניה. שתי נשים אלו היוו את העובדות הראשונות של המקהלה הראשונה שקמה בכפר יונה.
בבסיס הקמת עמותת מקהלת שבא עומד הצורך לסייע ליוצאי העדה האתיופית בישראל בהשתלבות בכל תחומי החיים והעמותה ממקדת מאמציה לגילאי בית הספר היסודי וחטיבות הביניים. הורי הילדים הללו, שחלקם עלו בעצמם מאתיופיה בדרכים חשאיות תוך סיכון, סבל רב ואבדן חיים רבים, וחלקם נולדו בישראל, נקלטו בדרך כלל במרכזי קליטה, ואחרים התיישבו בשכונות, בהן השירותים החברתיים אינם מספקים לילדים סביבה מעודדת, מעצימה ואינטגרטיבית. העמותה פועלת במרחבים הללו ושיטת עבודתה מוכחת מזה שנים כנוסחה מצליחה המממשת מטרותיה בצורה ראויה.
חיים אידליס כתב את מילות שירי המקהלה וגרוניך הלחין, עיבד ואף הופיע עמה בארץ ובחו"ל, עד שהפסיקה פעילותה לחלוטין.
שיריה של המקהלה המקורית הופקו לתקליטור. השיר הבולט בהם היה "המסע לירושלים".
לפני שהוקמה עמותת מקהלת שבא, נוהלו פעילויות המקהלה בידי גב' דליה מידן מכרכור, במסגרת עמותה שהקימה בשם "ידידי מקהלת שבא". היא פעלה בהתנדבות ואף גייסה תרומות לפעילות, עד שהופסקה גם היא והעמותה נסגרה. בשנת 2010 נפגש חנן בר סלע, שעמד בראש משלחת של מקהלת שבא המקורית לחו"ל והכיר מקרוב את פעילותה לפני שהופסקה, עם שלמה גרוניך ודודיק הלפרין, במטרה לרתום את האחרון לטובת המקהלה. להלפרין לא היה ענין כלכלי במקהלה, אך לאחר שגרוניך הודיע על הפסקת פעילותו במקהלה וויתר על השם "מקהלת שבא", יזם דודיק הלפרין והקים את "עמותת מקהלת שבא", שהוקמה בשנת 2010 ונרשמה כחוק על ידי רשם העמותות בישראל. היא פועלת מאז שנת 2010 ברציפות ופניה קדימה להמשך הגשמת מטרותיה של העמותה. עיקר פעילותה במרכזי החיים והקליטה של אוכלוסיית הקהילה האתיופית בישראל, למטרות הבאות כמוגדר בתקנון העמותה:
1. הרחבה עד כמה שניתן של מעגל הילדות והילדים בני הקהילה מגילאי 8-9 ועד 15-16 לפעילות מוזיקלית, מלווה בהכשרה ובליווי מקצועי צמוד.
2. במקביל לפעילות המוזיקלית, מקבלים הילדים העשרה וחיבור לתכנים תרבותיים, חברתיים, מדעיים ואחרים, במטרה להעצים את ביטחונם העצמי ואת מוכנותם להמשך דרכם בחיים בסיום פעילותם במקהלה. לדוגמא, בגבעת אולגה שבחדרה פועלת המקהלה שנים במסגרת ה"טכנודע" ומחוברת לפעילויות המקום.
3. החיבור החברתי במקהלות בא לידי ביטוי בחברות משותפת עם ילדים יוצאי עדות אחרות וכן במופעים בהם מופיעות המקהלות באירועים לאומיים ומקומיים, ברשות המקומית בה הן פועלות. בשנת 2018 הופיעה מקהלת שבא מגבעת אולגה בטקס הממלכתי של חלוקת פרס ישראל בבנייני האומה בירושלים.
מוסדות העמותה כוללים הנהלה ציבורית, מנכ"ל ומנהל/ת מוזיקלי/ת לכל מקהלה; פעילויותיה ממומנות מתמיכת משרד התרבות והספורט ותרומות.
עליית יהודי אתיופיה, החיים של בני העדה טרם עלייתם וחייהם בישראל, מהווים חומר חשוב ביצירה ובעשייה המוזיקלית והתרבותית של המקהלות, מתוך הכרה בחשיבות השילוב בין העבר וההווה של בני העדה.
מקהלת שבא במגדל העמק, המקהלה השנייה שהוקמה, נסגרה כעבור זמן בשל מתחים בתוך העדה בין ביתא ישראל לפלשמורה. בתוך כך הצטרפו לעמותה דיקלה בניאל וברק ממבשרת ירושלים, שם הוקמה מקהלה פעילה ומצליחה, שנאלצה להפסיק פעילותה עם סגירת מרכז הקליטה במקום. בני העדה שעברו ממבשרת למרכז הקליטה בבאר שבע, הביאו את העמותה להקים שם מקהלה פעילה ומצליחה. בהמשך, לאחר שמנכ"ל העמותה אורי צור איתר את המוזיקאי המחונן גילי יאלו, שעלה בעצמו ארצה מאתיופיה כילד, נטל גילי על עצמו את הובלת המקהלות בגבעת אולגה וברמלה והוא משמש כגורם מקצועי מוזיקלי בעמותה בכל פעילויותיה. בשנים 2017 עד 2018 הוקמו עוד מקהלות ברמלה ובאור יהודה ובשנת 2019 החלה הקמת מקהלה נוספת ברחובות.
העמותה פועלת בשיתוף פעולה שהיא יוצרת בערים עם גורמים שונים כגון מרכזי קליטה, מרכזי תרבות, "טכנודע" והעיריות ונתמכת, כאמור, על ידי משרד התרבות והספורט.
העמותה מתכננת להקים מסגרות של מקהלות מבוגרים יוצאי העדה האתיופית וכן להרחיב והעמיק פעילותה בכל ריכוז משמעותי של בני העדה בישראל.