משתמש:מעט מן האור/עמיחי חזן
 | |
| לידה |
1976 (גיל: 48 בערך) ה'תשל"ו ירושלים |
|---|---|
עמיחי חזן הוא שחקן, מחזאי ובמאי ישראלי. הקים (לצד עמרי ורטש) ומנהל את תיאטרון נקודה טובה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד וגדל בירושלים לחוה ואפרים חזן. חלק מאחיו עוסקים גם הם באמנות: הבמאית בשמת חזן[1], השחקן יהל חזן[2] והמשורר שורי חזן.
למד בתיכון הימלפרב. במהלך לימודיו בתיכון שמע שיעורים בתורת החסידות מפי אילן ודבורה נוב ודוד זלר בבית הכנסת יקר גם בישיבת רמת גן, ישיבת עוד יוסף חי ובישיבת נחת רוח בתפרח. למד משחק בבית הספר למשחק של תיאטרון אספקלריא.
בצה"ל הקים גרעין נח"ל אמנותי שעבד במועדוניות באופקים. היה רועה צאן במבדד נטופה וחקלאי בגבעות עולם - שם החל לעסוק בתיאטרון ולהציג בפני ילדי היישוב איתמר. באיתמר הוא הכיר את עמרי ורטש והשניים הקימו את תיאטרון נקודה טובה והחלו להופיע יחד.
במשך עשור הם העלו הצגות לילדים, ובשנת 2009 הם החלו להעלות גם הצגות למבוגרים. ההצגה הראשונה למבוגרים היתה "טאטע", והצגת הבכורה היתה בפסטיבל עכו[3].
לימודי אנימציה ומולטימדיה. יוצר אנימציה ממוחשבת למולטימדיה בחברה תל אביבית
תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתיאטרון נקודה טובה: ב-2009 כתב (לצד עמרי ורטש ועמיחי חזן) ושיחק בהצגה "טאטע"[4] שעיבדה וביימה ורדה בן חור.[5][6] הצגת הבכורה הייתה בפסטיבל עכו[7][8], והיא הועלתה בין השאר גם בתיאטרון תמונע, בתיאטרון החאן[9] ובבית גשר[10][11]. על ההצגה סיפר עמיחי חזן: "ההצגה מתארת שלושה אנשים – דתי-לאומי, חוזר בתשובה חרדי, ומסורתי, שמחכים לרב (בהשראת דמותו של ר' אשר פריינד), כשלכל אחד יש בעיה משלו. תוך כדי המתנה, העולם הפנימי שלהם עולה ודווקא שם הם עוברים את החוויה של חיבור לעצמם דרך הכאב, שמרומם אותם להתחבר לה'. זו הייתה הצגה מאוד מיוחדת, לא קונבנציונלית, שלצעירים היה הרבה יותר קל להתחבר אליה מאשר לדתיים מהדור הישן, שנרתעים מהחסידות העמוקה של ר' צדוק הכהן מלובלין ור' נחמן מברסלב, שנוגעת בדברים הכי קיומיים ולא פשוטים. זה די זעזע חלק מהצופים, שמבחינתם חיים דתיים הם דבר פשוט ושלו, 'נורמלי' ככל האפשר". בשנת 2011 ההצגה זכתה במקום הראשון בפסטיבל גוש עציון לתיאטרון ומוזיקה יהודית[12].
תיאטרון נקודה טובה מציג: תיקון חצות יצירה מאת עמיחי חזן בימוי: עמיחי חזן ואושרי מימון כתיבה: אסף פניאל אביזרים: שירה סינואני עיצוב תאורה: נפתלי מאיר משחק: שחר לבב אל, אודי רוזנצווייג ואסף פניאל
כתיבה ובימוי: עמיחי חזן, אושרי מימון משחק: שחר לבב אל, אסף פניאל, אודי רוזנצוויג ייעוץ וקונספציה: אושרי מימון ליווי אמנותי: עמרי ורטש ניהול טכני: חיים מאירי תפאורה: שירה סינואני
- הופק בסיוע פסטיבל עכו.
עמיחי חזן בשיר ליום העצמאות: "מאוד רוצה לחגוג אבל כל כך כואב", באתר ערוץ 7, 6 במאי 2022
"אבן הברקת":מסע משעשע באפריקה בעקבות אחת מאבני החושן,מחיר 3500 כולל הכול
שני שחקנים,א-ו.(ערכים:שמחה ,אמונה ,הכול לטובה,תפילה ,שליחות ,גבורה ,עין טובה). "מים משמים":סיפורו של נקדימון בן גוריון ובורות המים אודות אמונה תקווה ותפילה לגשם מחיר 3500 כולל הכול שני שחקנים,א-ו (ערכים:חסד,נתינה שליחות ,גבורה אמונה ,שמחה והכול לטובה).
"התפילה שפתחה שערים":כוחה של תפילה אמיתית ועל משמעות הניצוץ היהודי,3500
כולל הכול שני שחקנים,א-ו.(ערכים:זהות יהודית,אמונה,תפילה ,גבורה ).בחנוכה הצגה בסגנון דומה הנקראת האור שבלב.
"הפוכים במדבר":הצגת מסע מופלאה ומצחיקה על ו"אהבת לרעך כמוך" מחיר 4000 לא
כולל מע"מ, שלושה שחקנים,א-ו.(ערכים:שמחה ,אמונה ,גבורה ,שליחות,עין טובה ,הכול לטובה).
"ניקנור ואני ": שחקן יחיד בשילוב בובות ילד הנשאב לתוך סיפורו של ניקנור ודלתות בית
המקדש ולומד שהעיקר זה כוונת הלב מחיר 2500 כולל הכול,א-ג.(ערכים:הכול לטובה ,מסירות נפש).
"ירושלים במתנה":הצגה מרגשת על כמיהה לכותל,חלומות,אחדות ישראל ותפילה אחת, 2500 כולל הכול שחקן יחיד,א-ג.(ערכים:תפילה ,אמונה ,אחדות ). "יודלה ומשלוח המנות":הצגת יחיד משעשעת על סיפור גבורתו של ילד יהודי ומסירות נפש
למצוות משלוח מנות ,2500 כולל הכול.(ערכים:גבורה ,מסירות נפש,שליחות).מתאים לאדר
מים משמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההצגה מתרחשת בימי סוף בית במקדש השני כשהרומאים שלטו בארץ,המחזה מתחיל סמוך לחג הסוכות שמועדו בסתיו לאחר הקייץ החם והיבש וטרם החורף.על פי המקורות בחג הסוכות העולם נידון על כמות הגשם שתרד באותה שנה.בהצגה הילדים יחוו את חויית עולי הרגל לירושלים.את ההכנה המוקדמת בהיערכות המים לשתיה לעולי הרגל, בעבודת בית המקדש וניסוך המים ובתפילה לגשם – צורך בסיסי של החיים. הפעילות נוגעת במורשת הסטוריה והרבה טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]
חבר שווה זהב[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוני הוא ילד דחוי. חלש בלימודים וללא חברים. מפגש עם אלפא לייזר - רמזור שנחת מכוכב אחר, אבל לא יודע איך 'לרמזר', גורם ליוני להבין כי יש לו הרבה יכולות וכוחות. במקביל, אלפא לייזר והילדים לומדים כיצד לשמור על כללי הזה''ב, ומהי ערכה של חברות.[עריכת קוד מקור | עריכה]
דג השבת[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתוך פליאה על ההכנות המרובות של סבתא סולטנה לשבת נישאב חיים לסיפורו של הרשל ילד בעיירה קטנה באירופה שמחליט להסתכן למרות האיסור של שוטר העיירה ולכבד את השבת .[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקוון[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשוי למרים (אחות במרכז הרפואי שערי צדק), להם ארבעה ילדים והם מתגוררים בכוכב השחר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של תיאטרון נקודה טובה
סרטונים בערוץ של תיאטרון נקודה טובה, באתר יוטיוב- סרטונים בערוץ של עמיחי חזן, באתר יוטיוב
- בכל יהודי "נקודה טובה", כתבה בשיחת השבוע, כ"ד באב ה'תשס"ג, 22 באוגוסט 2003
- ישי פרידמן, אמנות החיבור, ראיון באתר "ברסלב ישראל", 3 במאי 2009
- אבינדב ויתקון, הדתיים מקבלים במה, באתר ערוץ 7, 7 בספטמבר 2017
- ריקי רט, איש וביתו, מקור ראשון, מוסף "שבת", 26 בדצמבר 2017, 26 בדצמבר 2017
- רק רגע עם עמיחי חזן, ראיון במגזין "ארץ בנימין"
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בשמת חזן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- ^ אתר האינטרנט הרשמי של תיאטרון לב השמים
- ^ מרב יודילוביץ', מהומה בטקס הנעילה של פסטיבל עכו, באתר ynet, 8 באוקטובר 2009
- ^
טאטע, סרטון באתר יוטיוב
- ^ מאיר קליינר, הטאטע של כולם, באתר ynet, 22 בנובמבר 2009
- ^ עפרה לקס, מחפשים את אבא, באתר ערוץ 7, 26 בנובמבר 2009
- ^ nrg מעריב, עכו קצת אחרת: המדריך לפסטיבל לתיאטרון אחר, באתר nrg, 1 באוקטובר 2009
- ^ מרב יודילוביץ', מהומה בטקס הנעילה של פסטיבל עכו, באתר ynet, 8 באוקטובר 2009
- ^ נטע סלע, אחד אלוהינו? ביקורת על הצגת התיאטרון "טאטע", באתר nrg, 7 בדצמבר 2009
- ^ כל האולם במה • טורו של ידידיה מאיר, באתר בחדרי חרדים, 8 בנובמבר 2013
- ^ אביגיל ארד, טאטע, באתר כיפה, 30 בנובמבר, 2009 0:00
- ^ חזקי ברוך, פסטיבל גוש עציון - מעודדים תיאטרון יהודי, באתר ערוץ 7, 9 באוקטובר 2011
